הרחב דבר/במדבר/יב

הרחב דבר במדבר יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והוי כדאי׳ בברכות דף י״ט א׳ בהא דקאמר דמתים לא ידעי כשמדברים אחריהם או ידעי ולא איכפת להו ומקשה והא חד אשתעי מילתא בתריה דמר שמואל ונפל קניא ובזעא למוחי׳. ומשני שאני צורבא מרבנן דהקב״ה תבע ביקריה. הרי דס״ד דמש״ה נענש מן השמים משום דארגיש בצער. והקב״ה תבע צעריה. ומסיק דלא משום צעריה אלא משום יקרי׳ דצורבא מרבנן שהוא כבוד התורה ומביא ראיה דאריב״ל כל המספר אחר מטתן של ת״ח נופל בגיהנם שנאמר והמטים עקלקלותם יוליכם ה׳ את פועלי האון. והנה לא נזכר כאן ענין מבזה ת״ח. אבל הכוונה דבזה שהוא מבזה ת״ח ומיקל בכבוד התורה ממילא יבאו כמה אנשים לדרכים מקולקלים לכן אע״ג שהוא בעצמו אינו פועל און. אבל בזה שהוא מטה עקלקלות היינו שמקרב לידי כך יוליכם ה׳ את פועלי האון בעצמו:

כמש״כ במס״י בפי׳ עניו שהוא שפל ברך. אבל אינו כן. והרי בסנהדרין דפ״ח ב׳ אי׳ ענוותן ושפל ברך. הרי דתרי מילי נינהו. וכ״כ מהרש״א בח״א. אבל להיפך מדבריו. והראיה דאי׳ בערכין דף י״ז ענוה שלא לשמה ותוכחה לשמה איזה מהן עדיף כו׳. ואי משמעות עניו שפל ברך היאך הוא ענוה שלא לשמה. ותו הרי שלהי מס׳ סוטה אי׳ משמת רבי בטלה ענוה אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא. והאיך יאמר מי שהוא שפל ברך שהוא עניו. ותו דבספרי תניא וכ״ה באדר״נ מכל האדם ולא ממלאכים ואי אי׳ שהוא שפלות. היאך שייך לומר על מלאכים שאין יודעים ערכם. ולא עוד אלא שאנחנו אומרים שבח על הקב״ה אין ענוה כענותיך ובמגילה דל״א א׳ בכ״מ שאתה מוצא גדולתו של הקב״ה שם אתה מוצא ענותנותו:

וכמבואר בתהלים ל״ח וינקשו מבקשי נפשי ודורשי רעתי דברו הוות וגו׳ ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו וגו׳ ומפרש ד׳ טעמים מפני מה היה כן. טעם א׳ כי לך ה׳ הוחלתי אתה תענה ה׳ אלהי. פי׳ דמי שאינו תובע בעצמו עלבונו וצערו. הקב״ה תובע עלבונו וכדאי׳ בפ׳ הבע״י הנעלבים ואינם עולבים עליהם נאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו והיינו דבר הכתוב כי לך ה׳ הוחלתי קויתי שתתבע בצערי ועלבוני אם אשתוק. טעם ב׳ כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו. פי׳ דהמבזה חבירו עיקר כונתו שיהי׳ חבירו שומע ומצטער. ומש״ה אע״ג שאין כבוד לאיש לבזות את חבירו וכדאי׳ בקידושין דף ע׳ ב׳ כל הפסול פוסל. מכל מקום כדאי אצלו להתבזות רק כדי לצער את חבירו. אבל אם חבירו עומד ושוחק מדבריו ואינו מראה שום צער. הרי נשאר מבוזה בחנם ושותק ואינו מוסיף לדבר עוד. משא״כ אם יכעוס ויחוש להעדר כבודו. אז תהי׳ שמחת המבזה שלמה. ויוסיפו להגדיל דבריהם. טעם ג׳ כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד. דהרגשת הצער הוא גדול אם אינו מכין עצמו לידי כך. וכל מה שהוא שפוי בדעתו יותר שלא יגע בו רעה. ה״ז מצטער יותר כשמגיע לידי כך. והיינו דאי׳ בב״ר ר״פ וישב. אם שוט ימית פתאום למסת נקיים ילעג. א״ר אחא בשעה שהצדיקים מבקשים לישב בשלוה בעוה״ז השטן בא ומקטרג אמר לא דיין שמתוקן להם עוה״ב אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעוה״ז. תדע לך שהוא כן שהרי יעקב אבינו ע״י שביקש לישב בשלוה כו׳. וענין זה המקרא אם שוט ימית פתאום וגו׳ לכאן. דהמכה את חבירו באבן או בעץ שבו כדי להמית. הרי נענש מיתה. אבל אם מכה בשוט וממית אינו נענש כלל. והטעם דלא היה בשוט כדי להמית. ומפני מה הוא מת. מפני שהוא פתאום. וא״כ איהו דעביד לנפשיה שלא היה לו להיות שפוי בדעתו כ״כ עד שיהא פתאום מש״ה למסת נקיים ילעג. וע״ז הביא המ״ר דאין רצון ה׳ שיבקש האדם לישב בשלוה בעוה״ז. וזהו דבר דוד. כי אני לצלע נכון וגו׳. תמיד הכינותי עצמי לידי צער ומכאוב. ע״כ לא הייתי חושש בהגיע אלי. טעם ד׳ כי עוני אגיד אדאג מחטאתי. פי׳ כדתניא בתוספתא שבועות ר״א בן מתיא אומר אין אדם מתחייב לשמוע אלא א״כ חטא שנאמר ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה. וע׳ מש״כ בספר ויקרא ה׳ א׳. והיינו דברי דוד. דמש״ה אינו חושש. כי עוני אגיד וגו׳ יודע אני שהוא משום עון. והנה כל אלו טעמים גורם לענוה:

והנה נחלקו בספרי בכל ביתי חוץ ממלאכי השרת רי״א אף ממלאכי השרת. הפי׳ משום דאי׳ בר״ה דכ״א ב׳ חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר א׳ כו׳. ופי׳ הרמב״ן בהקדמת פי׳ התורה דהעולם בכללו נחלק לחמשים חלקים וכל חלק נברא בשמות פרטים היוצא משם המפורש. והיה משה יודע מ״ט חלקים במה נבראו ולא שער החמשים. וכתב עוד הרמב״ן ואפשר שהיה השער הזה בידיעת הבורא יתברך שלא נמסר לנברא כו׳ וא״כ היה בריאת מלאכי השרת בכלל מ״ט שערים שנגלו למשה. והיה בכחו לפעול בהם מאומה. אכל היה נאמן גם בהם. אבל אי נימא דשער החמשים הוא בריאת מלאה״ש. וכ״כ באמת הרמב״ם בס׳ המורה ת״א והביא הבחיי פ׳ תשא. וא״כ לא היה במלאה״ש נאמן שהרי לא היה בידו לפעול בהם. וזהו מחלוקת תנאי:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.