הטור הארוך/במדבר/יב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ותדבר מרים ואהרן וגו' האשה הכושית. כתב ר' אברהם יש אומרים כי משה מלך על כוש ולקח כושית. והמתרגם אומר שפירתא כמו שקורין לעור סגיא נהור ולא יתכן שנקרא שם שהוא לשבח להפכו לגנאי והישר בעיני שזאת הכושית היא צפורה כי היא מדיינית והמדיינים הם הישמעאלים והם דרים באהלים בעבור חום השמש ואין בהם לבן וצפורה היתה שחורה דומה לכושית. והנה חשדו למשה שפירש מצפורה בעבור שאינה יפה ולכך אמר הרק אך במשה ודאי לא פירש ממנה בשביל הנבואה הרק אך במשה דבר ה' והלא גם הם נביאים ואין המשכב אסור להם. ויש מפרשים שהוכיחו אותו על שלא היתה מיוחסת ואמרו מעלה יש לנו על משה מצד אשתו שאינה מיוחסת והיא מדיינית ולגנותה אמרו כושית ואנחנו בעלי יחס מגדולי הדור ואשתך כמו כן מיוחסת אחות נחשון שאין בישראל כמוהו והוא נשא כושית ואם תאמר מדריגה יש לו עלינו הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר אין לו מעלה עלינו בזה:
ג[עריכה]
והאיש משה עניו מאד. כתב הרמב"ן להגיד כי השם קינא בשבילו בעבור ענותנותו כי הוא לא יענה על ריב לעולם:
ד[עריכה]
פתאום אל משה ואל אהרן ואל מרים. כתב הרמב"ן הנה משה לא היה עמהם אבל הנבואה באה לשלשלתם כאחד ופי' פתאום שלא היו בעת ההיא נותנים לבם ומכוונים לנבואה ולכבוד משה באה להם מבלי הזמנה לדבר כי פתאום על דעת המפרשים הוא דבר שלא עלה על הלב מגזרת פתי יאמין לכל דבר ואמר הכתוב פתאום בשביל אהרן ומרים כי משה מוכן לנבואה בכל עת. ואנקלוס תרגם בתכף לשון מהירות פי' כי בעודם מדברים במשה בא להם הדיבור. וטעם:
צאו שלשתכם. כי רצה שיהיה משה שם ויראה בקנאת השם לכבודו ויהיה מצוי להם שלא יחמול השם אלא על ידו כאשר יתחנן אליו וירצה להם:
ה[עריכה]
ויקרא אהרן ומרים. שלא לומר שבחו בפניו:
ו[עריכה]
אם יהי' נביאכם. כתב הרמב"ן פי' אם יהיה לכם נביא. ור' אברהם פי אם יהיה נביאכם נבי' ה':
במראה אליו אתודע. פי' אפי' אם יהיה נביאכם נביא ה' אינו מתנבא בשמי הגדול רק במראה או בחידות. במראה אליו אתודע ולא אמר במראה אליו אראה לומר כי הדיבור יהיה להם בחלום:
ז[עריכה]
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. פי שהוא כבן בית שנכנס ויוצא בלא רשות אבל אתם אין הדיבור בא לכם בכל פעם ואף כשיבוא לכם לא יהיה אלא בחלום אבל הוא פה אל פה אדבר בו ולא בחלום:
יב[עריכה]
אל נא תהי כמת וגו'. פי לא תהיה כנפל המת כאשר יצא מבטן אמו נאכל חצי בשרו וכן בשר המצורע. פירש"י ך"א אל נא תהי וגו' אם אינך מרפאה בתפלה מי מסגירה מי מטהרה וכו'. וקשה מה שאמר מי מטהרה אדרבה כיון שאין כהן לעולם לא תזקק לטומאה שאין הנגע טמא עד שיאמר לו כהן טמא אתה ואת"ל שתטמא בלא כהן תטהר נמי בלא כהן ואף את"ל דלחומרא אמרי' שתטמא בלא כהן אבל שתטהר בעי כהן א"כ מה אמר אם אינך מרפאה בתפלה שאפי' מתרפא אי אפשר לה ליטהר בלא כהן שכל טהרת הכהן אינו אלא אחר שיתרפא הנגע. וראיתי בספרי מביא בלשון אחר אמר אהרן מה מצאתי הפסד לאחותי שאיני יכול להסגירה לא לטומאה ולא לטהרה ולפ"ז לא יקשה קושיא אחרונה ואפשר לומר כי גם לקושיא הראשונה דנהי דאין לה טומאה כ"א ע"י כהן לדין נגע לא להחליטה ולפריעה ולקרבן מ"מ בני אדם מרחיקין אותה ותשאר בזה כל ימיה כיון שאין כהן לטהר אותה:
יג[עריכה]
אל נא וגו'. פי' ר' אברהם אל אתה שגבורה בידך רפא נא פי' עתה לה על כן השיב השם ואביה ירק ואילו אבי' כעס עליה וירק בפניה הלא תכלם לראות פניו שבעת ימים תסגר שבעת ימים:
טז[עריכה]
ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. כתב הרמב"ן לומר כאשר נסעו מחצרות לא נסעו ממדבר אל מדבר אחר כאשר במסע הראשון שנסעו ממדבר סיני ויחנו במדבר פארן אבל נסעו מחצרות אשר היא במדבר פארן ויחנו במקום אחר מן המדבר ההוא עצמו והוא קדש ברנע כי משם נשתלחו המרגלים כאשר אמר בכאן ולא אמר הכתוב ויסעו מחצרות ויחנו בקדש ברנע כי אולי מסעים הרבה ביניהם ואין עתה מקום להזכירם אבל הזכיר עתה מדבר פארן להודיע כי קדש זו היא קדש ברנע אשר במדבר פארן ולא קדש אשר במדבר צין שהיה שם ענין מי מריבה בשנת הארבעים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |