ריטב"א/יומא/לב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות ישנים
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
גבורת ארי
בית מאיר
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ריטב"א TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png לב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תנא דבי ר' ישמעאל ק"ו ומה בגדי זהב שאין נכנס בהן לפני לפנים כו'. פי' דאע"ג דמה שאין נכנס בהן הוי משום שאין קטיגור נעשה סניגור מה שאין כן בבגדי לבן. מ"מ מהי טעמא דליהוו בגדי לבן עדיפי שנכנס בהן לפני לפנים.

איכא למפרך מה לבגדי זהב שכן כפרתן מרובה. פרש"י ז"ל שעושין בהם חטאת ואשם שמכפרין בשאר עבודות תאמר בבגדי לבן שאין מכפרין אלא על טומאת מקדש וקדשיו כגון הזאת פר ושעיר דכתיב בהו וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל. והקשו בתוס' שהרי ודאי שעיר המשתלח שהוא בבגדי לבן ומכפר על כל העבודות כדכתיב ומפשעיהם לכל חטאתם. לכך פירשו שכך כפרתן מרובה שמכפרין בהן כל ימות השנה מה שאין כן בבגדי לבן שאין מכפרין בהן אלא פעם אחת בשנה.

נפקא ליה מדר'. פי' מקרא דכתנת בד קדש דמיירי בפושט בגדי זהב שעבד בהן קרבן תמיד ולובש בגדי לבן לעבודת היום וכדאמרי' בסמוך:

תנא דבי רבי ישמעאל ק"ו. כו' ואע"ג דלעיל עביד דברי רבי ישמעאל ק"ו בהפך חד הוא אליבא דרבי יהודה וחד הוא אליבא דר' ואפי' הכי פרכי' מהאי להאי ואזיל הכא ומדחי ואזיל הכא ומדחי אבל ליכא לפרושי דחד תנא דבי רבי ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי רבי ישמעאל כדאמרינן בפ"ק דיבמות מדלא פריש לה תלמודא הכא כי התם.

פשט ורחץ רחץ ולבש. וא"ת מאי שנא דכי דרשינן קרא בטבילה לא דרשינן הכי ונימא דבעי שתי טבילות בין בגד לבגד. וי"ל דבטבילה ליכא למימר דתיהוי חדא אפשיטה שלא מצינו טבילה אלא להכשיר להבא ועדיין צ"ת. והנכון דהא מגמרא דחמש טבילות ועשר קדושין אתיא לן.

ונכתביה רחמנא בלשון קדוש. פי' דאלו ורחץ במים את בשרו לשון טבילה הוא. ופרקינן הא קמ"ל דטבילה זו כקדוש. מה קדוש זה במקום קדוש פי' דהא כתי' ביה ורחץ במקום קדוש אף טבילה במקום קדוש. וא"ת אמאי לא פרכינן הכא כדפרכינן גבי טבילה ונימא אשכחן קדוש מבגדי לבן לבגדי זהב מבגדי זהב לבגדי לבן מנא לן וי"ל דכיון דפרכי' הכי גבי טבילה ואשכחן דגלי קרא דלא שני לן בטבילה בין בגדים לבגדים ממילא נפקא לן דה"ה לענין קדוש ובתוספות תירצו דבשלמא בטבילה שאינה אלא לצורך לבישה איכא למיפרך הכי אבל לענין קדוש כיון דילפי' דאיכא תרי קדושי חד אפשיטה וחד אלבישה הא אשכחן קדוש בין בבגדי זהב בין בבגדי לבן ומפשיטה ילפי' ללבישה וכן מלבישה לפשיטה:

ור' יהודה קדוש מנא לן דהא לדידיה תרויהו קראי בטבילה דריש להו חד לבגדי זהב וחד לבגדי לבן ופרקי' דנפקי ליה קדושי מדר' אליעזר בר' שמעון אבל ר' לא דריש ההוא ק"ו ומקרא דכתנת בד קדש נפקי ליה טבילות כדכתי' בגדי קדש הם ומאידך קרא דפשט ורחץ רחץ ולבש נפקי ליה קדושי אמר רב חסדא הא דר' מפקא מדר' מאיר ומפקא מדרבנן פי' דסבי' ליה לרב חסדא דכיון דר' נפקי ליה תרי קדושי מדכתיב פשט רחץ ורחץ ולבש. היא הנותנת לו דתרי קדושי כשהוא פשוט וערום עביד להו בין פשיטה ללבישה. או דליהוו תרויהו אלבישה או דלהוו חד אפשיטה וחד אלבישה ואלו רבנן תרויהו כשהוא לבוש מקדש ולר' מאיר קדוש שני מיחת [צ"ל מיהת] כשהוא לבוש.

דא"כ הוו להו חמש סרי קדושין. פי' דהא הוו ג' קדושין בין בגד לבגד בין פשי' ללבי' וחד בתר לבישה ואילו אנן עשרה קדושי' מיירינן בלחוד לכולי עלמא אלא ודאי דלא רב חסדא אית ליה דרב אחא ולא רב אחא אית ליה דרב חסדא הלכך לרב חסדא אליבא דר' לית ליה ההיא דרשא מי שאינו מחוסר אלא גישה ולרב אחא אע"ג דכתב רחמנא פשט רחץ רחץ וקדש ההיא למנין רחיצות אבל לעולם מבגשתה אל המזבח נפקא לן דעל כרחין קדוש שני כשהוא לבוש מקדש וא"ת ולרב חסדא אליבא דר' היכי הוו עשרה קדושי' כיון דתרויהו כשהוא ערום מקדש וי"ל דאי סבי' ליה דתרויהו אלבישה טבילה ראשונה נמי עביד שני קדושין ואחר כל העבודות לא עביד שום קדוש והוו להו עשרה כדאמרי' לעיל לר' מאיר ואי חד אפשיטה וחד אלבישה הוו להו עשרה כרבנן. בטבילה ראשונה קדוש חד אלבישה ואחר כל העבודות קדוש חד אפשיטה. ודעת רש"י ז"ל דלרבי חד אפשיטה וחד אלבישה כרבנן כמו שכתב בפירושין:

א"כ הויא לה עבודת יום הכפורים באחר ואינה כשרה אלא בו. פי' דא"כ דמירוק סמנין מעכב בשחיטה הויא לה עבודה ופסולה באחר וא"ת והא שחיטת תמיד כשרה בזר ובשחיטת פרו הוא דפליגי לקמן בפרק טרף בקלפי וי"ל נהי דלא בעיא כהן גדול מדאורייתא מדרבנן מיהא בעיא. אם איתא דמעכב בשחיטה מדאורייתא והיינו דמהדרי' יכול יהא פסול מדרבנן. פי' דאע"ג דמירוק מעכב בשחיטה מדרבנן לית לן למיפסליה ביום הכפורים דלא ליהוי באחר כיון דמדאוריי' כלה שחיטה כשרה באחר.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון