רלב"ג - ביאור המילות/במדבר/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ותדבר מרים ואהרן במשה וגו'. ממה שאמר אחר זה הענין והוא שכר פירש משה מן האשה ואמרו מרים ואהרן אם בשביל הנבואה פירש וכי לו לבדו דבר הקב"ה הלא גם בנו דבר ואין אנו פורשים מפריה ורביה והנה קראה כושית מצד יפיה וכמו זה נקרא שאול כוש בן ימיני מצד יופיו כי המנהג לתאר הדבר בהפכו ולזה נקרא העור סגי נהור:

ג[עריכה]

והאיש משה ענו מאד וגו'. אמר זה להורות שלא היו מתרעמים על משה מפני גאוה והשתרר מפני דבור השם יתעלה עמו ולא היה ראוי שיקנאו בו מזה הצד:

ד[עריכה]

צאו שלשתכם. לכל אחד ואחד בפני עצמו נאמר בנבואה שיצא אל אהל מועד או אמר למשה והוא אמר העניין לאהרן ומרים כי לא יתכן שהיתה הנבואה אחת במספר יחד לרבים:

ה[עריכה]

ויקרא אהרן ומרים. לכל אחת ואחר קרא בדרך הנבואה או היתה הנבואה בדרך מופת בקול מורגש ואמר להם השם יתעלה מה אתם מתפארים בנבואה כמשה אם יהיה נביאכם נביא השם הנה אתודע אליו בעת השינה במראה הנבואה או אדבר בו בחלום בזולת השתמש החושים על מנהגיהם ולזה תגיע להם הנבואה על המעט ואולם עבדי משה אינו כן כי הוא עם השתמשו בחושיו תגיע לו הנבואה כשירצה ובמה שירצה כמו שאמר עמדו ואשמעה מה וגו'. ולזה הוא נאמן וקיים בכל ביתי והנה זה הבדל אחד בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים וההבדל השני הוא שאני מדבר בו פה אל פה בזולת אמצעי שאמ' בסוף וזאת הברכה אשר ידעו יי' פני' אל פנים. ר"ל שלא היה אמצעי ביניהם ואמנם אמר זה לפי שכל הנביאים ימצא למדמה בהם רושם בהגעת הנבואה מצד היות מושגיהם דברים פרטיים אשר אין שם כח יתכן בו ציורים זולת הדמיון כמו שביארנו בב' מספר מלחמות ה' ואולם השגות משה הנבואות אשר נתיחד בהם מבין שאר הנביאים היו השגות כוללות ונימוסים כוללים כמו הענין במצות התורה ובמה שנז' במעשה בראשית ולזה לא היה שם נביא תורה זולת משה. וההבדל הג' הוא שמה שהיה רואה מהדברים הפרטיים היה מגיע לו בלשון מבואר לא בחידות וזה יורה על שלמות השגתו בנבואה ואולם שאר הנביאים היה מגיע להם בחידות וכל מה שהיתה נבואתו יותר חלושה היו החידות יותר עמוקות ויותר סתומות כי כל מה שהיתה החידה יותר עמוקה היתה הידיעה המגעת מנה בענין הנרצה יותר חסרה וכבר ביארנו זה בב' מספר מלחמו' ה' וההבדל הד' הוא מה שאמר ותמונת ה' יביט והנה ההבדל בזה הוא לפי מה שאחשוב ששאר הנביאים מפני דבקותם לחמר יקרה להם שלא ישיגו מנימוס הנמצאות וסדרם אשר אצל השם יתעלה כי אם החלק שתטה אליו מחשבתם ואולם משה היה משיג יחד מה שאפשר שיושג לאדם מזה הנימוס המושכל ובזאת ההשגה הנפלאה היה דבק בשם יתעלה ומשיג תמונתו הנפלאה באופן מה והיה זה כן לקלות התבודדות שכלו מבין שאר הכחות הנפשיות עד שכבר היה תמיד עם הש"י ולא היה יכול להפריד הדבקו ההוא כי אם בקושי נפלא כמו שביארנו בראש ספר ואלה שמות אשרי ילוד אשה שזכה לזאת המעלה הנפלאה והנה במה שזכרנו בזה המקום מזה העניין יש עומק נפלא יתבאר למי שראה דברינו בב' וה' ממ"י ולו באנו להרחיב הביאור בזה יאריך יותר מן הראוי עם שכבר יצטרך להקדמות רבות לא יכילם זה הספר:

ח[עריכה]

ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה. ר"ל שהיה לכם לירא מהשוות נבואתכם לנבואת משה וזה כי משה להיותו תמיד עם השם יתעלה חוייב לו שיהיה פורש מן האשה והוא מה שדברו עליו מרים ואהרן והנה זכר שחרה אף השם יתעלה בם ונסתלקה הנבואה מהם ואז סר הענן הענן מעל האהל ונגלה שכבר נשארה מרים מצורעת כשלג וזה לאות כי מרים לבדה דברה כנגד משה זה המאמר הנזכר ואולם אהרן נתגנה על שלא הוכיח אחותו על זה וחזק את דבריה ועל זה הקדים מרים לאהרן במה שאמר ותדבר מרים ואהרן במשה והנה בקש אהרן מחילה ממשה על מה שהטיחו דברים כנגדו הוא ואחותו ואמר לו שלא ישית עליהם חטאת מה שנו אלו בו וחטאו והנה התפלל משה לשם יתעלה בעבור אחותו במלות קצרות מאד לפי שלא נצטרך יותר מזה בזאת התפלה כי הש' יתע' עשה זה לכבוד משה וכבר מחל להם משה על מה שחטאו לו כמו שבקש ממנו אהרן והנה הראה שמחל להם זה בהתפללו לה' ית' שירפא מרים אחותו ובאהו המענה על זה שאלו היתה מרים נזופה מאביה היה ראוי שתכלם ז' ימים ולזאת הסבה רצה השם ית' שתסגר ז' ימים מחוץ למחנה כמשפט המצורע ביום טהרתו והנה לכבוד מרים לא נסע העם עד האספה וזה אמנם היה שסבב ה' ית' שלא נסע עמוד הענן מעל המשכן באותם שבעה ימים ואחר זה נעלה הענן מעל המשכן ונסעו ישראל מחצרות וחנו במדבר פארן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.