חידושי הרי"מ/גיטין/פג/א

חידושי הרי"מ גיטין פג א

דף פ"ג ע"א

גמ' נענה ר"ט ואמר הרי שהלכה ונישאת לאחיו של פלוני ומת בלא בנים לא נמצא זה עוקר דבר מה"ת הא למדת שאין זה כריתות כו'. ותמוה מאוד כפירכא דרבא דלא ישא בת אחיו וכה"ג ע"ש וצריכין להבין דברי ר"ט. וי"ל בפשיטות דבשלמא היכא שנושא בת אחיו דהיא ערוה על היבם לא שייך כלל שעוקר דבר מה"ת דהא התורה פטרה מיבום בזה האופן כשהיא ערוה עליו ובמה עוקר והוא רק גורם שהתורה פטרה משא"כ כאן דאיירי בע"מ וא"כ כל זמן שאינו מייבם אותה שפיר זקוקה ליבום דקדושי אחיו קיימים ויש כאן חיוב התורה לייבם אותה רק דמ"מ אי אפשר לייבם דכשייבם אותה תהי' למפרע א"א ולכך אינו מייבם ושפיר עוקר דבר מה"ת דעכשיו שאינו מיבם יש כאן מצות התורה לייבם דהא זקוקה ואעפ"כ אי אפשר לקיים ולייבם וקאמר שפיר נמצא זה עוקר דבר מה"ת כנ"ל. והש"ס דפריך אלא מעתה לא ישא בת אחיו. י"ל דסבר דכיון שאמרה תורה יבמה יבא עלי' וכל שאין אני קורא בשעת נפילה יבמה יבא עלי' אינה זקוקה כלל ולכך כל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה וא"כ ג"כ פטרה התורה מייבום באופן זה כשאינו ראוי לבא עלי' וממילא בתנאי דע"מ שאינה ראוי' לבא עלי' דאז תהי' א"א ממילא גם עכשיו אינה זקוקה כלל אף שעדיין התנאי קיים. וג"כ אינו עוקר דבר מה"ת כמו בערוה כנ"ל. אך עיין ברשב"א ריש יבמות שכ' די"ל דחליצה שפיר בעי בתנאי דע"מ ע"ש וע"כ דאינה פטורה וא"ש דברי ר"ט. והש"ס סובר כמ"ש שם הרמב"ן ע"ש דפטורה מחליצה ג"כ ודחי דעכ"פ אינו קושיא לדחות דברי ר' אלעזר די"ל דסבר כנ"ל דפטור כמו בערוה אבל גם על ר"ט אינו קושיא די"ל דסבר כנ"ל:

עוד תמוה דאמר הא למדת שאין זה כריתות. מאי בכך שגורם לעקור דבר מה"ת אטו משום חשש זה שאפשר לבא לעקירת דבר יתבטל הגט. ועיין רשב"א ז"ל שתמה דהא במתנה על מ"ש בתורה קיי"ל דהתנאי בטל והמעשה קיים ולמה יתבטל הגט כאן. ונראה לפרש וגם מאי דאמר הש"ס אח"כ לא סגי דלא עקר ותמה הרשב"א ז"ל דמשמע שאם התנה בפירוש שתנשא לאחיו של פלוני וע"מ שלא תנשא לפלוני דאז הי' הגט בטל ואמאי הא אדרבה הוי מתנה על מ"ש בתור' דתנאו בטל כו' ע"ש וי"ל דהנה החילוק בין חוץ שלא תנשא לפלוני דהוי שיור ואינו כריתות ובע"מ הוי כריתות ואף דבשניהם אסורה להנשא לפלוני. היינו משום דבשלמא בחוץ הגט כורת נגד שאר אנשים ובשעה שכורת אינו כורת לגמרי דנגד פלוני אינו כורת ולכך לא הוי כריתות אבל בע"מ דכשנשאת לפלוני ולא נתקיים התנאי הגט בטל גם נגד כל העולם וא"כ כשהגט כורת הוא כריתות נגד כל אדם היינו כשהתנאי נתקיים מותרת לכל אף לפלוני רק דכשנשאת לפלוני אז אינו כורת כלל נגד שום אדם דנתבטל לגמרי ולכך הוי שפיר כריתות דבשעה שהוא כריתות הוא לגמרי נגד כל אדם:

והנה למ"ש לעיל ולמ"ש הרשב"א ז"ל ריש יבמות בכה"ג דנישאת לאחיו של פלוני ומת דפטורה מחליצה ג"כ משום שאין אני קורא בה יבמה יבא עלי' אינה זקוקה כלל ע"ש דעת הרמב"ן ז"ל. וא"כ אף שנתקיים התנאי בע"מ שלא תנשאי לפלוני מ"מ היכא שנישאת לאחיו ומת ואמרינן דמשום התנאי אינה זקוקה ליבם כלל וא"כ כיון דבאמת נתקיים התנאי שלא נשאת לו ואינו מיבמה ואעפ"כ פטורה מחליצה בשבילו של אישות הראשון ושוב הוי שיור כמו בחוץ דהא בשעה שכורת שנתקיים התנאי ואעפ"כ אינו כורת לגמרי דפטורה מחליצה עדיין משום האישות וכמו אלו שייר בפירוש שלענין זה תהי' א"א עדיין שכשימות לא תהי' זקוקה לפלוני מחמת האישות דהוא ודאי שיור דחוץ כנ"ל וממילא גם בע"מ כיון דאף שאינו מיבמה פטור' מיבום משום התנאי שוב אינו כריתות דכשכורת אינו כורת לגמרי כמו בחוץ. ומסיים ר"ט שפיר הא למדת שאין זה כריתות כיון דבכה"ג אם תהי' נישאת לאחיו תהי' פטורה ועוקר דבר מה"ת ושוב אין זה כריתות כנ"ל. ומתנה על מ"ש בתורה לא הוי כלל כמו ע"מ שתאכלי בשר חזיר וכמ"ש הרשב"א ז"ל ע"ש. רק הש"ס פריך שפיר לא סגי דלא עקר והיינו דהא מבואר לקמן בע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני דהוי כריתות משום דאפשר שיבא לידי כריתות כשימות פלוני ע"ש. וא"כ פריך שפיר דבכה"ג לא סגי דלא עקר בתמי' ואפשר לבא לידי כריתות שלא תנשא לפלוני כיון שהוא דרך תנאי וממילא היכא דלא סגי דלא עקר שהתנה שתנשא לאחיו ולא לפלוני שוב לא הוי כריתות והגט בטל ולא התנאי דלא הוי כלל מתנה על מה שכתוב בתורה כנ"ל:

או י"ל דהנה תוס' כתובות פ' אע"פ הקשו למה ע"מ שאין לך עלי שאר כסות תנאו בטל הא כפל לתנאו שיתבטל המעשה וא"כ כיון שהתנאי בטל ויש לה ש"כ ממילא המעשה בטלה. ותירצו דמסברא לא הי' מהני שום תנאי רק דילפינן מב"ג וב"ר ובמתנה עמש"ב דליכא למילף ממילא התנאי בטל ומעשה קיים ע"ש. והנה לכאורה לשיטת הרמב"ם והראשונים ז"ל דמעכשיו לא בעי דיני תנאי משום דלא צריכין למילף מב"ג וב"ר גבי מעכשיו וא"כ לכאורה יהי' מועיל גם מתנה עמש"ב בתנאי דמעכשיו ויתבטל המעשה כיון שהתנה שמקדשה רק על תנאי זה ודוקא בתנאי דאם צריכין למילף משא"כ מעכשיו. וקשה דהא גם התם איירי בע"מ דכאומר מעכשיו וכן בכמה דוכתי דאמר הש"ס דגם בע"מ הוי מתנה על מ"ש בתורה. ומאי חילוק בין כל דיני תנאי. אך באמת לא קשה כלל דהטעם דמעכשיו לא בעי דיני תנאי מבואר שם דדוקא באם שבודאי מבטל המעשה עכ"פ שלא יחול עד אותו הזמן ובעי דיני תנאי דלא הי' מועיל לבטל המעשה. משא"כ במעכשיו דאפשר שלא יבטל כלל המעשה דכשיתקיים יחול גם למפרע ולכך לא בעי דיני תנאי ע"ש. וא"כ במתנה עמ"ש בתורה דאף דהוי מעכשיו מ"מ הא אי נימא דהתנאי קיים ממילא המעשה בטלה דהא יש עליו ש"כ וא"כ שוב בעי דיני תנאי וממילא המעשה בטלה דכאן מעכשיו גרע יותר מתנאי דאם בכל מקום דכאן בודאי יתבטל המעשה דאי אפשר התנאי להתקיים ושוב צריכין למילף מב"ג וב"ר. וממילא התנאי בטל והמעשה קיים כנ"ל. ולכך י"ל הטעם דמעמש"ב בטל דוקא היכא דודאי עקר ע"ש וי"ל משום דהיכא דלא ודאי עקר שוב אפשר שיתקיים לגמרי למפרע ושוב לא צריך למילף מב"ג וב"ר. ודוקא היכא דודאי עקר כנ"ל. והנה כאן דר"ט סבר דהיכא דאפשר לבא לידי עקירת דבר מה"ת ג"כ התנאי בטל אף דלא, ודאי עקר כדאמר בש"ס וא"כ למ"ש הרא"ש דע"מ שלא תנשאי הוי כמו ע"מ שלא תהי' מותרת לפלוני וא"כ כיון דמגרשה רק על תנאי שלא תהי' מותרת לפלוני ואם תהי' מותרת יתבטלו הגירושין וא"כ כיון דהתנאי בטל ומותרת דאי אפשר לעקור דבר מה"ת א"כ ממילא הגט בטל כיון שהתנה שיהי' התנאי קיים כנ"ל וכאן לא שייך למילף מתנאי דב"ג וב"ר דהא הוי תנאי דמעכשיו וכאן שפיר אפשר שיתקיים המעשה כיון דאינו ודאי עיקר. וכשלא תנשא לאחיו של פלוני ולא יהי' עקירת דבר מה"ת ויהי' המעשה קיים למפרע ולא בעי דיני תנאי וממילא התנאי קיים וכשנשאת לאחיו של פלוני ומת בלא בנים דאז ע"כ מותרת לאחיו וממילא יתבטל הגט למפרע וקאמר שפיר דבכה"ג שהוא נמצא עוקר דבר מה"ת ממילא אין זה כריתות שמתבטל כנ"ל. ויש לדחות:

או י"ל למ"ש תוס' שם דאיירי בלא כפלי' א"כ ממילא בכפלי' בטל ע"ש. וגם בלא כפלי' י"ל למאי שהקשו הפוסקים למ"ש תוס' דהיכא דאיכא אומדנא דמוכח לא בעינן תנאי כפול ולא שאר דיני תנאי ע"ש ולמה בלא כפלי' לתנאו וכה"ג התנאי בטל הא עכ"פ איכא אומדנא כיון שהתנה אף שלא כפל ותירצו דאין האומדנא רק שרוצה אותו דבר שמתנה אבל לא שיתבטל המעשה כשלא יתקיים התנאי ע"ז ליכא אומדנא כגון שמתנה ע"מ שתתן לי מאתים זוז יש אומדנא שרוצה הר' זוז אבל לא שיתבטל בשביל כן כנ"ל. וא"כ הכא דחוץ הוי שיורא רק על מנת לא הוי שיורא. וא"כ עכ"פ לענין ההיתר שמתירה גם לפלוני לענין זה כיון שמתנה ע"מ שלא תנשאי לפלוני שפיר יש אומדנא שאינו רוצה להתירה לפלוני רק אם לא תנשא לפלוני דהתנאי הוא דבר זה עצמו וכיון שהאומדנא הוי על קיום התנאי ממילא שוב גם בלא כפלי' וכה"ג התנאי קיים למ"ש תוס' שם כנ"ל:

או י"ל למאי דאמר ריש נזיר הריני נזיר ע"מ שאהי' שותה יין כו' ואמר דהוי מתנה עמ"ש בתורה וריב"ל אמר דע"מ כאומר חוץ דמי כו' והקשו בתוס' דא"כ גם בע"מ שאין לך עלי ש"כ נימא דכאומר חוץ דמי:

ותירצו דבשלמא התם אין קידושין לחצאין וכיון שאומר הרי את מקודשת ממילא נתחייב ש"כ ואף אם אמר בפירוש חוץ מש"כ לא הי' מועיל כנ"ל. אבל בנזיר כיון דילפינן מקרא דאינו נזיר עד שיזיר מכולן ממילא אם אמר חוץ אין כאן נזירות ושפיר ע"מ כאומר חוץ דמי ע"ש. ולכאורה קשה לריב"ל למה מהני הכא ע"מ שלא תנשאי לפלוני הא כאן שפיר נימא דכאומר חוץ דמי וכאן הוא ממש דומיא דנזיר דילפינן ג"כ דבעינן כריתות וכשאינו מתירה לכל לא מהני א"כ כיון דע"מ כאומר חוץ לא הוי גט כנ"ל ולמה מהני כאן בע"מ שלא תנשאי לפלוני כנ"ל. אך י"ל החילוק בפשיטות דבשלמא בנזיר דכשהוא נזיר אסור ביין וממילא כיון שאמר ע"מ שאהי' שותה יין ממילא ע"כ הוי כחוץ שלא יהי' נזיר לענין זה דאי הוי נזיר גם לענין זה אי אפשר שיהי' שותה יין כו' דנזיר אסור ולכך הוי כאומר חוץ דע"כ שייר כנ"ל. אבל כאן ע"מ שלא תנשאי אין זה מוכרח דכשהיא מותרת לפלוני שע"כ תנשא לו וא"כ אינו כאומר חוץ דאף שלא שייר בגט ומותרת לכל גם לפלוני מ"מ מתנה דאף שתהא מותרת לו לא תנשא לו וא"צ לזה דוקא שיהי' שיור ולכך לא הוי כאומר חוץ כנ"ל. וממילא מיושב שפיר קושית הרשב"א ז"ל דאם הי' מתנה שתנשא לאחיו של פלוני ולא תנשא לפלוני אף שתהא זקוקה א"כ שוב הי' זה הע"מ כאומר חוץ כיון דלא סגי דלא עקר ואי הוי גט ממילא זקוקה ומחוייב ליבמה כשמת אחיו של פלוני ושוב הוי כמו ע"מ שאהי' שותה יין והוי כחוץ כנ"ל ולא הי' כריתות. ובזה מיושב דברי ר"ט ג"כ שסובר כיון שהתנה שלא תנשא לפלוני ויש בכללו שגם כשתנשא לאחיו לא יוכל ליבמה ושוב הוי כחוץ דשיורא ואמר שפיר הא למדת שאין זה כריתות. והש"ס פריך לא סגי דלא עקר כיון שאינו מוכרח כנ"ל. משא"כ היכא דמוכרח דלא סגי דלא עקר שפיר לא הי' כריתות כנ"ל:

וקשה ג"כ על דברי הרא"ש ז"ל שכ' דגם בע"מ שלא תהי' מותרת לפלוני לא הוי שיורא כיון שהזכיר לשון ע"מ ע"ש. ולהנ"ל קשה דלריב"ל בנזיר דע"מ כאומר חוץ והטעם רק כמ"ש. משא"כ על מנת שלא תהי' מותרת שוב הוי ודאי כאומר חוץ דג"כ סותר נגד אותו פלוני וכמו בנזיר ע"מ שאהא שותה יין. וצריך לומר דהרא"ש קאי למ"ד בנזיר דגם התם לא הוי כאומר חוץ ע"ש:

לכאורה למה לא יוכל ליבם אותה כשנפלה לפני פלוני כו' הא לא אסרה רק ע"מ שלא תנשאי לפלוני והוא דוקא בקידושין וחופה או ביאה. והנה קיי"ל ביאה אירוסין עושה רק ביאת היבם ודאי נשואין עושה. וא"כ למה שהקשו בתוס' בע"מ שלא תנשאי לפלוני והלכה ונשאת והקשו דהא לא עברה כלל התנאי כיון שאין הנשואין חלין דאם יחולו הא א"א למפרע ותירצו דמשכחת לה אחר מיתת הראשון דאז חלין הנישואין ע"ש. וא"כ כאן שפיר יהי' רשאי ליבם אותה ולא עברה כלל על התנאי דאם תהי' נעשית נשואה ובטל התנאי א"כ אינה זקוקה לו שאינה אשת אחיו כלל ואין כאן יבום רק ביאה גרידא דאירוסין עושה ולא עברה על התנאי כלל וכאן לא שייך תירוץ תוס' דאחר מיתת הראשון תהי' נעשית נשואה ז"א דאף אחר מיתה מ"מ כיון שבטלו קידושי אחיו שקדשה מחיים עכ"פ אין כאן מצות יבום ושוב לא נעשית נשואה מחמת ביאה זו ולא עברה כלל כנ"ל. ואף דמאי מועיל הביאה דהא אינו מקיים מצות יבום בביאה זו דאי אפשר שיתקיים בזה מצות יבום דאז בטל למפרע כנ"ל. ז"א דהא באמת עתה כשאינו מיבמה היא זקוקה ליבום רק דאי אפשר שייבם אותה דאז יתבטל. ולהנ"ל כיון דזקוקה א"כ הוא מחויב לבעול אותה כיון שלא יעשה איסור עכ"פ אך י"ל דמה תועלת ביבום זה דהא אף שיבא עלי' כיון שלא יהי' עובר על התנאי עדיין תהי' זקוקה ליבום כיון שלא קנה אותה בביאה זו ועדיין יהי' החיוב ואין תועלת. וצ"ל דהקנין תליא במצות יבום וכשאינה נקנית בביאה זו לא נתקיים המצוה ג"כ דאל"כ מ"מ ייבם אותה ויקיים המצוה ואעפ"כ לא יהי' עובר על התנאי דלא נעשית נשואה דאי אפשר שהנשואין יחולו כמ"ש תוס'. וצ"ל כיון דא"א שיחול הקנין לא קיים המצוה ג"כ ואין תועלת כנ"ל. או דכיון דהתורה אמרה שנעשית נשואה בע"כ ממילא א"א שנאמר דקיים מצות יבום ואינה נשואה דממילא כיון שקיים נעשית נשואה ונתבטל התנאי כנ"ל:

או י"ל כיון דלא קיים המצוה ממילא יעשה איסור דכיון שלא נעשית נשואה ממילא קדושי אחיו קיימין דלא עברה ושוב יש כאן איסור אשת אח שלא במקום מצוה כנ"ל:

הנה תוס' כתבו דאין הנשואין חלין בנשאת לפלוני כיון שנעשית א"א ע"ש. ולכאורה מנא לן הא דלמא דוקא אין קידושין תופסין בחייבי כריתות שגם בלא הקדושין הי' חייבי כריתות ואי אפשר להקידושין שיחולו משא"כ כאן דבלא חלות הקדושין אינה חייבי כריתות כלל ולמה לא יחולו הקידושין. וי"ל דילפינן מהא דמקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת דילפינן מלצרור דלא חלו וגם התם אם לא יחולו הקידושין לא תהי' ח"כ ומ"מ אין חלין כנ"ל. ואדרבה כאן גרע יותר דאם יחולו הוי ח"כ גם קודם הקידושין ושם לא נעשית ח"כ רק מקדושין ואילך:

ועוד דהוי קדושין שאין מסורין לביאה כיון שאיסור הביאה ע"י הקדושין לרבא כנ"ל. או י"ל כמו באמר על הבכור עם יציאת רובו ה"ז עולה דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין כיון שבאין בב"א [תמורה כ"ה ע"א] כמו כן גם כאן כנ"ל:

והר"ן ז"ל כתב דהנישואין שפיר חלין דכיון שהתנה שלא תנשאי ואי אפשר שתנשא ממילא הי' התנאי כן שיחולו הנשואין רגע זו שבשעת הנשואין ואף שלמפרע היא א"א מ"מ ברגע זו יחולו שתהי' פנוי' ולמפרע וגם אח"כ מיד אחר הנשואין תהי' א"א ע"ש. וקשה דמ"מ אף שהי' התנאי כן מ"מ לרבא דקדושין שאין מסורין לביאה לא הוי קידושין וא"כ נהי דהי' כונתו כנ"ל מ"מ איך חלין הקדושין והנישואין רגע זו הא הוי קדושין שאין מסורין לביאה דאחר הקדושין מיד אסור לבא עלי' שהיא א"א. ואיסור הביאה בא ע"י הקדושין דבזנות מותרת דנתקיים התנאי. וא"כ עדיין לא מהני כנ"ל:

ולכאורה לשטת רש"י [הנ"ל] דהיכא דנעשית אח"כ חייבי כריתות פקעי הקדושין ג"כ קשה דהא דנעשית אח"כ מיד חייבי כריתות דהוי א"א וממילא פקעי. אך לא קשה דאף שפקע לא פקעי רק מכאן ואילך ושוב כיון שחלו הנישואין רגע אחת ממילא עברה על תנאי אך נימא דפקעי אישות הראשון כיון שחלו נישואי הב' רגע ונעשית א"א על הראשון וכמו בחוץ לר"א. אך י"ל דכך הי' התנאי שלא יפקעו כנ"ל או כיון דפקע אישות הב' מיד לא פקע אישות הראשון דמיד אחר הנישואין אינה שוב חייבי כריתות על הראשון כנ"ל. אך לרבא קשה כנ"ל ויש לחלק קצת. או דקאמר רק לאביי דקדושין שא"מ לביאה הוי קדושין כמו דקיי"ל. גם קשה האהיכא דהקדושין לא אהני כלום לא הוי קדושין כדאמר הש"ס בקדשה חוץ מראובן. וא"כ כיון שקדושי הב' אין מועילים כלום דנעשית מיד א"א א"כ לא אהני כלל. ואף רגע א' לא חלו. וי"ל דאהני ג"כ למיסרה אקמא ודלא כמ"ש לעיל. אך לכאורה הוי כחוץ בקדושין וצ"ל דמהני או משום דלא שייר בקנינו כיון שלא הי' יכול לקדשה יותר וכמ"ש לעיל:

גם לכאורה להפוסקים דחופה שאינה ראוי' לביאה לא הוי חופה. א"כ גם ברגע זו לא חלו הנישואין כיון דהוי אינה ראוי' לביאה כנ"ל. וצ"ל כשיטת התוס' כנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף