קרן אורה/סוטה/מא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png מא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
מהרש"ל
באר שבע
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס
מנחה חריבה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף מ"א ע"א

גמ' ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחלתו עי' תוס' ביומא שם ועי' מ"א סי' קמ"ד מש"כ בשם הכ"מ ז"ל ועי' פר"ח שם:

שם גמ' ולכרכיה לספר וליקרי עי' תוס' ישנים ביומא שם שהקשו דלעיל פריך היכי מדלג והכא פריך איפכא ע"ש ולענין קריאה ע"פ הקשו נמי התם הא דברים שבכתב אין אומרין בע"פ ותי' בשם הירושלמי דשאני הכא דהוי סידורו של יום והוי כמו פסוקי מוסף ועי' מ"א בסי' הנ"ל מה שהקשה על הש"ע שם דאין חוששין לכבוד צבור וגוללין ואמאי לא יקראו בע"פ ולפי הנ"ל לא שרינן לקרות בע"פ אלא בענינו של יום:

רב הונא בר יהודה אמר משום פגמו של ראשון ור"ל אמר לפי שאין מברכין ברכה שאינה צריכה ולכאורה יש נ"מ בהני טעמי דלרב הונא אפי' אם הביאו ב' הספרים כאחת אין לקרות בשני משום פגמו של ראשון ולר"ל כיון דהוי השני קמן אין צריך לברך ברכה אחרת ועי' בזה בפר"ח סי' קמ"ח:

רש"י בד"ה מכאן ואילך כו' דקסבר אין עירוב והוצאה ליוה"כ ואין זה מובן דהא מסקינן בכריתות דהא דרפרם בדותא היא וליכא מאן דס"ל הכי ועי' ברש"י שבת סוף פ' הזורק ובתוס' ז"ל שם והעיקר כהאי נמי דע"י עירוב הביאו או כמו שפי' ביומא דמערב יוה"כ הביאום ע"ש:

בד"ה שמע והיה אם שמוע כו' ומשם חוזר למפרע וקורא פרשת המלך וזה דלא כסדר המשנה דתנן פרשת המלך קודם לברכות וקללות וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה דקורא על הסדר וברכות כו' לבסוף ועי' תוי"ט ז"ל שתמה על הרע"ב ז"ל שכ' כפי' רש"י ז"ל דמקדים ברכות כו' לפרשת המלך וכ' דרש"י פי' כסדר המשנה ולא הבנתי דדברי הרע"ב ז"ל הן כדברי רש"י ז"ל ועי' שם בדברי התוי"ט ז"ל:

שם גמ' כתב רחמנא בבא כל ישראל לראות אתחלתא דמועד ופי' רש"י ז"ל דבי"ט ראשון לא מפני הבימה דאינו דוחה י"ט וכ' דכן איתא בירושלמי מגילה בטעמא דמאחרין אותה אם חל בשבת והתוי"ט ז"ל לא ניחא ליה בזה דבימה לא מעכבא ע"כ כתב דמבמועד נפק"ל דמשמע בתוך המועד וכן נחלקו בזה הרמב"ם ז"ל והראב"ד ז"ל בפ"ג מהל' חגיגה ומשמע מלשון הרמב"ם ז"ל דבמועד היינו בחוה"מ וכ"כ בפי' המשנה והראב"ד ז"ל כ' כטעמו של רש"י ז"ל דמפני הבימה לא דחי יו"ט ועי' שם בכ"מ ובלח"מ ז"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף