רלב"ג - ביאור המילות/במדבר/כה

רלב"ג - ביאור המילות ‏ במדבר כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וישב ישראל בשטים. שם היה מושבם כי הוא היה בערבות מואב כו שזכרנו והתחילו תחלה להתפרץ בעריות ומשם נתפתו לאכל בזבח ע"ז והשתחוו לאלהי מואב:

ג

ויצמד ישראל לבעל פעור. רוצה לומר נתחבר לעובדי בעל פעור כטעם אמרו ובעל בת אל נכר:

ד

והוקע אותם ליי' נגד השמש. הוא בענין אמרו והוקענום ליי' והרצן בזה קח את כל ראשי העם והם השופטים שהיו שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות שיעשו אלו המשפטים מהעובדים והוקע את החוטאים ליי' לעיני הקהל כדי שיוסרו השאר וזכר ההוקעה הוא ההריגה והמתה אם בתלייה אם בזולת זה:

ה

הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור. ר"ל העוברים אשר תח הנהגתו:

ו

הנה איש מבני ישראל בא. הוא היה נשיא שבט שמעון כמו שזכר:

ויקרב אל אחיו המדינית. ר"ל שהביאה במחנה ישראל בפרהסיא שהיו רואים זה משה וכל העדה והביאה לאהלו לשכב עמה והיה עושה זה בעת שהיו ישר' מתים במגפת והיו מומתים על ידי השופטים ולזה היו בוכים פתח אהל מועד ונכון הוא מה שאמרו ז"ל שומרי היה מריב עם משה בעובר שלקח בת יתרו והוא מצוה עתה להרוג הנזקק לבת אל נכר ולזה הביא אותה לעיני מש במחנה ישראל:

ז

וירא פינחס בן אלעזר. למדנו מזה שהבועל ארמית קנאין פוגעים בו אך בתנאי שיעשה זה בשעת מעשה כמו שמצינו בפנחס שדיקר את שניהם בשעת מעשה באופן שהיה עדות שהוא היה שוכב עמה אז ולזה ספר שבדקרו את איש ישראל דקר עמו האשה בדרך שנכנס הרומח במעיה והנה בזה הפועל נעצרה המגפה מעל בני ישראל וידמה שהמתים בזאת המגפה היו כלם משבט שמעון כי תמצא במספרם בפרשת פינחס שהוא יותר חסר מאד ממה שהיה בפרשת במדב' סיני מאי זה שיהיה משאר השבטים ולזה הסכימו רבותינו ז"ל כי אלו היו כלם משבטו של שמעון. ובכאן נשלם הביאור בזאת הפרשה.

יב

את בריתי שלום. ר"ל שכמו ששם שלום בין ישראל ובין השם יתעלה כן יהיה לו בריצת שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. ר"ל שלא תפסק הכהונה ממנו ומזרעו לעולם וזאת הברכה היא להשאיר זרעו תמיד שבזולת זה לא תהיה בכאן ברכה כי כל הבאים מזרע אהרן הם כהנים ואפשר שרמז זה לכהונה גדולה הוא היותר נכון ואמר שתהיה לו להבטיחו שלא ימות קודם אלעזר אביו ויהיה הוא כהן גדול אחרי אביו וזרעו אחריו יהיו כהנים גדולים לא תפסק זאת הכהונה מהם והנה ידענו כי פינחס היה כהן גדול ומזרעו היו כהנים גדולים רבים כמו שנתבאר בספר דברי הימים ואין לספק על זה ממה שמצאנו שהיו כהנים גדולים מבני איתמר וזה כי אלו היעודים הכוללים ומקיפים בכל הזמן יש בהם תנאי בהכרח ולזה אפשר שסר זה היעוד עת מה בסור התנאי כמו שסרה קצת המלכו' מזרע שלמה בן דוד בסור התנאי:

יג

תחת אשר קנא לאלהיו. ושמר ישראל מהכליון יהיה לו ברית שלום ותחת אשר כפר על בני ישראל נתן לו ולזרעו שיהיה מכפר על בני ישראל ולזה נתן לו כהנה גדולה כי הכהן הגדול יכפר על בני ישראל פעם אחת בשנה כמו שהתבאר בפרשת אחרי מות.

יד

והנה זכר שהאיש המוכה היה נשיא שבט שמעון והאשה המוכה היתה בת מלך ממלכי מדין כי צור היה שם אחד מהמלכים באמרו את אוי ואת רקם ואת צור להורות על חזק קנאת פנחס לשם יתעלה עד ששם נפשו בכפו להרוג נשיא שבט אחד ובת מלך:

יז

צרור את המדינים וגו' כי צוררים הם לכם. צוה השם יתעלה שישנאו ישראל את המדיינים ויכו אותם לפי שהם היו שונאים את ישראל במחשבתם הרעה שהשתדלו להכשיל את ישראל בבנותיהן ובע"ז כדי שיכלם השם יתעלה וזה היה בעצת בלעם עד שכבר נמשכו לזה כלם וגם המלכים אשר שם הפקירו בנותיהם לישראל להכשילם כמו שנתבאר בדברי כזבי ועתה נוספה שנאתם בעבור כזבי שנהרגה שהיתה בת מלך א' ממלכי מדין. ולזה הוא מבואר שאם לא תמהרו להכותם ישתדלו בצדדים אחרים להזיק לישראל ועוד שזאת המלחמה תשלם ע"י משה באופן יותר שלם לכלות את המדינים ממה שיעשה ע"י יהושע לחזק ההבדל שבין משה ליהושע ולזה תמצא בזאת המלחמה מהפלא מה שלא ימצא כמוהו במלחמה אחת ממלחמו' יהושע כי בעם ממעט נצחו תכף עם גדול ורב לא החיו כל נשמה מהזכרים והיו באופן מהרבוי שהיה מספר הנקבות מהטף אשר לא ידעו משכב זכר ל"ב אלף ועם כל זה לא נפקד איש מאנשי המלחמה אשר באו שם ולזה רצה הש' יתע' שתעשה זאת המלחמה קודם שיאסף משה אל עמיו וזה ממה שיורה על עוצם העונש שנענשו ישראל כשלא היתה להם הארץ ירושה ע"י משה רבינו כמו שזכרנו במה שקדם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.