קרית ספר/עדות/כ

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


קרית ספר TriangleArrow-Left.svg עדות TriangleArrow-Left.svg כ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
דברי שאול - עדות ביוסף
מהר"ם פדווא
קרית ספר
שרשי הים



דפים מקושרים

א[edit]

אין עדים זוממין נענשים עד שיוזמו שניהם אחר גמר דין וכדתניא פרק קמא דעל פי אחד מהם לא היה מחוייב הנידון וליכא כאשר זמם וגמר דין נמי בעינן כדתנן התם שהרי הצדוקין אומ' עד שיהרג שנאמר נפש תחת נפש אמרו להם חכמים והרי כבר נאמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו משמע שעדין אחיו קיים ואם כן למה נאמר נפש תחת נפש גבי עדים זוממים יכול משעה שקבלו עדותן יהרגו תלמוד לומר נפש תחת נפש הא אינם נהרגין עד שיגמור הדין ואם היה אחד מהם קרוב או פסול אין השני נהרג דבעי' שיזומו שניהם כשהם ראוים להעיד ואם לקה זה שהעידו עליו או שלם ממון לוקין העדים או משלמין לו אחר שיחזרו לו המעות דאמר' התם חייבי מלקיות מנין דאין לוקין אלא אם כן נגמר הדין תחלה דקרא בחייבי מיתות כתיב נפש תחת נפש תלמוד לומר רשע רשע חייבי גלות מנין דאף על גב דילפינן רשע רשע לחיובי מלקיות הינו כשמתחייב הנידון ללקות אבל כשהרשיעוהו לגלות לא גמרינן אתיא רוצח רוצח וממון נמי כתיב בעדים זוממין דכתיב יד ליד וגו' דמפקינן מיניה ממונא ודרשינן נמי עד שיגמר כדכתבו התוספות התם.

ג[edit]

היו העדים שלשה אפילו מאה שהעידו זה תוך כדי דיבור של זה והוזמו מקצתן אין נענשין עד שיזומו כולם דכולן עדות אחת שאם נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדות כולם בטלה כר' עקיבא ור' שמעון במתני' והזמה חשיבא בנמצא אחד מהם קרוב או פסול הילכך חשיבי כשנים מה שנים ילפינן עד שיזומו שנים דבחד לא היה מחויב הנידון וליכא כאשר זמם אף שלשה ומאה ואם היה הפסק בין זה לזה יותר משיעור לא חשיבי כת אחת אלא אותם שלא היה הפסק בשיעור ושיעור שאלת תלמיד לרב. עד שני שאמר אף אני כמוהו או הן או כיוצא בזה הוי כמעיד ממש. אין לעדים זוממים שגגה לפי שאין בהם מעשה כדאמרינן לעיל נתרי בהו אימת וכו' פרק אלו נערות.

ה[edit]

כשם שהשנים מזימין את המאה כך מזימין כל כת וכת אפילו חמשים ולא אמרינן איסטטית היא כרבי יהודה במתניתין דכמו דמזימין אפילו בבת אחת הכא נמי מזימין בכמה עדיות. באה כת שלישית והזימה השנית תהרג השנית והנידון ותנצל הא' באה ד' לג' תהרג הג' והראשונה וינצל הנידון והכת השניה וכן עד מאה וכדאמר' גבי זוממי זוממין בכתובות ופרק קמא דסנהדרין.

ז[edit]

עדים שהעידו על איש טרפה שהרג הוזמו אין נהרגין לפי שהוא טרפה ואין חייבין מיתה עליו וכן עדים שהיו טרפה אין זוממיהן נהרגין שלא הזימו אלא טרפה.

ח[edit]

העידו על כהן שהוא חלל אין אומרים יעשה זה בן גרושה תחתיו לקיים כאשר זמם כדתנן ריש מכות אלא לוקה ארבעים ויליף לה בגמרא מדכתיב ועשיתם לו כאשר זמם לו ולא לזרעו ואם תעשהו חלל והוא כהן פסלת זרעו לעולם ואי תימא ליפסלו לדידיה ולא לזרעיה בעינא כאשר זמם והוא זמם לפסול את הנידון ואת זרעו. העידו עליו לחייבו גלות אין אומרים יגלה זה תחתיו אלא לוקה וכדילפינן נמי התם דכתיב ינוס הוא ולא זוממין. העידו על שורו שהרג וחייב כופר והוזמו לוקין ואין משלמין כופר כדתניא התם משום דכופרה כפרה היא לכפר על זה שהרג שורו אדם כדכתיב ונתן פדיון נפשו והני לאו בני כפרה נינהו שלא הרג שורם אדם ואם העידו עליו שנמכר בעבד עברי והוזמו אין נעשין עבד עברי וכדתני' התם ומפרשי' טעמא דכתיב ונמכר בגניבתו ולא בזממו ומפי הקבלה שארבעה דברים אלו לוקין עליהם וכדאמ' פרק קמא דסנהדרין דף י' ופרק ב' דמכות רמז לעדים זוממין שלוקין מנין היכא דאין הזמה יכולה להתקיים בהם כי הני ארבעה דכתיב והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע משום דהצדיקו ב"ד את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות את הרשע צדקת צדיק למה הוזכרה כאן וכי משום צדקת הצדיק מתחייב רשע מלקות אלא וודאי עדים זוממין רמיזי הכא דאעדים קאי האי אם בן הכות וה"ק עדים שהרשיעו צדיק והוזמו והצדיקו עדים אחרונים את הצדיק והרי נעשו רשעים אלו העדים הראשונים ילקו אם הזמה זו בת מלקות היא שאינו יכול לקיים בה דין הזמה כבן גרושה וכו' ואם אינו ענין לעדות ממון דהא אין לוקה ומשלם תנהו ענין לבן גרושה וכיוצא בו ואם העידו עליו שעבר על לאו שחייב מלקות לא צריך האי קרא אלא משום דכתיב ועשיתם לו כאשר זמם.

י[edit]

העידו על ניאוף בת כהן שהיא בשריפה והוא בחנק הרי אלו נחנקין כמותו כדכתיב ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ולא לאחותו כל היכא דבעדותן מחייבין איש ואשה ודינן חלוק כי הכא לו הוקשו וכדא' ס"פ הנחנקין:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.