משאת המלך/דברים/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משאת המלך TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png יא

משאת המלך על התורה - דברים יא

יט[עריכה]

ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם (יא יט)

בסוכה (מ"ב.) אמרו ת"ר קטן היודע וכו', יודע לדבר אביו לומדו תורה וק"ש וכו', ובתוספתא דחגיגה (פ"א) הוסיפו גם לשון הקודש, ע"ש, וכ"ה בספרי פ' עקב ובפרש"י כאן, ובפשוטו כך נדרש לדבר בם בדברי תורה, ומאחר דתורה בלה"ק נאמרה א"כ ה"ז כאילו נאמר לדבר בלה"ק.

אמנם למ"ד תורה בכל לשון נאמרה, וכתבו התוס' בברכות (י"ג.) שבכל לשון נאמרה בסיני, א"כ ליכא למילף מלדבר בם שצריך ללמדו בלה"ק, וא"כ הרמב"ם דלא כתב בהל' ת"ת פ"א ה"ו שילמדו לה"ק, א"כ י"ל דס"ל דתורה בכל לשון נאמרה [ועפ"ב מהל' ק"ש ה"י‏] וכש"נ.


**

ולמדתם אתם את בניכם (יא יט)

יל"ע האם החיוב ללמד בנו תורה הוא מעיקר מצות הת"ת שלו, דהיינו דמצות ת"ת דיליה הוא ללמוד וללמד, או שמא ללמד בנו מצוה אחריתי היא דמחוייב בה האב וכיוצ"ב דמילה ופדיון הבן, ונפק"מ למש"כ ההגה"מ (ריש הל' ת"ת) דמחוייב הוא לשכור מלמדים וכופין אותו על כך ככל עשה, ע"ש, וא"כ יהיה השיעור עד חומש, ומהשתא אי חדא מצוה היא ללמוד וללמד לבנים א"כ חיובו עד חומש אחד לכולם ותו לא, אבל אם ה"ז מצוה אחריתי ממצות הבן על האב, א"כ כל חד וחד מצוה בפנ"ע היא וחייב להוציא עד חומש לכל מצוה ומצוה ולכל אחד ואחד.

ונראה להוכיח דהוי מצוה אחת עם מצות ת"ת שלו ללמוד וללמד, מהא דקידושין (כ"ט:) דאם בנו זריז וממולח וכו' בנו קודמו, ואם המצוה ללמד בנו זה ממצות הבן על האב ומצוה אחריתי היא, א"כ הרי מצות עצמו קודם כמו שאמרו (שם) הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א