מראי מקומות/ברכות/כד/א

מראי מקומות ברכות כד א

והוה ידענא דיום טבילה הוה

פירש רש"י (ד"ה יום) דהיינו יום טבילתה של שאתו של רבא. וכתב הב"י (סימן רמ) שמכאן המקור שצריך לפקוד את אשתו בליל טבילתה. אולם רבינו יונה ביאר שהיה יום טבילה של רבא, "שטבל לקריו ושימש מטתו שמנהגם היה לטבול כשהיו משמשים מיטותיהם", ובפשטות כוונתו כביאור הרשב"ץ שטבל כדין בעל קרי לעיל (כב:), וכן ביאר מעדני יום טוב (ה) שהעדיפו פירש זה כי האשה צנועה ומעלימה זמן טבילתה, אך האיש אחר ששימש אינו מעלים. אולם לשון "מנהג" ומה שהקדים טבילה לתשמיש מורה שכוונתו למנהג הטבילה קודם תשמיש (הביאו אליהו רבה סימן רמ סק"ו), ראה נודע ביהודה (תניינא יו"ד סימן קיז).

שנים שישנים במטה אחת מהו שזה יחזיר פניו ויקרא קריאת שמע וזה יחזיר פניו ויקרא קריאת שמע

כתב הכסף משנה (ק"ש פ"ג הי"ח) שצריך שיחזירו שניהם אחוריהם זה לזה, ולמד מכך מחצית השקל (סימן עג סק"א) שאם רק אחד החזיר פניו, שניהם אסורים לקרא, וראה פמ"ג. אך הגר"א דקדק מלשון "מחזיר פניו" שדי בחזרת פנים של אחד.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף