רלב"ג - ביאור המילות/דברים/י

רלב"ג - ביאור המילות ‏ דברים י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים וגו'. כבר התבאר בפרשת כי תשא כי אז עמד גם כן בהר מ' יום ומ' ליה בכל פעם בזולת אכילה ושתייה. רוצה לומר כשנתנו לו הלוחות השניות ולא התבאר בזה המקום ששלש פעמי' עמד שם משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה בכל פעם בזולת אכילה ושתיה והרצון נאמרו לחם לא אכלתי שלא אכל מזון שאם היה הרצון בו לחם ממש לא היה זה פלא כי גם ישראל היו בלתי אוכלים לחם אך היו אוכלים המן ולזה יחוייב שיהיה הרצון באמרו לחם לא אכלתי שלא אכל שום מזון וזה ממה שאין ספק באמתתו עם שכבר מצאנו באליהו שעמד מ' יום מלאכול:

ו

ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה. רוצה לומר. מבארות בני יעקן וממוסרה כמו שנזכר בפרשת מסעי שנאמר ויסעו ממוסרה ויחנו בבני יעקן שם מת אהרן ידוע שלא מת אהרן במוסרה ולא בבני יעקן ואולם מת בהר ההר ונקבר שם וזה היה אחר מסעו' רבות מעת היותם בבני יעקן כמו שנזכר בפרשת מסעי ולזה היה הרצון בזה כי שם באלו המסעות שנמשכו זה לזה מת אהרן ונקבר שם על דבר מי מריבה וכאלו היה זה הספור לספר מרי ישראל ולזה הזכיר בארות בני יעקן כאלו באר כזה כי בכל המקומות שעברו אז עד היותם בקדש היה להם מים לשתות ולזה נתרעמו ישראל על מי מריבה בזולת סבה גדולה תביאם אל זה ולזה כפר כי משם נסעו הגדגוד' יטבתה כמו שנזכר בפרשת מסעי והנה זכר ביטבתה שהוא ארץ נחלי מים להעיר עוד כי בסבת מי מריבה מת אהרן כמו שנזכר בפרשת פרה ולהעיר שבכל המקומות שבאו באלו המסעות היה להם מים עד בואם בקדש כמו שקדם:

ח

בעת ההיא הבדיל ה' את שבט לוי. רוצה לומר בעת מתן תורה לשאת ארון ברית ה' לא זכ' נשיאת שאר הכים לפי שזה לא יהיה אחר בא ישראל אל המנוחה ואל הנחלה אך נישאת הארון יהיה במלחמה אחר בא ישראל אל המנוחה ולא הנחלה כמו שנתבאר מהמלחמה שהיה בימי עלי:

לעמוד לפני יי' לשרתו. מגיד ששרו' הלוי' הוא מעומד:

ולברך בשמו. הנה מזה התבאר הכונה באמרו ושרת בשם ה' אלהיו וזה כי השרות הוא להודות לשם יתעלה ולברכו בפה בעת עשיית הקרבנות אך הכהנים היו מריעים בחצוצרות והלוים היו משוררים בפה וזה נתבאר ביאור קצת מזה המקום והנה נשלם הביאור בזה בספר עזרא:

י

ואני עמדתי בהר מ' יום כימים הראשונים וגו'. הרצון בזה כי העלותו בהר על דבר הלוחות השניות עמד שם מ' יום ומ' לילה ואז התחנה לשם יתעל שילך בקרב ישראל ותדבק השגחתו בהם כמו שנזכר בפרשת כי תשא כי כבר אמר השם יתעלה על דבר העגל שילך מלאכו לפניהם אך השגחתו יתע' לא תדבק בהם וזה באמת היה דבר רע לישראל מאד ולזה השתדל מש בעת ההיא אל שירצה השם יתעלה ללכת בקרב' כי בזה יתכן להם שיירשו את הארץ ואף על פי שלא הגיע העת עדין וכאשר נעתר לו השם יתעלה על זה אמר לו שילך למסע לפניהם ויבאו ויירשו את הארץ כי לא היו צריכים להמתין הקץ אחר שהשגחת השם יתע' הדבק בהם והנה אז ערבב הענין מרי ישראל על דבר המרגלים ונתאחרו מפני זה במדבר מ' שנה כמו שקדם והנה זכר בזה המקום להזכיר לישראל כי הם היו ממרים עם השם יתעלה תמיד כמו שקדם:

יב

ועתה ישראל מה ה' אלהיך וגו'. רוצה לומר שהוא אינו מעמיס עליך דבר שיהיה ראוי שיכבד עליך כי מה שישאל מעמך לקיים מצותיו אינו כי אם לטוב לך ולעבוד את ה' אלהיך וגו' הכונה בו ענין התפלה כמו שביארנו באמרו ואותו תעבדו:

ועבדת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. בטעם אמרו ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך והרצון בו שתהיה תפלתך לו בכוונה שלמה יתאחדו כחתיך המתעוררים והם הנכללים נאמרו בכל לבבך וכחותיך המשיגים והמציירים שהם הדמיון והשכל והנלוים אליהם והם הנכללים באמרו ובכל נפשך:

טז

ומלתם את ערלת לבבכם. רוצה לומר שתסירו אוטם לבבכם באופן שתשמעו אל מצות השם יתעלה בכללם. ולא תקשו עוד ערפכם. שלסור מהתכונות הרעות שנשקעתם בהם כי הרבה מרים עד עתה ודעו כי השם יתעלה שהוא מנהיג אתכם הוא אלוה המנהיגים הנבדלים כי הם עלולים ממנו ומהשפע שיושפע ממנו יעשו מה שיעשו והוא המושל על כל מי שיש לו שום ממשלה והוא עושה גדולות וגבורות ונוראות ולזה יעניש אתכ' אם תחטיאו ואף על פי שלא יסודר לכם אז רע מצד ההשגחה הכוללת ולא תוכלו להמלט ממנו שלא יגיע לכם ענשו כי הוא בלתי נושא פנים לגדולים כי לפניו יהיה הגדול כקטון בהשפטו ולא יקבל שוחד שתבטח לפייסו בו כי הוא בלי צריך לדבר מנבראיו ולזה לא יצ' מלפניו רק יושר ומפני זה הוא עושה משפט השפלים החלושים כשיהיו עשוקים והם היתום והאלמנה:

יח

ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. ר"ל שהוא משגיח על הנרדפים כמו הענין בגר שאין לו עוזר מפני שאין לו קרובים והנה השם יתעלה ישגיח בו לתת לו לחם לאכול ובגד ללבוש וזה אמנם סודר ממנו יתעלה בו לפי מה שאחשוב מצד ההשגחה הכוללת שבה נותן לחם לכל בשר ואף על פי שאינו באופן שיתכן שתדבק בו ההשגחה הפרטי':

יט

ואהבתם את הגר. צוה לאהוב את הגר כי אין בשער עזרתו ולזה צוה עליו במקומות רבים מהתורה:

כ

את ה' אלהיך תירא. כבר פרשנו אלו המצות הנכללות בזה הפסוק בפרשת ואתחנן מלבד אמרו ובו תדבק והנה הרצון בו שישתדל שידבק בו כפי כחו וזה יהיה כשילמד התורה והחכמה אשר יתישר מהם להשגתו יתעלה לפי מה שאפשר וזהו הדבקות ולפי שזה לא יתכן לאדם אם לא באמצעות החכמים שילמדוהו זה כמו שביארנו בביאורנו לשיר השירים הנה כללה זאת המצוה שידבק בחכמים כי הם המישירי' אותו לקיים זאת המצוה והם יעמידו איש ואיש על מה שאפשר לו מזה:

כא

הוא תהלתך. רוצה לומר אין ראוי שתהלל זולתו כי הוא עשה אתך כל הנפלאות עצומות אשר ראו עיניך במצרים ועל הים ובמדבר בשבעים נפש ירדו אבותיך הנה זה אחד מהפלאים העצומים כי בארץ מצרים שדמו לכלות אתכם וענו אתכם תכלית הענוי כדי למעט אתכם השגיח ה' יתע' בכם באופן ששם שתכם בזה הרבוי הנפלא בזמן לא ארוך מאד כי לא עמדו שם כי אם מאתים ועשר שנה כמו שביארנו בספר ואלה שמות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.