טעמא דקרא/בראשית/לח
א, ה, יד[עריכה]
ויט עד איש עדולמי וגו' והי' בכזיב בלדתה אותו וגו' אשר על דרך תמנתה וגו'. יל"ע למה הוצרכה תורה לפרט שמות כל המקומות. והנה בסנהדרין ק"ב א' אמרו שכם מקום מוכן לפורענות בשכם עינו את דינה בשכם מכרו אחיו את יוסף בשכם נחלקה מלכות בית דוד, ולפי הנראה גם עדולם מקום מוכן לפורענות כמ"ש במיכה א' עד עדולם יבא כבוד ישראל ופירש"י שהגוים כבשו עד עדולם, וכאן יהודא נשא את בת שוע בעדולם כמ"ש ויט עד איש עדולמי וירא שם יהודא בת איש כנעני ושם נולדו ער ואונן ולפי דהמקום מזומן לפורענות לכך מתו שניהן, אבל בשלה פי' הכתוב והי' בכזיב בלדתה אותו וכיון שלא נולד בעדולם לכן נתקיים, וכן בפרץ וזרח כתיב שבא אלי' בדרך תמנתה וכיון שלא הי' בעדולם לכן נתקיימו. ובאגדת בראשית פס"ד עד עדולם הלכו הגליות לבושים ובעדולם הפשיטום השבאים ערומים כדי לבזותן הה"ד עד עדולם יבא כבוד ישראל.
יא[עריכה]
שבי אלמנה בית אביך כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו. נחלקו האחרונים אם במצות יבום חיישי' לקטלנית (עי' בה"ט אה"ע סי' ט' סק"ב ובפתחי תשובה שם), וצריך להבין מה סבר יהודה אם היו נוהגין במצות יבום כישראל וחשש לקטלנית מה יועיל שימתין אכתי איכא למיחש לקטלנית והול"ל שתחלוץ, ואין לומר עד יגדל שלה ויהי' בר מצוה ויוכל לחלוץ לה דבפסוק מבואר כי ראתה כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה מבואר שהי' רוצה שתתייבם. וצ"ל דלעולם חשש לקטלנית אבל רק בשביל שלא כיונו למצוה אבל כשיגדל שלה ויתכוין למצוה שומר מצוה לא ידע דבר רע ואין לחוש לקטלנית ומה שבאמת לא השיאה לו כשגדל משום שסבר שעדיין לא גדל כל צרכו שיוכל לכוין רק למצוה. ולפי"ז גם ניחא דלכאורה יש מכאן ראיה לרבי דס"ל ביבמות (ס"ד ב') דבתרי זימני הוי חזקה וקשה לרשב"ג דס"ל דדוקא בתלת זימני. אבל לפמש"כ א"ש, שבאמת אין הטעם משום חזקה אלא דיהודה סבר דמפני שהיו צעירים ולא ידעו לכוין לשם מצוה לכן נענשו אבל כשיגדל שלה ויכוין לשם מצוה שוב אינו חושש, אלא שגם אחרי שגדל סבר דעדיין לא גדל כל צרכו שיוכל לכוין רק לשם מצוה.
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |