אור שמח/שבועות/א

אור שמח ‏ שבועות א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

בכס"מ. כ"ז כתב הריב"ש בתשובה. הוא באורך סימן שפ"ז. ובדבריו שם והי' מיחד לא יחל לקונמות לא לשבועה.

נ"ב זה אינו דבלא יחל כתיב גם שבועה בפירוש בקרא והפירוש דעובר גם משום לא תשבעו בשמי לשקר ובקונמות ליכא רק משום לא יחל כמו שפירשו בתוס' ובריטב"א יעו"ש:

ושם [בריב"ש] שאי אפשר שאמר רבין שאוכל ולא אוכל הוא בל יחל לבד ולא שקר שהרי שבועת בטוי היא מפורשת בפשט הכתוב כו' וכתיב בה ונשבע על שקר:

נ"ב זה אינו דבשבועת בטוי לא כתיב ונשבע על שקר רק הכי כתיבא בשבועת הפקדון וכחש בה ונשבע על שקר והאזהרה בה משום לא תשקרו איש בעמיתו והוא ענין שלעבר יעו"ש. ועיין חובת הלבבות שער אהבת ד' פ"ו בזה:

ח

ואם נשבע לו על שקר כו' וע"ז נאמר לא תשקרו איש בעמיתו כו'.

נ"ב בפרק הגוזל (דף ק"ה) וכרב ששת דהך דלא אישתבע הוא בלא תכחשו והיכי דאישתבע הוא בלא תשקרו ואזהרה הוא להיענש בממון הוא חיוב חומש דתשלומי דידיה במקום קרבן קאי כדאמר בריש כלל גדול. ולפ"ז נראה דלשיטת רש"י ז"ל בהך דאמר רבא דשבועת העדות הוי דבר שהיה בכלל ויצא מכללו לידון בדבר החדש, דאין לך בו אלא חידושו בלבד, וזה דדוקא בראוין להעיד ובב"ד אבל בפסולים ושלא בפני ב"ד אין כאן משום בטוי ופטורים לגמרי, דקשה טובא מדוע בפקדון אמרו כל היכי דפטורין משום פקדון חייבין משום בטוי ויעוין תוספות סוף מסכת, ולפ"ז א"ש דשבועת העדות הלאו הוא מלאו דלא תשבעו בשמי לשקר וזה הלאו הוא אזהרה לשבועת בטוי לכן כי יצא לידון בדבר חדש תו אין לך בו אלא חידושו ואי אתה מחזירו לכללו ואין בלאו זה בעדות כלל רק היכי דחייב משום שבועת העדות, אבל פקדון דהלאו דידיה הוא מלאו דלא תשקרו איש בעמיתו וכי יצא בדבר החדש הוא על דברים הנכללים בלאו הזה, אבל כי כחש מפטור לפטור ומחובה לחובה או מפטור לחיוב דזה אינו בכלל לאו דלא תשקרו איש בעמיתו דלחבירו לא נפקא מיניה דבין כך אינו חייב לו ממון דאו מודה לו בממון או דמתחייב בשקר לו ממון וא"כ אין זה שקור איש בעמיתו רק אזהרה דיליה מלא תשבעו בשמי לשקר וזה הוי בטוי ולאו זה לא יצא לפקדון בדבר החדש ולכן חייבין משום בטוי:

ולפ"ז יצא לנו דלרבא בשבועת הפקדון בקרקעות ועבדים ושטרות דאיתמעיט מקרא דמכל אשר ישבע עליו לשקר דאינו חייב בקרבן דאינן נגזלים אבל ודאי אזהרה דלא תשקרו איש בעמיתו איכא דהא מפסיד לחבירו בשקר דיליה ממון, וכמו דלאו דלא תגזול איכא בקרקע ג"כ אע"ג דאינה נגזלת ואף דאיתמעיט מקרבן אשם וחומש, אבל משום בטוי לא מחייב דכיון דעל לאו דלא תשקרו איש בעמיתו יצא בעונש דחומש וקרבן אין לך בו אלא חידושו ובקרקעות ועבדים הוי כמו אינן ראוי, להעיד בשבועת העדות דפטורין משום בטוי ועדיפא מיניה, וזה דלא כמוש"פ רבינו בפרק ז' ה"ג, ורבינו לטעמיה דפוסק גם בעדות דכל מקום שפטורין מקרבן עו"י חייבין משום בטוי יעו"ש פ"ט הי"ד ודוק:

ולפ"ז נתפרש לן שמועה דטרחו בה קמאי בהא דבעי רב כהנא הזיד בשבועת הפקדון כו' והתרו בו אי לקי ומביא קרבן כו' דמפני מה לא בעי בשבועת העדות אם התרו בהם אם לוקין ומביאין קרבן. ולפ"ז א"ש דבשבועת העדות דאזהרה דידהו משום לא תשבעו בשמי לשקר ויצא לכלל קרבן תו ליכא מלקות משום לאו זה דעיקרו של לאו זה לא ניתן ללקות במקום שיש קרבן כמו בשבועת בטוי דבמזיד לקי ובשוגג מביא קרבן כן בעדים לא לקו משום לאו זה כיון דבמזיד מביאין קרבן אבל בשבועת הפקדון בעי ועל אזהרה דלא תשבעו בשמי לשקר דאינו רק במושבע מפי עצמו ע"ז לא בעי דיתחייב מלקות וקרבן כיון דעיקר הלאו אינו ללקות במקום שיש קרבן כמו בבטוי רק בעי על לאו דלא תשקרו איש בעמיתו דהוא אזהרה גם במושבע מפי אחר ע"ז בעי מי לקי ומביא קרבן ולא הוי לאו שניתן לתשלומין דחומש במקום קרבן קאי ולכפרה אתי ולא פטור משום לאו שאין בו מעשה דנשבע בשם חייב אף בלית ביה מעשה כמו מקלל חבירו בשם [ויעוין לשון רבינו לקמן פ"ט הי"ד ושם פירשתי בחידושי באורך עפ"י שיטת ריב"ן מיג"ש] לכן בשבועת הפקדון על לאו דל"ת איש בעמיתו בעי שפיר ודוק:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.