רש"י/בראשית/יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ בראשית יט

א

שני. א' להשחית את סדום וא' להציל את לוט, והוא אותו שבא לרפאות אברהם, והשלישי שבא לבשר את שרה, כיון שעשה שליחותו נסתלק לו:

המלאכים. ולהלן קראם אנשים, כשהיתה שכינה עמהם קראם אנשים. דבר אחר אצל אברהם שכחו גדול והיו המלאכים תדירין אצלו כאנשים קראם אנשים, ואצל לוט קראם מלאכים (בראשית רבה):

בערב. וכי כל כך שהו המלאכים מחברון לסדום, אלא מלאכי רחמים היו וממתינים שמא יוכל אברהם ללמד עליהם סנגוריא:

ולוט ישב בשער סדום. ישב כתיב, אותו היום מנוהו שופט עליהם (בראשית רבה):

וירא לוט וגו'. מבית אברהם למד לחזר על האורחים:

ב

הנה נא אדני. הנה נא אתם אדונים לי אחר שעברתם עלי. דבר אחר הנה נא צריכים אתם לתת לב על הרשעים הללו שלא יכירו בכם וזו היא עצה נכונה:

סורו נא. עקמו את הדרך לביתי דרך עקלתון שלא יכירו שאתם נכנסין שם, לכך נאמר סורו (בראשית רבה):

ולינו ורחצו רגליכם. וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואחר כך רוחץ, ועוד, שהרי אברהם אמר להם תחלה רחצו רגליכם, אלא כך אמר לוט, אם כשיבאו אנשי סדום ויראו שכבר רחצו רגליהם יעלילו עלי ויאמרו כבר עברו שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו, לפיכך אמר, מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם שיהיו נראין כמו שבאו עכשו. לפיכך אמר לינו תחלה ואחר כך רחצו:

ויאמרו לא. ולאברהם אמרו כן תעשה, מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול (בראשית רבה):

כי ברחוב נלין. הרי כי משמש בלשון אלא, שאמרו לא נסור אל ביתך אלא ברחובה של עיר נלין:

ג

ויסרו אליו. עקמו את הדרך לצד ביתו:

ומצות אפה. פסח היה:

ד

טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום. כך נדרש בב"ר טרם ישכבו ואנשי העיר היו בפיהם של מלאכים, שהיו שואלים ללוט מה טיבם ומעשיהם והוא אומר להם רבם רשעים. עודם מדברים בהם ואנשי סדום וגו'. ופשוטו של מקרא ואנשי העיר אנשי רשע, נסבו על הבית. על שהיו רשעים נקראים אנשי "סדום", כמו שאמר הכתוב ואנשי סדם רעים וחטאים:

כל העם מקצה. מקצה העיר עד הקצה, שאין אחד מהם מוחה בידם, שאפלו צדיק אחד אין בהם:

ה

ונדעה אותם. במשכב זכר כמו אשר לא ידעו איש (בראשית רבה):

ח

האל. כמו האלה:

כי על כן באו. כי הטובה הזאת תעשו לכבודי על אשר באו בצל קרתי. תרגום בטלל שרותי, תרגום של קורה, שרותא:

ט

ויאמרו גש הלאה. קרב להלאה, כלומר, התקרב לצדדין והתרחק ממנו, וכן כל הלאה שבמקרא לשון רחוק, כמו זרה הלאה (במדבר י"ז), הנה החצי ממך והלאה (שמואל א' כ'), גש הלאה, (ישעיהו מ"ט), המשך להלן, בלשון לעז טריטי"דנוש, ודבר נזיפה הוא, לומר, אין אנו חוששין לך. ודומה לו קרב אליך אל תגש בי (ישעיהו ס"ה), וכן גשה לי ואשבה (שם מ"ט), המשך לצדדין בעבורי ואשב אצלך. אתה מליץ על האורחין, איך מלאך לבך, על שאמר להם על הבנות, אמרו לו גש הלאה , לשון נחת. ועל שהיה מליץ על האורחים, האחד בא לגור , אדם נכרי יחידי אתה בינינו, שבאת לגור, וישפוט שפוט , ונעשית מוכיח אותנו,

הדלת. היא הסובבת לנעל ולפתח:

יא

פתח. הוא החלל שבו נכנסין ויוצאין:

בסנורים. מכת עורון:

מקטן ועד גדול. הקטנים התחילו בעברה תחלה, שנאמר מנער ועד זקן, לפיכך התחילה הפרענות מהם (בראשית רבה):

יב

עוד מי לך פה. פשוטו של מקרא מי יש לך עוד בעיר הזאת חוץ מאשתך ובנותיך שבבית:

חתן ובניך ובנתיך. ואם יש לך חתן או בנים ובנות הוצא מן המקום:

ובניך. בני בנותיך הנשואות. ומ"א עד , מאחר שעושין נבלה כזאת, מי לך פתחון פה ללמד סנגוריא עליהם, שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות, קרי ביה מי לך פה:

יד

חתניו. שתי בנות נשואות היו לו בעיר:

לוקחי בנותיו. שאותן שבבית ארוסות להם:

טו

ויאיצו. כתרגומו ודחיקו, מהרוהו:

הנמצאות. המזמנות לך בבית להצילם. ומ"א יש וזה ישובו של מקרא:

תספה. תהיה כלה, עד תם כל הדור (דברים ב) מתרגם עד דסף כל דרא:

טז

ויתמהמה. כדי להציל את ממונו:

ויחזיקו. אחד מהם היה שליח להצילו וחברו להפך סדום, לכך נאמר "ויאמר" המלט, ולא נאמר ויאמרו (בראשית רבה):

יז

המלט על נפשך. דיך להציל נפשות, אל תחוס על הממון:

אל תביט אחריך. אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה נצל. אינך כדאי לראות בפרענותם ואתה נצל:

בכל הככר. ככר הירדן:

ההרה המלט. אצל אברהם ברח, שהוא יושב בהר, שנאמר ויעתק משם ההרה (בראשית יב), ואף עכשו היה יושב שם, שנאמר אל המקום אשר היה שם אהלו בתחלה, ואע"פ שכתוב ויאהל אברהם וגו' (שם י"ג), אהלים הרבה היו לו ונמשכו עד חברון:

המלט. לשון השמטה, וכן כל המלטה שבמקרא אשמוצי"ר בלע"ז וכן והמליטה זכר (ישעיהו ס"ו), שנשמט העבר מן הרחם, כצפור נמלטה (תהילים קכ"ד), לא יכלו מלט משא (ישעיהו מ"ו), להשמיט משא הרעי שבנקביהם:

יח

אל נא אדני. רבותינו אמרו (שבועות ל"ב) ששם זה קדש, שנאמר בו להחיות את נפשי, מי שיש בידו להמית ולהחיות. ותרגומו בבעו כען ה':

אל נא. אל תאמרו אלי להמלט ההרה:

נא. לשון בקשה:

יט

פן תדבקני הרעה. כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה בני העיר, והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל, וכשאבא אצל צדיק אני כרשע, וכן אמרה הצרפית לאליהו באת אלי להזכיר את עוני (מלכים א י"ז), עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה עמי, ואני צדקת ביניהם, ומשבאת אצלי, לפי מעשיך אני רשעה:

כ

העיר הזאת קרובה. קרובה ישיבתה, נתישבה מקרוב, לפיכך לא נתמלאה סאתה עדין (שבת י'). ומה היא קריבתה, מדור הפלגה שנתפלגו האנשים והתחילו להתישב איש איש במקומו, והיא היתה בשנת מות פלג, ומשם ועד כאן נ"ב שנה, שפלג מת בשנת מ"ח לאברהם. כיצד, פלג חי אחרי הולידו את רעו ר"ט שנה, צא מהם ל"ב כשנולד שרוג, ומשרוג עד שנולד נחור ל', הרי ס"ב, ומנחור עד שנולד תרח כ"ט, הרי צ"א, ומשם עד שנולד אברהם ע', הרי קס"א, תן להם מ"ח הרי ר"ט, ואותה שנה היתה שנת הפלגה, וכשנחרבה סדום היה אברהם בן צ"ט שנה, הרי מדור הפלגה עד כאן נ"ב שנה. וצער אחרה ישיבתה אחרי ישיבת סדום וחברותיה שנה אחת, הוא שנאמר אמלטה נא, נא בגימטריא נ"א:

הלא מצער היא. והלא עונותיה מועטין ויכול אתה להניחה:

ותחי נפשי בה, זהו מדרשו. ופשוטו של מקרא הלא עיר קטנה היא ואנשים בה מעט, אין לך להקפיד אם תניחנה, ותחי נפשי בה:

כא

גם לדבר הזה. לא דיך שאתה נצל, אלא אף כל העיר אציל בגללך:

הפכי. הופך אני, כמו עד באי (בראשית מח), אחרי ראי (בראשית ט״ז:י״ג), מדי דברי בו (ירמיהו ל"א):

כב

כי לא אוכל לעשות. זה ענשן של מלאכים על שאמרו כי משחתים אנחנו, ותלו הדבר בעצמן, לפיכך לא זזו משם עד שהזקקו לומר שאין הדבר ברשותן:

כי לא אוכל. לשון יחיד. מכאן אתה למד שהאחד הופך והאחד מציל, שאין ב' מלאכים נשלחים לדבר א':

על כן קרא שם העיר צוער. על שם והוא מצער:

כד

וה' המטיר. כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו:

המטיר על סדום. בעלות השחר, כמו שנאמר וכמו השחר עלה, שעה שהלבנה עומדת ברקיע עם החמה, לפי שהיו מהם עובדין לחמה ומהם ללבנה, אמר הקב"ה אם אפרע מהם ביום, יהיו עובדי לבנה אומרים אלו היה בלילה, כשהלבנה מושלת, לא היינו חרבין, ואם אפרע מהם בלילה, יהיו עובדי החמה אומרים אלו היה ביום, כשהחמה מושלת, לא היינו חרבין. לכך כתיב וכמו השחר עלה, ונפרע מהם בשעה שהחמה והלבנה מושלות:

המטיר גפרית ואש. בתחלה מטר, ונעשה גפרית ואש:

מאת ה'. דרך המקראות לדבר כן, כמו נשי למך, ולא אמר נשי. וכן אמר דוד קחו עמכם את עבדי אדניכם (מלכים א א'), ולא אמר מעבדי. וכן אחשורוש אמר בשם המלך, ולא אמר בשמי. אף כאן אמר, מאת ה' ולא אמר מאתי:

מן השמים. הוא שאמר הכתוב כי בם ידין עמים וגו' (איוב ל"ו), כשבא ליסר הבריות מביא עליהם אש מן השמים, כמו שעשה לסדום, וכשבא להוריד המן מן השמים הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמות טז):

כה

ויהפך את הערים וגו'. ארבעתם יושבות בסלע אחד והפכן מלמעלה למטה, שנאמר בחלמיש שלח ידו וגו' (איוב כ'):

כו

ותבט אשתו מאחריו. של לוט:

ותהי נציב מלח. במלח חטאה ובמלח לקתה. אמר לה תני מעט מלח לאורחים הללו, אמרה לו אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה (בראשית רבה):

כח

קיטור. תמור של עשן, טורק"א בלע"ז:

הכבשן. חפירה ששורפין בה את האבנים לסיד, וכן כל כבשן שבתורה:

כט

ויזכור אלהים את אברהם. מהו זכירתו של אברהם על לוט, נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה אחותי היא, ולא גלה הדבר, שהיה חס עליו, לפיכך חס הקב"ה עליו (בראשית רבה):

ל

כי ירא לשבת בצוער. לפי שהיתה קרובה לסדום:

לא

אבינו זקן. ואם לא עכשו אימתי, שמא ימות או יפסק מהוליד:

ואיש אין בארץ. סבורות היו שכל העולם נחרב כמו בדור המבול: (בראשית רבה):

לג

ותשקין וגו'. יין נזדמן להן במערה להוציא מהן שני אמות:

ותשכב את אביה. ובצעירה כתיב ותשכב עמו, צעירה, לפי שלא פתחה בזנות אלא אחותה למדתה חסך עליה הכתוב ולא פרש גנותה. אבל בכירה שפתחה בזנות פרסמה הכתוב במפרש.

ובקומה. של בכירה נקוד, לומר, שבקומה ידע, ואעפ"כ לא נשמר ליל שני מלשתות. אמר רבי לוי כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות לסוף מאכילים אותו מבשרו:

לו

ותהרין וגו'. אע"פ שאין האשה מתעברת מביאה ראשונה, אלו שלטו בעצמן והוציאו ערותן לחוץ ונתעברו מביאה ראשונה:

לז

מואב. זו שלא היתה צנועה פרשה שמאביה הוא, אבל צעירה קראתו בלשון נקיה, וקבלה שכר בימי משה, שנאמר בבני עמון אל תתגר בם (דברים ב), כלל, ובמואב לא הזהיר אלא שלא ילחם בם, אבל לצערן התיר לו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.