רלב"ג - ביאור המילות/דברים/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ואהבת את השם אלהיך וגו'. למדנו מזה שהתורה הזאת היא נצחית כאמרו כבר שנשמור את משמרתו וחקתיו ומשפטיו כל הימים:

ב[עריכה]

וידעתם היום כי לא את בניכם. רוצה לומר אתם יודעים כל זה כי אין דברי את בניכם שלא ידעו ולא ראו כל אלו הנפלאות שזכר תכף כי עיניכם הרואות את כל מעשה השם הגדול אשר עשה:

ח[עריכה]

ושמרתם את המצוה. ר"ל הנה לזאת הסבה ראוי שתשתדלו בשמירת כל מצות השם יתע' כדי שתירשו את הארץ ותאריכו ימים עליה כמו שייעד להם השם יתעלה כי אתם ראיתם שקיים כל מה שהבטיח ועשה אלו הנפלאות העצומות אשר ייעד חדושם קדש התחדשם:

י[עריכה]

לא כארץ מצרים היא וגו'. ידוע שאין מטר יורד במצרים ולזה יצטרכו להשקו' הארץ הנעבדת והנזרע ברגליהם:

כגן הירק. להוליך מן מי היאור אל התעלו' אשר בהן ישקו השדה ההוא בל ארץ ישראל אינו כן כי למטר השמים תשתה מים ואם תחשבו שהמטר ירד שם וימעטו מפני זה פרות הארץ היא הנה תדעו כי ליושר ירידת המטר שם ידמה שהשגחת השם יתעלה תהיה תמיד בה מראשית השנה ועד אחרית השנה לתת בכל עת מה שיאות לצמחים כאלו תאמר שינשב שם הרוח בעת הצורך אל הרוחות וירד שם מטר בעת הצורך אל המטר:

יג[עריכה]

והיה אם שמוע תשמעו וגו' לאהבה את ה' אלהיכם. הנה ביארנו זאת המצוה בפרשת שמע:

ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. רוצה לומר להתפלל לפניו בכוונה שלמה כמו שביארנו בזאת הפרשה והנה הקדים לזכירת זאת המצוה אהבת השם יתעלה כי היא תסבב השגת השם יתעלה כפי מה שאפשר ובזה תהיה התפלה נשמעת ואחר ביאר שאם יעשו זה ימשך להם מהשגה הפרטית שיתן להם השם יתע' מטר ארצם בעתו בעת הזריעה והוא יורה ובעת נתינת התבואה פריה והוא מלקוש באופן שתתן הארץ דגן ותירוש ויצהר לא תמנע מזה בשנים מהשנים ויתן עשב בשדה שתאכל הבהמה הרועה שם ויאכלו וישבעו כי לא יחסר כל טוב:

טז[עריכה]

השמרו לכם פן יפתה לבבכם. ביאר להם שאם יעבדו ע"ז יהיה כל זה בהפך כי השמים לא יתנו מטר והארץ לא יתתן את יבולה ולזה יחסר להם המזון ויאבדו מהרה לסבות אחרות זכרם במה שקדם ובמה שיבא כו שחרב והדבר ומה שידמה להם:

יח[עריכה]

ושמתם את דברי אלה על לבבכם. רוצה לומר שתתבוננו להם תמיד כדי שתקחו מוסר ותשמרו מצות השם יתעלה ולא תפנו לע"ז והנה סמך עליה ענין תפלין של יד להישירנו אל שהכוונה בזה היא שיהיו נגד הלב כמו שביארנו בפרשת ואתחנן:

וקשרתם אותם לאות על ידכם. והיו לטוטפות בין עיניכם. ולמדתם אותם את בניכם. כל זה ביארנו בפרש' ואתחנן ואולם אמר ושננתם לבניך וכאן אמר ולמדתם אותם את בניכם כי לעומק הדברים הכוללים פרשת שמע ולהיות מהשרשים היותר עקריים יצטרך המלמד לשנות הלמוד פעמים רבות מה שאין כן בזאת הפרשה כי איננה רבת העומק:

יט[עריכה]

לדבר בם בשבתך בביתך וגו'. הנה כבר ביארנו דבר זאת המצוה בפרשת ואתחנן וכאלו ביאר בכאן שצריך לחנך הקטנים בקריאה שמע ובפרשת והיה אם שמוע בעת השכיבה ובעת הקימה:

כ[עריכה]

וכתבתם על מזוזות ביתיך ובשעריך. כבר בארנו זאת המצוה בפרשת ואתחנן ובכאן התבאר שבמזוזות נכתבו פר' שמע ופר' והיה אם שמוע ובשכבו ובקומו חייב אדם לקרות שי אלו הפרשיות אך בתפלין של ראש ושל יד יהיו עם אלו השתי פרשיות אחרות והם קדש לי כל בכור והיה כי יביאך:

כא[עריכה]

למען ירבו ימיכם וגו'. בעבור שייעד בקיום התורה טוב נצחי לכל אחד מהדורות דור אחר דור:

כימי השמים על הארץ. לדמנו מזה שהתורה היא נצחית גם כן כימי השמים על הארץ וזה ממה שלא נצטרך אל ביאור:

כב[עריכה]

כי אם שמור תשמרון את המצוה הזאת וגו'. ללכת בכל דרכיו. רוצה לומר להדמות אל מנהגי השם יתעלה ופעלותיו כפי היכולת כי הוא צדיק וישר ומשפיע מטובו לכל הנמצאות ומזה יקנה האדם מנהג להתנהג ביושר ואמת ולהטיב לזולתו כפי מה שאפשר לו הנה זה באור מה שצריך לזאת הפרשה:

כו[עריכה]

זכר שכבר נתן השם יתעלה לפני ישראל ברכה וקללה והענין הוא בבחירתם וזה שאם ישמעו אל מצות השם אתעלה תבא להם הברכה והקללה אם לא ישמעו אל מצותיו:

כח[עריכה]

וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם ללכת אחרי אלהים אחרים. ידענו שכבר היו שם קללות כשיעברו על אחת משארנין המצו' ואף על פי שלא יעבדו עבודה זרה כמו שנזכר מענין או הקללות בפרשת כי תבא ולזה יהיה הרצון בזה שאם יסורו ממצוה אחת ממצות התורה הנה יהיה זה סבה אל שיעבדו עבודה זרה כי זה יהיה סבה אל שיקלו במצות התורה ויעברו על החמורות אחר עברם על הקלות:

כט[עריכה]

והיה כי יביאך וגו'. כבר נתבאר בפשרת כי תבא שזאת המצוה נתחייבו בה תכף כניסתם לאר אחר עברם הירדן ולזה תמצא בספר יהושע כי אחר שהכה יהושע את יריחו ואת העי קיים זאת המצוה כמו שנתבאר מעניינה בפרשת כי תבא וזכר שם שכבר עשה יהושע כאשר צוה משה עבד יי' את בני ישראל ולזה הוא מבואר שמה שאמר בזה המקום והיה כי יביאך יי' אלהיך אל האר אין הרצון בו שימתינו שיירשו את הארץ אבל תכף שיוכלו לקיים זאת המצוה שם יקיימוהו ולזה לא אמר בזה וירשתם אותם וישבתם בה כמו שאמר במצות הנזכרות אחר זה וזה כי הכונה היתה בזה כדי שיהיו ישראל יותר זריזים בשמירת התורה מפני שמיעתם אלו הברכות והקללות ולפי שזריזותם בשמירת התורה היה לו מבוא עצום בירושתם את הארץ כמו שנזכר בזה הספר פעמים רבות חוייב שיעשו זה תכף היותם שליטים במקום ההוא אשר בו יקיימו זאת המצוה לפי מה שנתבאר מעניינה בפרשת כי תבא וכבר נתבאר זה גם כן שם באופן שלם כמו שיתבאר במה שיבא בג"ה:

ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל. למדנו מזה שבאופן שיתן הברכה על הר גריזים יתן הקללה למול הר עיבל וכבר התבאר בפרשת כי תבא שנתינת הקללה למול הר עיבל תהיה תחלה בפרט לעובר על מצוה אחת מהמצות הנזכרות שם ואחר כך תהיה בכלל וכן הענין בנתינת הברכה למול הר גריזים כי כבר תהיה בפרט כשיאמרו ברוך למי שמקיים המצוה על כל ארור שכתב תחילה בפרשת כי תבא למי שיעבור על המצוה ההיא וכבר תהיה הברכה על הפרטי' קודמת על הקללה על הפרטים כמו שמצאנו שם הברכה על הכלל היא קודמת לקללה על הכלל והנה היה הסדר כן שהלוים אמרו תחלה ברך על מי שמקיים פרט ופרט כנגד הר גריזים ואחר כך אמר ארור על כל מי שיעבור על כל פרט ופרט ואחר זה אמרו כל הברכות הנכתבות בפרשת כי תבא כנגד הר גריזים והם נאמרות בכלל על מי שמקיים וישמור מצות השם יתעלה ואחר זה הפכו פניהם למול הר עיבל ואמרו קללות והנכתבות שם בכלל למי שלא ישמע אל דבר התורה ולזה אמר בספר יהושע כאשר צוה משה עבד ה' לברך ישראל בראשונה ואחר כן קרא את דברי התורה הזאת הברכה והקללה. למדנו מזה שכבר ברכו העם בראשונה בברכות לא תכתבו בתורה ואחר כן קראו כל הכתו' בפרשת והיה כי תבא מהברכות והקללות על הסדר הכתוב שם ועוד למדנו מזה שכמו שנתבאר בקללות שהיו חלוף ביניהם אלא שהברכה היתה למול הר גריזים והקללה למול הר עיבל:

ל[עריכה]

הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבא השמש. רוצה לומר שההרים האלו ימצאו כשיעברו את הירדן דר ךהולך ממזרח למערב כי לפאת מערב מהירדן היתה ארץ כנען והארץ אשר נתן לשני השבטים וחצי היתה מעבר הירדן מזרחה כמו שזכר במה שקדם ואולם למה נתן הברכה אצל הר גריזים והקללה אצל הע עיבל הנה לא אדע בה טעם אלא שלהראות עוצם ההבדל שיש בין הענינים האלו רצה להבדיל ביניהם עד שלא תהיה הקללה ואנשיה בצד שתהיה הברכה ואנשיה כי ההבדל בין שומרי התורה ובין העוברים על דבריה עצום מאד ולזה הוכרח אל שיתן הברכה לצד אחד והקללה לצד אחר ואם היינו יודעים צדדי אלו ההרים אולי היינו נותנים סבה מיוחדת למה תהיה הברכה אצל הר גריזים והקללה אצל הר עיבל והנה ידענו כי השם יתעלה צוה לבנות מזבח בהר עיבל ולכתוב שם משנה תורה באבנים שישדו בשיד והנה הושמה הקללה אצל הצד ההוא שיהיה בו המזבח והיה בו כתוב משנה תורה כדי שיתבארו להם דברים אשר עליהם היתה הקללה אם לא יקיימום כאלו יאמר שאם יעשו כמו זאת העבודה לא לשם יתעלה אם לא יקיימו משנה התורה הכתוב שם הנה תדבק הקללה בהם והנה זאת המצוה לא היתה אלא לפי שעה:

לא[עריכה]

כי אתם עוברים את הירדן לבא לרשת את הארץ וגומ'. ירצה לפי מה שאחשוב שכאשר יעברו את הירדן לבא לרשת את הארץ יקיימו זאת המצוה שזכר רוצה לומ' נתינת הברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל אמנם אח' שיירשו את האר' וישבו בה ישמרו לעשו' בה תמיד כל החקי' והמשפטי' אשר זכר אחר זה והוא לעקור ע"ז מארצם ושאר המצות הנמשכות לה אשר נוהגות באר לבד או בארץ ובחוצה לארץ ולא ינהגו בכניסתם לבד כמו הענין בזאת המצוה אך ינהגו תמיד קצתם באר לבד וקצתם בארץ ובחוצה לארץ או ירצה בזה שכבר הודיע להם שכאשר יעברו את הירדן לבא לרשת את הארץ שלא יתעכבו אחר זה בירושת הארץ כמו שנתעכבו במדבר עד שכבר הודיעם בזה שעברם את הירדן יישירם לבא לרשת את הארץ מצד המופת הנפלא שיעשה להם ה' ית' בעברם את הירדן שנתפרסם זה לכל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה והכנעני אשר על הים וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישר' כמו שנזכר בספר יהושע עם שזה המופת הנפלא נעשה באופן שנתיישרו בו ישראל מאד להאמין בשם יתעלה שהיה מבא גדול לירושתם הארץ:

לב[עריכה]

ושמרתם לעשות. הנה מפני שלא ישמור לעשות מי שלא ידע מה שצוה הנה יחוייב מזה שילמדו המצות כדי שיעשום והנה השמירה היא בלב כמו הענין זכירה והכונה בזה שישמרו בלבם אלו המצות כדי שיתיישרו לעשותם בעת הצורך. כי הם נוהגות תמיד:

את כל החקים ואת כל המשפטים וגו'. גם אחר שתירשו את הארץ ותשבו בה כי הם נוהגים תמיד והנה נוהגים קצתם בארץ לבד וקצתם נוהגים בין בארץ בין בחוצה לארץ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.