רש"י/גיטין/פג/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
או דלמא. האי לראובן ושמעון דהדר קאמר חזרה היא שחזר והפך תנאו לומר לראובן ושמעון אני מתירה לבדה ותאסרי על הכל:
בעי רב אשי אף לשמעון מהו. אמר לה חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר אף לשמעון מהו אם תימצי לומר היכא דחזר ואמר לשמעון ולא אמר אף דוקא לשמעון קאמר הכא מאי כיון דאמר אף ודאי התירה לשניהם דהאי אף אראובן קאי ואע"ג דלא הזכיר שמו:
או דלמא. לשמעון ולא לראובן והאי אף אכולי עלמא קאי:
נענה. הרים קולו כל עניה הכתובה בתורה הרמת קול היא:
הרי שהלכה זו. אחר גירושיה:
וניסת לאחיו. של אותו האיש שנאסרה עליו בגירושין:
עוקר דבר. מצות יבום שאסורה להתייבם לו:
שאין זה כריתות. האמורה בתורה שלא אמרה תורה כריתות העוקר דבר מן התורה:
הכורת בינו לבינה. והרי אכתי אגידא ביה ליאסר על אותו האיש:
לא נמצא גט בטל למפרע. שהרי אמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני:
ובניה. מן האמצעי ממזרין:
שאין זה כריתות. לא אמרה תורה כריתות המביא את ישראל לידי פסול:
לא נמצאת אלמנה. אצל כהן זה דהא לגביה לא איגרשה:
גרושה אצל כל אדם. ועל ידי צד גירושין שבה אסרה הכתוב עליו כדאמרן לעיל גרושה מאישה לבדו אסורה לכהונה:
וק"ו. והרי דברים ק"ו שאתה למד הימנו שלפני מיתת המגרש תהא אסורה לכל מפני צד אישות שבה:
ומה. איסור גרושה שהוא קל דליתא אלא בלאו בעלמא מצינו שאסורה על כהן זה שהיא אלמנה אצלו מפני צד גירושין שבה:
אשת איש שהיא חמורה. אינו דין שתאסר אצל מי שהתירו אצלו מפני צד אישות שבה:
אין משיבין את הארי לאחר מיתה. אם היה קיים שמא יחזיר לכם תשובה:
אית להו פירכא. כדמפרש ואזל לקמיה בתר סייעתא דברייתא:
איהו עקר. כלומר וכי הוא עוקרו ממש הרי נעקר מאליו בגרמתו של זה עוקר משמע העושה איסור בידים ויבומין הללו אינן מוטלין עליו ליבמה שיהא הוא עוקרן:
בת אחיו לא ישא. שלא יוכל האב ליבם את בתו:
היינו פירכא. דאמר רבא לכולהו אית להו פירכא:
ובמאי. מוקי ר"ט פלוגתא דר"א ורבנן:
אי בחוץ מישרא שרי לה רבי אליעזר. להתייבם לו מאחר שניסת לאחר ונתקה מאישות הראשון לגמרי:
אלא בעל מנת. מוקי לה דכיון דתנאה הוא ולא איתקיים נמצא גט בטל למפרע וקיימא באיסור אשת איש:
תרומה וקדשים. אסורין לישראל ומותרין לכהנים:
עריות. בתו ואחותו:
באישות קאמרינן. נאסרה ע"י קידושין:
אשת איש. מותרת לבעלה ואסורה לכל אדם:
היינו פירכא. דקאמר רבא לעיל:
הרי הותרה אצלו בזנות. דהא על מנת שלא תנשאי הוא דקאמר לה וקרינא בה מותרת לכל:
אלא בחוץ. מוקי רבי יוסי הגלילי לפלוגתא דר"א הילכך פריך ליה הא שאסרה עליו לגמרי דלגביה לא איגרשה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |