רלב"ג/בראשית/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ביאור דברי זה הספור

זה ספר תולדות אדם וגו'. עד ויהי כי החל האדם לרוב. זה ספור תולדות אשר נמשך מהם המציאת הנה ביום שבר אלהים אדם עשאו בעל שכל ובראם זכר ונקבה וקרא שמם אדם ביום הבראם ר"ל שמהותם נברא בהם בשלמות ביום שנבראו לא נתחדש דבר במהותם אח"כ שלא היה בו מראשית הענין. ואולם אמר זה שלא יטעה אדם ויחשוב מפני הספור שספר מהנחש והגן וקללת הנחש ואדם וחוה והמצאת הכרובים ולהט החרב המתהפכת שהיה הרצון בזה שכבר שם באדם טבע לא היה בם כי זה שקר ר"ל שלא נתחדש במהותם דבר אחר מהבריאה. וספר שכאשר היה האדם בן ק"ל שנה הוליד בעל שכל כמוהו ואמנם הודיענו זה לפי שהאדם נברא מן העליונים ומן התחתונים. ויתכן לפי מה שיחשב שיהיה כח בזרעו לתת החומר והנפש ההיולאנית אלא שלא ישלם בו נתינת השכל להיותו כח נבדל באופן מה ולזה ביארה התורה שהשם יתע' נתן כח בזרע האדם אל שיוליד בעל שכל כמוהו. ואמנם ישלם לו זה באמצעות השכל הפועל כמו שהתבאר בספר הנפש ובספר מ"י ושם ביארנו שאין די בזרע לתת הנפש והיצירה בזולת השכל הפועל. וספר ששת הוליד אנוש. ושאנוש הוליד קינן. וקין הוליד מהללאל. ומהללאל הוליד ירד. וירד הוליד חנוך. וספר שחנוך הלך בדרכי השם יתע' אחר שהוליד את מתושלח מורה כי קודם זה לא הלך בדרכי השם אבל הלך בדרכי אנשי דורו וכאשר התבונן בטבע הנמצאות והשיג מאמתת ה' יתע' מה שלא הושג לאנשי דורו עבד השם ית' שלש מאות שנה ואח"כ לקחו השם ית' ר"ל שהושמה נפשו בג"ע כטעם ואחר כבוד תקחני. והנה לזאת הסבה לא זכר בו מיתה וזכרה בשאר האנשים אשר נזכרו עמו להורות על ההבדל שהיה בינו וביניהם כי הוא השלים נפשו והגיע לשלמותו ושאר שאנשים ההם מתו בלא חמדה. וספר שחנוך הוליד משותלח. ומשותלח הוליד למלך. ולמך הוליד נח. וספר שכבר קראו שמו נח על שם העתיד כי בימיו סרה הקללה אשר קולל קין ונתנה הארץ כוחה אשר ארדה ה' בעון קין שלא תוסף וזה כוחה. וזה כי הקללה ההיא היתה לקין כמו שאמ' לא תוסף תת כוחה לך וכאשר נמחה זרעו במבול אז סרה הקללה ההיא וכו' ג"כ התנחמו ממעשיהם הרעים כי הוא אחז דרך ישרה ואולי למד הוריו והדריכם אל דרך החיים או אמר זה לפי שמפני מעשיהם הרעים נגזר להם שישחתו כולם ונח לבדו נשאר מהם ובו נתקיים המציאות. וספר על נח שכבר הוליד שם וכם ויפת בהיותתו בן חמש מאות שנה והנה הגיד בזה הספור מאלו האנשים אשר השתלשל מהם נח ובניו כמה שנים היו כשהולידו וכמה שנים היו אחר זאת ההולדה לישב יותר מנפשותינו אמתת זה הספור. ואולם שאר מה שהולידו מהבנים והבנות לא ספרה לנו בבזה התורה דבר לפי שאין בזכרונם תועלת לנו כלל. וראוי שנתבונן בעניין אורך החיים הנפלא אשר מצאנוהו לאלו הדורות אשר זכרם כי מן השקר שיאמר שהיה אז לאדם טבע אחר זולת הטבע אשר לנו היום שאם היה העניין כן היה מדות האנשים ההם מתחלף כמין למהות האנשים האלה וזה שקר. ונאמר כי מפני שהיה האדם נברא לתכלית שישלים נפשו השלמות אשר הוא כחיי עליו הנה מן הראוי שיהיה לו כלי יתכן שיגיע בו אל זה השלמות ואם לא הנה כבר תהיה זאת ההכנה בו לבטלה. ולפי שבהגעת זה השלמות מהקושי העצום בכללות כמו שביארנו בביאורינו לשיר השירים וכ"ש לאנשים אשר נמצאו ראשונה בעולם שלא קדם להם שום בעל עיון יהיו נעורים בחקירותיהם בדעותיו. הנה אלו לא היו חייהם כי אם כשיעור חיינו היה משיגם המות טרם התבוננם בטבע הנמצאו' כדרך שיגיע מהעיון ההוא שום פרי. וזה כי האדם הוא מוכן מתחלת ענינו להמשך אל הדברים הערבי' אשר כל מה שיחזיק בהם ירחיקהו מהשלמו' ולא יצא מזה מעצמו אם לא יקח המוסר בו מזולתו כי אם בקושי עצום וכאורך ימי החיי' יתבאר לנו באורך הזמן ההוא שזה תכלית הא בלתי מכוון באדם ושבכאן התכלית האחר ייוחד בו והוא תכלית הנפש וזה ממה שיקשה מאד שיגיע לאדם מעצמו. ועוד כי הרבה מהדברים העיונים ילקחו התחלותיהם מהחוש בקושי גדל ובזמן ארוך אורך נפלא יעבור החיים האנושיי' כמו העניין מהרבה הדברים הטבעיים ומחכמת הכוכבים ואלו לא היו חיי הקודמים כי אם כשיעור חיינו היו מתים טרם שיגיע מעיונם שום פרקי במה שיחקרו בו. ובהיות העניין כן הנה מה ראוי היה שתשגיח ההשגחה האלהית באדם בזה האופן מההשגחה ר"ל שימצאו קצת מן הראשונים ארוכי החיים אורך נפלא באופן שיתחילו להמציא בעיון מה שיאות בו שיהיה כלי לבאי' אחריהם להשלימם כדי שלא תהיה ההכנה אשר המציאה ה' יתע' באדם להגיע אל השלמות לבטלה. ואולם היה אורך החיים הזה הנזכר בתורה לאלו האנשים אשר זכר לבד כדרך שאר הפלאים הנה כמו שנתנה התורה להשלימנו בדרך פלא להשגחה בנו כן יתן אורך החיים לאלו האנשים בדרך פלא להשגחה במין האנושי בכללו כדי שלא תהיה ההכנה אשר בו לבטלה הנה זהו מה שנראה לנו בסבה התכליתית אשר בעבורה הושם אורך החיים לראשונים אשר בא זכרונם בתורה. ואין ראוי שיסופק עלינו מה שסופר מאדם שהשיג חכמת הטבע עד שקרא שמות לכל הב"ח כי כבר קדם לנו שזה היה כלו עד"מ להודיע סודות הבריאה האנושית ואיך תגיע לו הצלחתו והנה אפשר עם זה שהשם יתע' שם האדם כמקום מהיישוב אשר יאות בו אורך החיים יותר כי כבר ימצאו מקומו' מתחלפי' בזה העניין כמו שהתבאר בטבעיות וזה כי הרבה תמצא במה שיעשהו השם יתע' מהמופתים שהוא. אמנם יחבר להם הסבות היותר נאותות הלא תראה שקריעת ים סוף אשר הוא מהמופתים הגדולים הנזכרים בתורה אמר ויהפוך יי' רוח ים חזק מאד. ועך כל זה אין ספק שלא יתכן אשר ישלם אורך החיים הנזכר בזה המקום אם לא בפליאה מהש"י:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון