ריטב"א/יומא/לב/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אלא לרבנן תשעה הוו. פי' דהא בלבישה ראשונה ליכא אלא קדוש אחד ומהדרי' דבאורייתא כשמשלים כל העבודות ופושט בגדי זהב ללבוש בגדי חול בעי למיעבד חד קדוש אפשיטה דבגדי קדש. מה שאין כן לר' מאיר דלא עביד שום קדוש אלא אלבישה.
ת"ר ובא אהרן אל אהל מועד. כו' פי' הפסוק הזה בפרש' אחרי מות כי אחר שהשלים עבודת היום שבבגדי לבן אמר הכתוב ובא אהרן אל אהל מועד יפשט את בגדי הבד אשר לבש וכו' ואמרי' למה הוא בא כי הכתוב לא פי' למה ובודאי אינו בא לפשוט בגדיי שם כפשוטו של מקרא ולהכי קתני שנכנס להוציא את הכף ואת המחתה שהניח שם כשעשה הקטורת וכל הפרשה נאמרה על הסדר חוץ מן הפסוק הזה פי' כי לפי סדרו של פסוק הוא מוציא כף ומחתה כשגמר עבודת היום בעוד שהוא לבוש בגדי לבן שלבש לעבודת היום וזה אי אפשר ואמרי' מאי טעמא כלו למה אנחנו אומרי' שנכתב שלא במקומו ומהדרי' גמירי דחמש טבילות ועשרה קדושין עביד כהן גדול ביום הכפורים ואם עכשיו הוא נכנס להוציא כף ומחתה הרי אינו צריך ללבוש בגדי לבן אלא פעם אחת ביום ואינו משנה בגדיו אלא ג' פעמים כיצד עבודת תמיד בבגדי זהב עבודת היום והוצאת כף ומחתה בבגדי לבן אילו ואיל העם ושאר מוספין ותמיד של בין הערבים בבגדי זהב אלא על כרחין פסוק זה שלא במקומו נכתב ואין הוצאת כף ומחתה אלא לאחר שפשט בגדי לבן ולבש בגדי זהב ועשה אילו ואיל העם שאז פושט בגדי זהב ולובש בגדי לבן ונכנס לפנים להוציא כף ומחתה וכדאמרינן בסמוך בסדר חמש עבודות והא דאמרי דגמירי חמש טבילות ועשרה קדושין תמיהא מלתא דהא לקמן מוכחי מקראי דבעי טבילה ושני קדושין בין עבודה לעבודה. וי"ל דמ"מ לא מוכח לקמן כמה פעמים צריך לשנות בגדים לשנו? העבודו? ודילמא אינם אלא שלש. הלכך אתאי הלכתא וגמירי בה שהוא משנה בגדי' חמשה פעמי וממיל' אתי לן מינה דאיכא חמש טבילו' ועשרה קדושין.
ת"ל ופשט ורחץ רחץ ולבש. פירוש דלהכי שדייה רחמנא לרחיצה בין פשיטה ללבישה דנשדייה אכל חדא מינייהו והוו להו שתי רחיצות.
ומה במקום שאין טעון טבילה פירו' דרבי אלעזר ב"ר שמעון כרבי יהודה סבי' ליה דאמר לעיל שאין הנכנס למקדש אפילו לעבודה טעון טבילה מן התורה אלא מדברי סופרי' לזכור טומאה ישנה שעליו וכן פרש"י ולקמן אוקמינן ליה דרבי יהודה כרבי אלעזר ב"ר שמעון סבירא ליה בהא. ומהכא נפקי ליה קדושין:
מה לבישה טעון קדוש אף פשיטה טעון קדוש. וא"ת והא פשיטה גופה לא באה אלא בק"ו ואמרינן בזבחים דבקדשים דבר הלמד בשום בנין אב אינו חוזר ומלמד בבנין אב אחר ואפי' היקש פי' רשב"ם ז"ל דהשתא מלבישה ראשונה של בגדי זהב לתמיד שטעון קדוש מן התורה ילפינן ולא נהיר דהא קרא דכתיב אשר לבש בבואו אל הקדש דילפי' מיניה הכא בגדי לבן הם. ור"ת ז"ל תיר' דהא דאין למדין למד מלמד בקדשים דוקא בעבודת קדשים עצמן אבל לבישת כהן אינה עבודה אלא הכשר לצורך עבודה:
ורבי יהודה אשכחן מבגדי לבן לבגדי זהב. פי' דהא דכתי' הכא ופשט את בגדיו היינו שפושט בגדי לבן ולובש בגדי זהב מבגדי זהב לבגדי לבן מנא לן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |