קרן אורה/סוטה/מא/ב
תוס' ד"ה מצוה שאני עי' בדבריהם ז"ל שחילקו בין מצוה דהכא ומצוה דחליצה ויבום שהם כבוד שמים למצות כבוד כלה ות"ח שהן עצמן חייבים בכבוד המלך וע"כ צריך לחלק עוד בין מצות חליצה ויבום למצוה דשמעתין דהתם פליגי רבנן עליה דר' יהודה וס"ל דאין שומעין לו משום דאין כבודו מחול והכא מודו כ"ע ולפי פי' הרמב"ם ז"ל התם דבחליצה אינו יכול למחול משום דבזיון הוא לרוק בפניו וכיון שאינו עולה לחליצה אינו עולה ליבום א"ש דחליצה גנאי גדול הוא אבל לפי' רש"י ז"ל שם דיבום נמי משום כבודו הוא דגנאי הוא לו לקום על שם אחיו אלמא דאפי' במקום מצוה אינו מחול ומ"ש הכא דמודו כ"ע דיכול למחול וצ"ל דהתם גנאי יותר הוא לו וי"ל עוד התם כיון דמלך אין מצות יבום עליו אלא אם רצה למחול על כבודו אבל אינו מחויב בדבר א"כ אמאי לא תהיה עליו באיסור אשת אח כיון דאין עליו חיוב מצוה זו ואין זה מוכרח ועיין שם בסנהדרין דפליגי רבנן ור' יהודה גם בהלוית המת אי מלך יכול למחול על כבודו וא"כ לר' יהודה לכאורה יכול למחול על כבודו מפני כבוד כלה דמעבירין את המת מלפני כלה אלמא דכבוד כלה עדיף:
ומדברי הרמב"ם ז"ל שכתב דאינו מיבם משום דאינו עולה לחליצה וכל שאינו עולה לחליצ' אינו עולה ליבום משמע כמו שכתבתי דהרי הוא עליו כאשת אח שלא במקום מצוה דאל"ה לא היה בכלל כל שאינו עולה כו' וכן כתב התם דאלמנתו של מלך אינה חולצת מפני שאינה ראויה ליבום דאין נושאין אלמנתו ג"כ משמע דאחיו הדיוט עבר עלה משום אשת אח ואין כאן מקומו בזה ועי' תוי"ט ז"ל שם בסנהדרין:
גמ' אמר ר"א כל אדם שיש בו חנופה מביא אף לעולם ואמר ר"א כו' אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותו כו' נראה דכל הני מימרי דר"א אהאי קרא דוחנפי לב ישימו אף קשייך דכ"כ הוא מגביר האף בעולם עד שמגיע גם לעוברין אע"פ שלא יצאו עדיין לאויר העולם ולהכי גם הם מקללין אותו ואמר עוד כי לבסוף נופל בגיהנם וזה ג"כ בכלל ישימו אף כי הגיהנם הוא האף הגדול מכל ועוד הוסיף כי הוא משים אף אפי' בזה שחנפו ומדמה כי יהיה לאוהב לו ונהפוך הוא ולבסוף נופל בידו והוסיף עוד בגודל עונשה של חנופה כי אפי' עדה היינו בי עשרה דשורה עליהם רוח קדושה כמו שאמרו ז"ל כל בי עשרה שכינתא שריא בעון החנופה מאוסה היא כנדה הנעזבת מבעלה כן הם נעזבים מקדושה של מעלה ולא די בזה שהם נעזבים מקדושה של מעלה אלא עוד הם גולים ומסורים תחת זרים ועונות אלו גברו בתוכנו בגלות המר הזה. וכ"ז מסיבת חטא הראשון שנאת חנם להפרד איש מאחיו ואהבת איש את רעהו אינה אלא מסיבת החנופה ואינה אהבה שלימה:
ומזה תצמח רשע כל הכיתות הליצנות והשקר והלה"ר אחרי שלא ייקר כבוד חבירו בעיניו ע"כ ארך קצנו ולא תשיגנו ישועה הרחמן יציל אותנו ואת כל עמו ישראל מכל אלה וישים בלבנו אהבתו ואהבת תורתו ועמו וישוב לשכון כבודו ית' בתוכנו ובארצנו:
תוס' ד"ה כל המחניף כו' יש לפרש כו' והביאו ראיה לזה מהא דעולא בנדרים ובלא"ה מוכח כן מהא דאמרינן לעיל מותר להחניף לרשעים בעוה"ז וע"כ היינו מיראתם דאל"ה לא הוי שרינן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |