אבן האזל/עדות/כ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבן האזלTriangleArrow-Left.png עדות TriangleArrow-Left.png כ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
דברי שאול - עדות ביוסף
חידושי רבנו חיים הלוי
מהר"ם פדווא
קרית ספר
שרשי הים


מראי מקומות


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

היו העדים שלשה אפילו מאה אם העידו בבית דין זה אחר זה והעיד כל אחד מהן אחר חבירו בתוך כדי דבור והוזמו מקצתן אין נענשין עד שיוזמו כולן אבל אם היה הפסק בין זה לזה יתר מכדי דבור שהוא כדי שאלת שלום תלמיד לרב, הרי נחלקה העדות והשנים שהוזמו נענשין והשנים האחרים שהיה בין דבריהן ודברי הראשונים הפסק אין נענשין, ואע"פ שבטלה העדות כולה מפני שהן כת אחת הואיל ונפסלה מקצתה נפסלה כולה.

השגת הראב"ד. אבל אם היה הפסק וכו' עד נפסלה כולה. א"א איני יודע מהו כי מאחר שלא באו תוך כדי דבור ונחשבו שתי כתות לענין הזמה למה תבטל עדות הכת האחרונה ויהרג הרוצח ועוד מה זה שאמר והשנים האחרים וכו' אין נענשין ומה עונש ראוי להם.

הכ"מ כתב ע"ד השגת הראב"ד שכיון שהם שני כתי עדיות ואע"פ שהוזמה כת ראשונה תתקיים העדות בכת שניה ויהרג, וכתב ע"ז הכ"מ בשיטת הרמב"ם דכיון ששתי הכתות באו להעיד כאחד אע"פ שהיה הפסק בין כת לכת הרי הן ככת אחת לענין שאם בטלה הראשונה בטלה השניה ובזה מיישב ההשגה השניה שכתב ומה עונש ראוי להם דכיון שגם השנית אינה כשרה הו"ל ככת אחת ומ"מ השנית אין נענשין ותמה על דבריו הלח"מ דאיך ס"ד שיהיו נענשין כיון שלא הזימו אותם ואפי' אם לא היה הפסק הרי אין נענשים אלא שאז גם הראשונים אין נענשין כיון שלא הוזמו כולן אבל אם היה הפסק נענשים הראשונים דלענין זה הם כשתי כתי עדיות אבל האחרונים שהיה הפסק ביניהם מהיכי תיתי יהיו נענשים כיון שלא נתברר שהם שקרנים אלא שבטלה עדותן דלענין זה הוי כת אחת אבל איך אפשר הו"א שיהיו ראויין לעונש דלא נאמרה אלא במוזמים, וכתב הלח"מ דכוונת הרמב"ם אפי' אם הוזמו אח"כ גם האחרונים ומ"מ כיון דהם באו להעיד אחר שהעידו הראשונים וכבר היה חייב מיתה על פיהם א"כ באו להעיד על גברא קטילא, ובשלמא כשהעידו תכ"ד הוי כולם כעדות אחת ולכן אף שגם בלא האחרונים היה נהרג הרוצח כבר אמר ר"ע במשנה דבא השלישי להחמיר עליו כיון שנטפל לעוברי עברה אבל היה הפסק הו"ל כאילו כבר העידו הראשונים ונגמר הדין על פיהם וא"כ אפי' הוזמו האחרונים גם כן פטורים.

והנה הלח"מ סותר את דבריו דמתחלה כתב שהאחרונים פטורים אף שהוזמו אח"כ כיון שבאו להעיד אחר שהעידו הראשונים וכבר היה חייב מיתה על פיהם א"כ לא באו להעיד אלא על גברא קטילא, ומשמע מדבריו שדעתו לפרש שהוזמו האחרונים אחר שכבר נגמר דין הרוצח למיתה ע"פ הראשונים, וזהו מילתא דפשיטא וגמ' מפורשת במכות דף ו' דאם העידו עדים שביום א' נגמר דינו של פלוני ובאו עדים והזימום ואמרו שביום א' עמנו הייתם וביום ב' נגמר דינו פטורים דעכ"פ העידו אחר שנגמר דינו וגברא בר קטלא, אבל מסוף דברי הלח"מ משמע דאינו מפרש שכבר נגמר דין הרוצח כשהעידו האחרונים, שכתב שאם היה הפסק הו"ל כאילו כבר העידו הראשונים ונגמר דינו על פיהם, ומוכח דמפרש שהגמר דין היה אחר שהעידו גם האחרונים ומ"מ פטורים כיון שהיה הפסק אמרינן שהגמר דין היה ע"י עדות הראשונים והאחרונים לא הוסיפו כלום בעדותם ומה דאמר ר"ע במתני' לחייב גם את השלישי זהו כשהעידו תכ"ד והוי עדות אחת, ונראה דהעיקר לפרש בדברי הרמב"ם כדבריו האחרונים של הלח"מ דאף שההזמה של האחרונים היה קודם הגמר דין מ"מ פטורים דאמרינן שהגמר דין היה ע"פ עדות הראשונים כיון שעדותן היה מספיק לחייב את הרוצח, ואין להקשות על זה מהא דאמר בסוגיא שהבאתי באו שנים ואמרו בחד בשבת הרג פלוני את הנפש ובאו שנים ואמרו בחד בשבת עמנו הייתם אלא בערב שבת הרג חייבין דבעידנא דקא מסהדי גברא לאו בר קטלא הוא דלא קשה דודאי שם מיירי שע"פ עדות של השנים הראשונים נגמר הדין לחייב את הרוצח קודם שהוזמן דבלא גמ"ד אין מחייבין את המוזמין לכן שפיר חייבין אבל כאן מיירי שהם אמרו קודם הגמר דין ואנו אומרים שפטורים מטעם אחר שאנו אומרין שמה שגמרו אח"כ הב"ד לחייב את הרוצח אינו בשביל עדותן של העדים האחרונים אלא ע"פ עדותן של הראשונים כיון שעדותן היתה מספקת וא"כ ע"פ עדותן של האחרונים לא נגמר דינו של הרוצח לכן האחרונים פטורים.


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.