ריב"א על התורה/בראשית/לח

ריב"א על התורה בראשית לח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ט

ושחת ארצה. פרש"י דש מפנים וזורה מבחוץ. ותימ' דאמרי' ביבמות ער ואונן שלא כדרכן שמשו וכשנתעברה תמר מיהודה מעכה בתוליה באצבעותיה וי"מ דשמא היו בועלים בהטיה ושלא במקום בתולים וזה קרי שלא כדרכה. ותימא על זה דאין לשון רש"י משמע כן וגם אין שטת התלמוד משמע כן דבפרש"י קאמ' ער ואונן שלא כדרכה שמשו. מיתיבי כ"ד חדש פי' של הנקת תינוק דש מפנים וזורה מבחוץ פי' כדי שלא תתעבר ותגמול בנה וימות דברי ר' אליעזר אמרו לו הללו אינן לא כמעשה ער ואונן פי' אלמא ער ואונן כדרכה שמשו ומשני כמעש' ער ואונן ולא כמעש' ער ואונן כמעשה ער ואונן דכתי' ושחת ארצה ולא כמעש' ער ואונן דאלו התם שלא כדרכה ואלו הכא דש מבפנים וזורה מבחוץ כדרכה ע"כ שטת התלמו' וא"כ הדרא קושיין לדוכתא:

י

וימת גם אותו. וא"ת למה נענשו ער ואונן והלא לא היו אלא בני ח' שנה כדאי' בסדר עולם ואמרי' בית דין של מעלה אין מענישין עד כ' שנה ותירץ ר' יהודה החסיד דאין הדבר תלוי אלא בדעת ובמחשבה כי יש פחות מי"ג שנה ערום בדעת ובמחשבה לרעה או לטובה. ועל זה נאמר כי כל לבבות דורש ה' וכתו' כי יצר לב האדם רע מנעוריו וכתו' כי הילדות והשחרות הבל. וגם שלמה ע"ה לא היו ימיו כי אם י"ב שנה או י"א כשאמר לו דוד ע"ה ועבדהו בלבב שלם כי כל לבבות דורש ה' ואם תעזבהו תעזבך לעולם:

טו

ויחשבה לזונה. וא"ת וצדיק כיהודה היאך בא על הזונ' וי"ל שקדש' במשכון שנתן לה החותמ' והפתילים והמטה וגם בעדים דמסתמא אדם חשוב כיהודה לא היה הולך יחידי בדרך אלא אם כן ב' נעריו עמו כדין תלמיד חכם וקדשה בפניהם. וקשי' שהרי הקדושין אינן חלין כדאמרי' מנה אין כאן משכון אין כאן ואולי נתן יותר לפרש דמשכון שמסר לה תחת הגדי לא היה רק שתרצה לביאה אך כדי שלא יעשה בעילתו בעיל' זנות קדשה אחרי כן בכסף או בשטר או בביאה לפני שני נעריו שהיו עדים כ"ש. ובכל הפי' ק' להר"ם שהרי אין קדושין תופשין בכלתו וי"ל דלמאי דמסי' בפ"ק דסוט' דאמ' יתומה אני ניח' שפי' רש"י שם וז"ל יתומה אני קדושי בנו אין קדושין כי ממאנת אני בו עכ"ל. וא"כ לא היתה כלתו. והאי תרוצא ליתא למאי דאמרי' תמר בתו של שם היתה דלדבריו תמר גדולה היתה ולא היתה יכולה למאן כמו שפרש"י בסוט' ולקמן אכתו' לשונו ואם כן לדידי' הדרא קושי' הר"ם לדוכתיה וי"מ דלדידיה נמי ניחא דכי היכי דעתה לאחר מתן תורה איכ' נדה שהיא אחד מן העריות וכל חייבי לאוין דתפסי בהו קדושי הכא נמי אפשר דקודם מתן תורה שהיו ישראל בני נח איכא עריות דתפשי בהו קדושי ותדע דאם לא כן קדושי יעקב ברחל וכן קדושי עמרם ביוכבד דודתו לא היו קדושין דשתי אחיות ודודתו עריות הם. וי"מ שלא היה כלתו משום שנבעלה שלא כדרכה ואמרי' בפרק ד' מיתות בעולת בעל יש להם נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם. וקשי' דעד כאן לא פליגי אלא באחר אבל בבעל דברי הכל עושה אותה בעולת בעל אפי' שלא כדרכה כמו שפרש"י:

כד

ויהי כמשלש חדשים. פרש"י רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם וקשה שהרי מוכיח מכאן במסכת נדה דזמן הכרת עובר ג' חדשים. ולפי' רש"י אין כאן ג' חדשים. וי"ל דשמא פרש"י על פי הב"ר שדורש שילדה לז' חדשים מדלא כתוב וימלאו ימיה ללדת. וקשיא לההיא דב"ר דבפרק בן סורר ומורה אמרינן דיולד' לז' חדשים אין עוברה ניכר לשליש ימיה: ויאמר יהודה הוציאוה ותישרף. אית' בתנחומא דיצחק ויעקב ויהודה יושבין בדין ויהוד' דבר תחלה לפי שבדיני נפשות מתחילין מן הצד:

כה

היא מוצאת. פרש"י לא רצתה להלבין פניו מכאן למדו וכו' ורבי' חננאל פי' דדרשי' הכי מדכתי' מוצאת חסר א' ולא שחסר כי הוא מלא בכל הספרים מדויקים אך אינה נקראת כמו אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום ששם היא נקראת כ"פ ר"י כאשר מצאתי בליקוטי מדרשו ובפרק מציאת האשה פרשו התוספו' על זה וז"ל ר"ח פי' גבי מוצא בלא א' לשון ויצת אש בציון לשון רי"א:

כו

צדקה ממני. פרש"י ממני היא מעוברת בפרק ק' דסוטה פריך מנא הוה ידע כלו' היאך ידע שממנו נתעברה שמא נתעברה מאיש אחר. ותירץ דשמא נודע על ידי בת קול. כדפרש"י כאן:

כח

ויתן יד. הוציא האחד ידו לחוץ ולאחר שקשרה על ידו השני החזירה כפרש"י בא לפרש הוא הוציאה. אבל על השאר קשה דמה בא ללמדנו זיל קרי בי רב היא. ויתן יד וגו' ותקשור וגו' ויהי כמשיב ידו וגו'. ושמא הוצרך לו לפרש כן דלא כתו' וישב ידו ואחר יצא אחיו וגו':

ל

אשר על ידו השני. פרש"י ד' ידות כתובות כאן כנגד ד' חרמות שמעל עכן שיצא ממנו. הקשה הר"א שבפרק נגמר הדין איכ' מ"ד שמעל ג' חרמות ואיכא מ"ד שמעל בה' חרמי' אבל בד' חרמים ליכא מ"ד והוא עצמו תירץ דצ"ל שמה שפרש"י כנגד ד' חרמים ר"ל ד' חרמים שמעל עכן קודם שנתפס דהיינו הד' שמעל בימי משה דקאמ' התם אמר ר' יוחנן ה' חרמים מעל עכן ד' בימי משה ואחד בימי יהושע:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.