רש"י/ברכות/כד/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
וממשמש בבגדו. להעביר הכינה העוקצתו:
אבל לא היה מתעטף. אם נפלה טליתו כשהוא מתפלל לא היה נוטלה ומתעטף שלא להפסיק:
על סנטרו. מנטו"ן בלע"ז שלא תראה פתיחת פיו:
הרי זה מקטני אמנה. כאילו אין הקב"ה שומע תפלת לחש[1] ומגביה הרבה:
הרי זה מנביאי השקר. דכתיב ויקראו בקול גדול (מלכים א יח):
המגהק והמפהק הרי זה מגסי הרוח וי"א ניכר שהוא מכוער גרסינן:
אלא עטוש אעטוש קשיא. דאין עטוש אלא לאונסו:
למטה. מפיח בקול:
ותקילא לי כי כולי תלמודאי. שקולה עלי וחביבה לפי שהיה רגיל להתעטש:
כשם שעושים לו נחת רוח. שהעטוש נחת רוח לאדם:
כך עושים לו נחת רוח מלמעלה. מן השמים למלאת שאלתו:
אפשר כדרבי יהודה. להבליע באפרקסותו סודר שבראשו ושני ראשין תלויין בפניו:
פתקיה. זרקו:
מישתמיט מיניה. לא היה נראה אליו לפי שהיה רבי אבא חפץ לעלות לא"י ורב יהודה אוסר לו לפיכך לא היה נכנס לבית המדרש:
ואשמע מיניה מילתא. מבחוץ:
מבית וועדא. מבית המדרש:
ונתעטש. מלמטה:
עד שיכלה הרוח. מגופו שנודף מאותו רוח:
וחוזר לתפלה. למקום שפסק:
ואומר. בתוך התפלה דהא מופסקת ועומדת כבר על ידי הרוח לפיכך יכול להפסיק נמי ולומר דבר זה באמצע:
חוצץ בטליתו על צוארו. מה שיש מן הטלית ולמעלה מן כתפיו מדביק בצוארו ובישן ערום קאמר:
לדידי לא סבירא לי. לא הייתי מזקיקו להפסיק:
בחבלי השוא. בחבלים שאינם חזקים אלא נוחין להנתק הן מושכין העון על עצמם אף זה על ידי דבור בעלמא הוא נענש:
ובדבר הזה. בשביל דבור זה שנזהרתם עליו תאריכון ימים:
היתה טליתו חגורה על מתניו. לכסותו ממתניו ולמטה אע"פ שממתניו ולמעלה הוא ערום קורא ק"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |