רש"ש/סוטה/מא/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות מהרש"ל באר שבע חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א קרן אורה רש"ש מנחה חריבה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא והא עלה קתני מדלגין כו'. רש"י במגילה מחק מלת עלה:
שם וליכרכיה לספר וליקרי. קשה דהא כבר הביא הש"ס לעיל הא דעד כמה מדלגין עד כדי שלא יפסוק התורגמן. וכן הברייתא וכאן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן ועי' בתוי"ש ביומא:
שם ר"ח טבת שחל בשבת מביא שלש תורות כו'. ק"ל הא הוו ב' וג' ענינים ובמאי עדיפי מב' ענינים בס"ת אחת בכדי שלא יפסוק התורגמן דלא:
רש"י ד"ה כאן בענין א'. וברייתא דקתני כו'. לכאורה ה"נ להגיה ומתניתין דקתני. ועמש"כ בנדרים (כו) בס"ד:
רד"ה מכאן ואילך דקסבר כו' א"נ כו'. וביומא פי' דמעי"כ הביאום ועמש"כ שם:
במשנה פ' המלך. התוי"ט כתב דקריאת כ"ג ביוה"כ אינה אלא תקנה ומנהג מאנשי כנה"ג. ותמוה דרש"י בר"פ בא לו פי' דילפינן ממלואים כו' הביאו התוי"ט עצמו שם. והת"י הביאו ירושלמי דיליף מן ויעש כאשר צוה ה'. ובגמרא שם אמר דצורך עבודה היא ולכן מותר לקרותה בבגדי בוץ אף א"ת דב"כ לא נתנו ליהנות בהם. ובירושלמי מסיק שם דאסור לקרותה באיצטלית לבן משלו אלא או בבגדי לבן או בבגדי זהב. ואנכי מסתפק דאולי היא מעכבת מדלא אמר שם (ה) דא"ב קריאת הפרשה דמ"ד כל הכתוב בהן מעכב מעכבא ולמ"ד דבר שא"מ לדורות א"מ בהן לא מעכבא אלא ש"מ לדורות נמי מעכבא. וע"ש (ס) פלוגתת ר"י ור"נ:
רש"י ד"ה ושמע. וברכות וקללות ומשם חוזר למפרע כו'. נראה שהיה הגירסא לפניו במשנה ברכות וקללות קודם פ' המלך וכן גי' הרע"ב. וכ"ה הגי' בילקוט וילך. ודלא כהתוי"ט שהביא בשם רש"י להפך וגם נעלם ממנו גי' הילקוט:
בא"ד ואי משום דיש כאן דילוג כו' אין למלך מתורגמן כו'. ופי' המהרש"א דבאין מתורגמן אין חוששין לדילוג כו'. ד"ז חידוש גדול ונשמט מהפוסקים באו"ח סי' קמ"ד ועתוי"ט:
רד"ה ברכות שכ"ג מברך כדאמרן. פשוט שכוונתו להא דאיתא במשנה דלעיל. והמציין הרחיק אה"ד:
גמרא (בסה"ע) ואי כתב רחמנא בחה"ס ה"א אפי' יו"ט האחרון. ק"ק דהא אמרי' בכ"ד דשמיני רגל בפ"ע הוא לענין פז"ר קש"ב ופרש"י דהוראת הר' על רגל בפ"ע שאין שם חג הסוכות עליו. ועי' ט"ז או"ח ר"ס תרס"ח:
תד"ה כתב. ומהני בבוא כי"ש כו' לא ביום ב' כו' אלא במוצאי י"ט הראשון. לכאורה מי"ט הראשון היינו ביום ב' דלא מסתבר דהיה קורא בלילה. ועוד דכמו דמשמע במועד בתוך המועד כמו כן בחה"ס יהא משמעו בתוך החג וכדאמר ה"א אפי' י"ט אחרון ואם נפרש במועד דקרא היינו בחולו של מועד כמו שמובנו בלישנא דחז"ל הוה א"ש אבל זה דוחק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |