רמב"ן/גיטין/פג/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א"ה בכולהו תנאין דעלמא לא תנסוב. י"מ הדבר כמשמעו לומר שבכל תנאי דעלמ' מותרת לינשא מיד ואין חוששין שמא לא נתקיים התנאי ונמצ' גט בטל ומקשינן מהא דפ' מי שאחזו ע"מ שתתני לי ב' מאות זוז אע"פ שנתקרע הגט הוי זו מגורשת ולאחר לא תנשא עד שתתן ואמרי' נמי לקמן ע"מ שתבעלי לפנוני נתקיים התנאי הרי זה גט ע"מ שלא תבעל לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה להן כלומר שמא תבעל להם ומותרת לינשא מיד אלמ' ריש' עד שיתקיים התנאי אין מתירין אותה לינשא וגדולה מכולן אמרו בפ' מי שאחזו גבי מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש וכו' דלא שרי' לה עד לבתר י"ב חדש דמקיים תנאי ואע"ג דליכ' למיחש לבטל התנאי ומתרץ אינו דומה תנאי שהוא שב ואל תעשה לתנאי שיש בו קום עשה שכל תנאי שהוא בשב ואל תעשה כגון שלא תנשאי לפלוני ולא תשתי יין מתירין אותה לינשא מיד והיא תחוש לעצמה אבל תנאי שיש בו קום עשה כגון שתתני לי מאתים זוז ושתבעלי או שתנשאי לפלוני או שתשתי יין חוששין שמא לא תתקיים התנאי וכל תנאי שהוא ברשות אחרים בין שהוא בקיום בין שהוא בביטול חוששין כגון אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש חוששין שמא יבא, ואפילו מת נמי גזרינן.
ויש להקל ולומר שבכל תנאי שבידה בין בקיום בין בביטול לעולם מותרת לינשא מיד כגון ע"מ שתשתי יין וע"מ שלא תשתי כדאמרי' לקמן הא לאחר תנשא והא בעי' לקיומה תנאה וכ"ח אפשר דמיגרש' ומקיימ' ליה אטו בידה קיימ' למגרשה ואמרי' נמי התם בדידיה קיימי דאי בעי מבריז נפשיה וכו' אלא כל שבידה בין לעשות מעשה בין שלא לעשות מעשה מותרת לינש' מיד ואין חוששין שמא לא תתקיים תנאה וההיא דאמרינן ע"מ שתתני לי מאתים זוז היינו טעמ' שלא תנש' עד שתתן שמא לא ירצה הבעל לקבל שהוא חשוד לקלקל בב"ד או ילך לו למדינת הים ונתינה בע"כ שלא בפניו אינה נתינה וכן הדין בע"מ שתתני לאיש פלוני וע"מ שתבעלי לו שחוששין הואיל וברשות אחרים הדבר תלוי. וא"ת היכי אמרי' לקמן וכ"ת אפשר דמגרשה וכו' הא אפילו דמגרשה אכתי איכ' למיחש דילמ' לא נסיב לה לאו מילת' היא דאנן דעדיפ' מינה אקשינן דהא אפי' גירושין של זה אין בידה ומ"ה אסורה ואפילו לא תחוש לנשואין של שני כ"ש שלא לאחר הגירושין יש לחוש שמא לא ישאנה שני ואצ"ל באם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש שכיון שאין התנאי שלה ומעיקר' לקיומיה תנאיה קא בעי שחוששין, ואפילו מת גזרינן.
ויש מחמירים בה ואומרים שבכל התנאים אסור לינשא עד שיתקיים התנאי ואפילו הוא שב ואל תעשה ובידה כגון ע"מ שלא תשתי יין עד ל' יום שאין מתירים אותה לינש' עד שיעבור עליה ל' יום ואם נשאת לא תצא. והא דאמרי' א"ה בכל התנאים דעלמ' נמי לא תנסוב בקיום התנאי קאמר כלומר אינה ראויה לינשא כלל וכיון שכן אינה מגורשת שאינו בתורת כריתות משום שמא לא יתקיים התנאי בין שהוא תנאי שראוי לחוש לביטולו בין שאינו כגון לא תבעלי לאבא ולאביך דמ"מ לאו גיטא דומי' שלא תנשאי לאיש פלוני דאמרת אינו גט והא דקתני בסיפ' במקצת נוסחאות ועברה ונשאת לאו משום דריש' בהתר נשאת אלא עברה על תנאה קאמר אבל אפי' בנשואי ראשון עברה על דת שאסור לינש' עד שתתקיים התנאי כגון שימות אותו פלוני בעל התנאי. וכן דעת רש"י ז"ל שכתב לקמן דע"מ שלא תבעלי לאיש פלוני אינו גט שמא תבעל לו כלומר שאין מתירין אותה לינשא עד שתתקיים התנאי שא"א שיתבטל כדבעינן למכתב קמן בס"ד.
וי"ל שאין חוששין כאן שמא ישאנה אותו שבתנאי שאם ישאנה גט בטל למפרע ונמצ' בא על אשת איש וה"ל כאבא ואביך ואין חוששין שמא יעשו אחרים אסור בה וא"ת שמא תבעל לו לאחר מיתה דבעל אין אוסרין איתה מתחלה לינש' לאחר בשביל כך דהא איכ' כמה מי יימר והא דקתני לקמן ע"מ שלא תבעלי לאבא ה"ה לפ' שאין חוששין שמא תבעל לו אלא הא קמ"ל דע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך מפליגה בדברים הוא. וא"ת ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חייכי מאי מהני ליה אי הוי כריתות הא אסורה לינש' לעולם לאו מילת' היא דכי אמרינן שאסורה לינש' שמא לא תתקיים התנאי איסור דרבנן הוא ואם נשאת לא תנא וקמ"ל רבא דלא הוי גט ואם נשאת תצא. ונמצ' בתשובת הגאונים שנחלקו בה ב' ישיבות גאוני מתא מחסי' וגאוני פומבדית' ורבו המתירים והתירו.
ומצאתי כתוב [בתוספתא ה,יב] ע"מ שלא תלכי לבית אביך ושלא תשתי מכאן ועד ל' יום הרי זה גט ואינו חושש שמא תלך ושמא תשתה למדנו שכל תנאי שברשותה והוא שב ואל תעשה אין חוששין שמא תעבור עליו ובסיוע לזה שלא פי' בגמר' לא תנש' אלא בקיום התנאי אלא בההיא דתני' ולאחר לא תנש' עד שתתן ואפי' אתני בע"כ נמי לא תנש' אלא שהוקשה לי בדבר דקא מפליג פליגי בה רב נחמן ור' יהודה דרב נחמן סבר אין חוששין ור' יהודה סבר חוששין כדקאמר אל יישן היום שמא יישן למחר וכ"ת ההוא כתנאי שבקום עשה דמי משום דבעי מבריז נפשיה דשינה ממיל' אתי' הא מוכח התם בפ' אלו נדרים דאפילו בשב ואל תעשה חייש ר' יהודה כגון שאי את נהנת לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח שאף ע"פ שלא הלכה אסו' בהנאתו שמא תלך ומשמע דהלכת' כר' יהודה לחומר' דבשל תורה הלך אחר המחמיר ומסתבר' דשאני איסור דאשת איש מתוך חומר שהחמר' עליה בסיפ' הקלת עליה בתחלתה דהא אמרינן התם ומודה ר' יהודה באומר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום שישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר כי לא זהיר בתנאיה אבל שבאיסוריה מזהר והכ' כיון שאם עברה גט בטל ותצא מזה ומזה ובניה ממזרים מזהר זהירא ביה אבל תנאי בקום עשה חוששין לה לעולם ואצ"ל בכל תנאי שברשות אחרים.
והא דאקשינן לפירכ' דר"ע במאי אילימ' בחוץ ואוקימנ' בע"מ היינו ע"מ שלא תנשאי.
וא"ק כיון שהותרה אצלו בזנות אם עברה ונשאת לזה שנאסרה עליו כיון דלאו נישואין הוו דנמצ' גט בטל אשתכח דזנות בעלמ' הוא ולא בטיל גיטא. וראיתי בתוספ' שמפרש כשנשאת לו לאחר מיתת הבעל ונמצ' גט בטל ובניה מן השני שבחיי הבעל ממזרים ולי לא נראה כן אלא כל שנשאת לו דרך נשואין בטל הגט דהכי משמע תנאה. ועוד ממה נפשך כשהיא נשאת לזה שנאסרה עליו א"ת עברה על התנאי אין כאן נשואין א"ת לא עברה על התנאי א"כ הגט אינו בטל ומגורשת היא אף לזה וא"א לבטל נשואין של זה יותר משל אחרים וש"מ שהאומר לחבירו שדי נתונה לך ע"מ שלא תתנהו לפלוני ונתן לו בדרך קנין בטלה מתנה ושדה חוזרת לבעלים הראשונים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |