משאת המלך/במדבר/יב
טו[עריכה]
והעם לא נסע עד האסף מרים (יב טו)
תנן בסוטה (ט':) וכן לענין הטובה מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק, לפיכך נתעכבו לה ישראל ז' ימים במדבר, שנאמר והעם לא נסע עד האסף מרים, וכתבו התוס' (שם י"א.) לאו דוקא נקט שעה אלא שליש שעה או רביע, דקתני בתוספ' מדה טובה מרובה ממדת פורענות על אחת חמש מאות, וכבר הקשה המהרש"א דבשלמא שליש שעה עולה החשבון נכון על אחת לחמש מאות, אבל רביע שעה ה"ז עולה הרבה ביותר, וא"כ התוס' לאחר שתי' ישוב דשליש שעה שעולה החשבון בדיקדוק, ל"ל להוסיף לומר או רביע שעה שאין החשבון עולה יפה.
ונראה דהנה לענין נזיפה לא נתבאר בשו"ע אי אמרינן ביה מקצת היום ככולו, ומצאתי ברבינו בחיי (כאן) להדיא שכתב דא"א בזה מקצת היום ככולו, אמנם הרא"ם בריש דברים (א' ב') כתב דאמרו בנזיפת מרים מקצת היום ככולו. ומעתה מדוייק היטב דאי א"א מקצת היום ככולו, א"כ המתינו לה שבוע מלא, וא"כ החשבון עולה יפה באם המתינה למשה שליש שעה, אבל אי אומרים מקצת היום ככולו, נמצא דבאם היה מעשה מרים סמוך לשקיעה הרי כל ההסגר היה ה' ימים וי"ג שעות, ואזי אם המתינה רביע שעה עולה החשבון יפה על אחת חמש מאות. [ועיין היטב בפ' אלו מגלחין לענין מקצת היום, וצ"ע].
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א