קרית ספר/שבועות/א

קרית ספר ‏ שבועות א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אזהרת קמו שלא לישבע בשמו לשקר דכתיב ולא תשבעו בשמי לשקר. ולמדנו מכאן אזהרה לשבועת ביטוי האמורה בתורה או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להטיב כלומר אוכל ולא אוכל או אזרוק ולא אזרוק דאף ע"ג דלא הוי ביה הטבה והרעה איתרבי מדכתיב או נפש כי תשבע לבטא בשפתים מכל מקום בין שיש בו הטבה והרעה או לא ומריבוי לכל אשר יבטא איתרבי לשעבר דומיא דלהבא. נשבע על אחת מאלו ושקר בין להבא בין לשעבר הרי זו שבועת שקר ועל כיוצא בזה נאמר ולא תשבעו בשמי לשקר ואם נשבע לשקר במזיד לוקה אפילו לא עשה מעשה דכתיב בשבועת שוא לשוא לשוא ב' פעמים אם אינו ענין לשבועת שוא תנהו ענין לשבועת שקר דלוקה כשבועת שוא דכתיב לא ינקה ה' כדבסמוך. בשוגג מביא קרבן עולה ויורד דכתיב ונעלם ממנו והוא ידע ואשם והיה כי יאשם והביא את אשמו וגו' ואם לא תגיע ידו די שה ומפני זה נקרא עולה ויורד כי לא יעמוד במין א' אלא הכל לפי השגת יד החוטא שחייב להביא קרבן:

אזהרת קמז שלא לישא שמו לשוא דכתיב לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא דהיינו בחנם כדמתרגמינן למגנא וכולהו ד' חילוקן הוו בכלל שבועת שוא שעניינה הוא שלא ישבע על דבר הידוע בלי ספק מה שהוא שאינו כך או שהוא כך או על דבר שאי אפשר לעשותו שהרי אין שבועתו מועילה דבר והיא אחנם ואם היה מזיד לוקה דכתיב כי לא ינקה ה' השם דהוא ב"ד של מעלה הוא דאין מנקה אותו אבל ב"ד של מטה מלקין ומנקין אותו ואם היה שוגג פטור מכלום דלית קרבן אלא בשבועת שקר:

אזהרת קמח שלא לכפור בממון חבירו ואם כפר ממנו כשתבעו הרי זה עובר בלא תעשה דכתיב לא תכחשו זו אזהרה לכפירת ממון ואין לוקין על לאו זה דהא ניתק לעשה דהשבון:

אזהרת קמט שלא לישבע על כפירת ממון ואם נשבע על שקר בממון שכפר בו עובר בלאו זה דכתיב לא תשקרו כלומר לא תשבעו לשקר בממון שיש לחבירך בידך וזו היא שבועת הפקדון כדכתיב בעמיתו וכתיב נמי גבי פקדון וכחש בעמיתו ואם שקר בה משלם את הקרן שכפר בו עם תוספת חומש ומקריב אשם ודאי בין מזיד בין שוגג דכתיב וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד וגו' והיה כי יחטא ואשם וגו' ולא נאמר בו ונעלם ממנו לחייב שוגג כמזיד והוא שידע בו בשעת שבועה כדכתיב וכחש בעמיתו מורה שהוא יודע בפקדון בשעת השבועה אבל שגג ושכח שיש לו אצלו ממון וכפר ונשבע ואחר כך ידע הרי זה אנוס ופטור מכלום וכן אם לא ידע שאסור לישבע לשקר על כפירת ממון הרי זה אנוס ופטור דכתיב אשר יעשה האדם לחטוא דמשמע לחטוא ולהשבע לשקר לכפירת ממון א"כ היאך היא שבועת שגגת הפקדון כגון שנעלם ממנו אם חייבין עליה קרבן אם לאו וידע שהי' אסורה ושיש לו אצלו ממון זו היא שגגתה וזדונה שחייבים עליה קרבן דהא ידע דעשה חטא כדכתיב אשר יעשה האדם לחטוא.

יב

שבועת העדות אזהרתה בכלל ולא תשבעו בשמי לשקר וחייבים על שבועה זו קרבן עולה ויורד בין שוגגין בין מזידים דכתיב נפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד ולא נאמר בה ונעלם לחייב על הזדון כשגגה שנעלם שחייבים עליה קרבן וידע ששבועה זו אסורה ושהיא שקר וזדונה שידע שחייבין עליה קרבן אבל לא ידעו שאסור או שכחו העדות ואחר השבועה נודע להם שנשבעו לשקר פטורין אף מן הקרבן דאנוסין נינהו ולא חייבם הכתוב אלא כשידע העדות כדכתיב והוא עד וגו':

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.