ריטב"א/יומא/לג/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי רש"ש שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לכך שנינו ורוב שנים בבהמה. פי' דאפילו בקדשים ברוב שנים סגי ואין בו אפילו פסולה דרבנן. ופרכינן דכיון דאפי' פסול' דרבנן ליכא למה לי למרק. פי' דאע"ג דאמרינן התם כי לכתחלה צריך לכוין היינו שישחוט כל השני סמנין ואפילו בחולין. מ"מ כיון שאין בו שום פסול אפילו מדרבנן הכא ביום הכפו' מוטב שלא ימרק כלל כדי שלא יהא אחר עושה בו שום מעשה דכל מאי דאפשר למיעבד הכל בכהן גדול טפי עדיף. ופרקי' מצוה למרק פי' מצוה למרק כדי שיהא מקבל כל הדם יפה:
מסדר מערכה משמיה דגמרא אליבא דאבא שאול והא דלא איירי בתרומת הדשן משום דלא מיירי אלא בעבודת היום. אי נמי דלא בעי לאורויי אלא מסדור מערכה ואילך.
מערכה גדולה קודמת למערכה שניה של קטורת. פי' כי שתי מערכות היו עושין אחת להקטיר עליה איברי הקרבנות והאימורין וחדא ליטול ממנה גחלים לצורך קטורת שבהיכל על מזבח הזהב. ופרש"י ז"ל כי מערכה של קטורת היתה נעשית במערבית דרומית של מזבח משוכה לצפון ד' אמות כדאיתא במסכת תמיד עד כאן. ובפרק קדשי קדשים מייתי לה לההיא מתני' דתנן ביררו משם עצי תאנה יפין לסדר מערכה שנייה לקטורת כנגד קרן מערבית דרומית משוך מן הקרן כלפי הצפון כו'. ושקלי' וטרי' עליה ואמרי' דקסבר האי תנא כולה מזבח בצפון קאי והני ד' אמות מאי עבידתייהו אמה יסוד ואמה סובב ואמה מקום קרנות ואמה מקום הלוך רגלי הכהנים פש ליה חדא אמתא דאי מסגי ביה לקמן תו ליכא כנגד הפתח דהא נפיק מכוליה פיתחא ע"כ. ופירושו דגבי גחלים של קטורת כתיב מן האש אשר לפני השם. ובעי' שתהא מערכה של קטורת רואה כנגד פתח ההיכל. ולמאן דאמר כוליה מזבח בצפון קאי מתחיל יסוד המזבח הדרומי כנגד חצי פתח ההיכל ששם אמצע עזרה בצמצום. הלכך כי מדלית אמה של יסוד ואמה של סובב ואמה של קטרת ואמה של מקום רגלי הכהנים אין לך מפתח ההיכל של צד צפון אלא אמה כי חצי פתח ההיכל רחבו חמש אמות הלכך צריך להתחיל המערכה באותה אמה שאם מתרחק כלפי צפון אותה אמה שוב לא תהא מערכה לפני ה' דהיינו פתח ההיכל דאלו למאן דאמר כוליה מזבח בדרום קאי אדרבה מתחיל יסוד מזבח הצפוני מכנגד חצי פתח ההיכל של דרום. וכי שקלת ד' אמות של יסוד וסובב וקרנות ורגלי הכהנים לא נשאר מן הפתח אלא אמה וצריך לעשות מערכה זו באמה חמישית של קרן מערבית צפונית. ולמאן דאמר מזבח ממוצע בעזרה צריך להתרחק מן הדרום כלפי צפון י"א אמות שהרי חצי המזבח מתחיל כנגד חצי פתח ההיכל וחצי המזבח י"ו אמות טול חמש כנגד הפתח פשו להו חד סרי. ומיהו איכא מאן דמוקים לה התם אפילו כר' יהודה דאמר מזבח ממוצע וכמאן דאמר קדושת ההיכל ואולם חדא היא דהוה ליה חצי רחב פתח האולם עשר אמות פשו להו ו' אמות עד הקרן והני ד' אמות דקתני ד' אמות ממש מראשו של קרן החיצוני והוו להו בר מאמה יסוד ואמה סובב. ולהאי לישנא אתייא כפשטה ד' אמות משוך מן הקרן. אבל ללישנא קמא דכתיבנא כנגדן בקרקע קאמר כדאיתא התם וכדכתיבנא לה להא לפרושי לישנא דכתב מרן רש"י ז"ל.
סידור שני גזירי עצים. פי' דמצוה מן התורה לתת על המערכה הגדולה שני גזירי עצים והיינו דכתיב ובער עליה הכהן עצים ומיעוט עצים שנים.
קטורת קודמת לאיברים. פי' להקטרת האיברים שעל גבי המזבח. ואיברים למנחה פי' למנחת נסכים של עשירית האיפה כדכתיב ועשירית האיפה סלת למנחה. ונסכים למוספים פי' בזמן שיש מוספי' נסכי היין של קרבן התמיד קודמין להם.
והקטיר עליה חלבי השלמים עליה השלם כל הקרבנות כולן. פי' שאין שום דבר קרב אחר תמיד של בין הערבים והכי מדריש קרא דהאי קרא מיירי במערכה של שחרית ואמ' שיקריב עליה עולת תמיד של שחר כדכתיב וערך עליה העולה ובתר הכי כתיב והקטיר עליה חלבי השלמים. כי על עולת התמיד של שחר דוקא מקריב חלבי השלמים ושאר כל הקרבנות ולא על עולה של בין הערבים כי אין אחריה כלום חוץ מן הפסח בי"ד דנפקא לן בפסח שני מקראי שהוא קרב לאחר תמיד של בין הערבים.
ואיפוך אנא. פרש"י ז"ל ואיפוך אנא להקדים מערכה שנייה של קטורת למערכה גדולה וקרא לאו בסדרא איירי דהא בהקטר כל הלילה קאי. עד כאן. פי' דודאי לכולי עלמא סדורא דקרא כדאמרן הוי דמוקדה זו מערכה גדולה. ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שנייה אלא שאנו באים לומר דקרא בסדרן לא מיירי אלא לאשמועינן מנינא וא"ת ומהיכא תיתי דלא ליהוו מערכות כסדר שכותבין. י"ל דמשמע ליה דתוקד בו מעיקרא משמע ולא נהיר. אבל הנכון דטעם כדמפרש בסמוך דמערכה שניה עדיפא לאקדומי שמכניסין ממנה לפני לפנים.
שכן כפרתה מרובה. פרש"י ז"ל שעליה כל ההקטרות שעליה מקריבין כל החטאות ואשמות. והקשו בתוספות דהוה ליה למימר שכן תקרובתה מרובה. ולא קשיא דלתקרובת קרי כפרה בכמה דוכתי. ובתוספות פירשו שכן כפרתה של עולת התמיד דאיירי בהאי מערכה מרובה כ"ש שמכפרת על כל עשה ולא תעשה שניתק לעשה כדאי' בסיפא וכדבעינן לומר לקמן. מה שאין כן בקטורת שאינו מכפר אלא על לשון הרע:
אי לא משכח עצים למערכה שנייה. פי' דלא אשכח עצים הראויין לה מי לא מעייל להיכל גחלי' ממערכה גדולה להקטיר קטורת.
מכלל דאיתה בחברתה. פי' דאי ליכא אלא מערכה גדולה למה לי למי' עליה למעוטי שלא יתנם על חברתה. ופרכינן והאי מיבעי ליה לגופיה שיתנם על המערכ' ממש ולא מן הצד או בפני עצמם ומהדרי' תרי עליה כתיבי. תמיה' מילתא דהא תלתא עליה איכא. וביער עליה וערך עליה והקטיר עליה תו קושי' דהא כולהו תלתא צריכי חד לגופיה וחד לכדאמרי' לעיל עליה השלם כל הקרבנות כולן וחד לכדאמרי' לקמן שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר כדכתי' וערך עליה העולה ואמר רבא העולה עולה ראשונה וכדפרש"י ז"ל לקמן. דכיון דכתיב וערך עליה העולה משמע שתחלת מה שיסדר על המערכה תהא עולת תמיד. וי"ל דכיון דכתי' והקטיר עליה חלבי השלמים. מהתם נפק' לן תרתי כי על עולת תמיד דוק' ישלים שאר קרבנות שלמים ומינה דעולת שחרית קודמת לכלם וכי כל הקרבנות יהיו קודם תמיד של בין הערבים על עולת התמיד של שחרית. פשו להו תרי עליה דמיירו בענין המערכה ובער עליה וערך עליה כלומר על המערכה חד לגופיה וחד עליה ולא על חברתה דאילו והקטיר עליה על העולה בעינן למימר וזה נראה ברור. והא דאצטריך קרא לאקדומי מערכה שנייה לגזירי עצים. טעמא דמלתא פי' בתוספות דאע"ג דשני גזירי עצים ביום כיון דכשרין בלילה הוה ס"ד לאקדומינהו ולא מיחוור אבל הטעם משום דכיון דגזירי עצים מהכשר מערכה גדולה היא הוה אמינ' דכיון שהתחיל במערכה גדולה גומרה.
אפילו הכי מכשיר עדיף. פי' בתוס' דסברא הוא כי היאך יעשה המצוה אם לא יתקן מכשיריה תחילה ועוד שבלאו גחלים לא יוכל להקטיר אבל בלא דישון אפשר להקטיר. וא"ת ותיפוק לי' משום דאין מעבירין על המצות וסדור שני גזירי עצים דמערכה קודמין לו לקטורת דכיון דבמזבח קאי במערכה גדולה פגע ברישא. יש מתרצים דכל הני טעמי דנקטי' בהא לאביי דלא הוה ידע ההוא טעמא דאין מעבירין על המצוות כדאי' בסמוך ולא נהיר. ור"י ז"ל תירץ דכיון שהיה צריך ללכת מלשכה ליטול משם גזירי עצים אין כאן משום אין מעבירין על המצות ואע"גב דפגע במערכה שאין מצות גזירי העצים עד שיטול העצים וזה נכון:
גמרא גמירנא סברא לא ידענא. בהא מלתא מיהת דאלו באידך שפיר ידע טעמא.
אין מעבירין על המצוות. פי' ומצוה שבאה לידו תחלה יש לו להקדים כדי שלא יתעכב ויתאחר מעשות המצוה ומהאי טעמא אמרינן במנחות שמביאין העומר מן הקרוב לירושלם לפי שאין מעבירין על המצות.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |