מגדל עוז/עדות/כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ עדות כ

א

אין עדים זוממין וכו' עד לכל עדות שבתורה. תחלתו פ"ק דמכות (דף ה') וסופו בנזיקין פרק מרובה (דף ע"ד):

ב

נהרג זה שהעידו עליו כו' עד ומשלמין לו: כתב הראב"ד ז"ל שבוש הוא זה עכ"ל: ואני אומר לא ידעתי במה תלה השבוש אם במה שאמר מפי הקבלה זה הלכה רווחת בכל התלמוד דעדים זוממין חדוש היא אם הרגו אין נהרגין לא הרגו נהרגין ובפרט פ"ק דמכות ואם במה שאמר שהעידו עליו ואח"כ הוזמו רבים פירשו כך שלא רצה לומר הרגו ממש דא"כ כ"ש שהיה להם ליהרג אלא פירשו שגמרו עדותן להרגו וכן מקצת רבותינו בעלי התוספות ז"ל וגם הר"ם מקוצי וגאונים ראשונים ז"ל אמרו כן ואם במה שאמר שלקה על ידן או שיצא הממון מיד זה ליד זה גם זה הסכימו מדתנן מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות כו' סוף מכות ועוד תנן מעידין אנו באיש פלוני שזה חייב לזה מנה וכו' ולבסוף תנן אין עדים זוממין נהרגים עד שיגמר הדין כו' כחכמים וכן הלכה וגם בתשובת הגאונים ז"ל כתוב כך ולפיכך איני רואה שום שבוש בה והרוצה לחלוק צריך להביא ראיה:

ג

היו העדים שלשה ואפי' הם מאה אם העידו בב"ד זה אחר זה והעיד כל אחד מהן אחר חבירו בתוך כדי דבור והוזמו מקצתן אין נענשין עד שיזומו כולן אבל אם היה הפסק בין זה לזה יתר מכדי דבור שהוא כדי שאלת שלום תלמיד לרב הרי נחלקה העדות והשנים שהוזמו נענשין והשנים האחרים שהיה ביניהם ובין דברי הראשונים הפסק אין נענשין ואע"פ שבטלה העדות כולה מפני שהן כת אחת הואיל ונפסלה מקצתם נפסלה כולה. עד כאן לשון ר"מ ז"ל אות באות מוגה מן הספר הישר שחתום בחתימת ידו שזכיתי בו כשבאתי לארץ הצבי. והספר שהגיע ליד הראב"ד היה בו מה שהיה ולפי מה שמצא כתב זה איני יודע מהו וכו' ועוד מה זה שאמר והזוממין והשנים האחרונים וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו נאמרה פרק קמא דמכות דתנן על פי שני עדים או שלשה עדים יומת המת כו' עד מה שלשה מזימין את השנים אף שנים מזימין את השלשה ומנין שאפילו הן מאה ת"ל עדים רבי שמעון אומר מה שנים אין נהרגין עד שיהו שניהם זוממין אף שלשה אין נהרגין עד שיהו שלשתן זוממין מניין אפי' הן מאה ת"ל עדים ע"כ וקי"ל כת"ק ורבי שמעון נמי קאי כוותיה וסוגיין בעלמא בכל דוכתא הכי אזלא ואע"ג דפליג עלייהו רבי עקיבא אין דבריו של אחד במקום שנים וקי"ל הלכה כרבי עקיבא מחבירו ולא מחבריו ואסקו הכא בגמרא כגון שהעידו כל אחד בתוך כדי דבור של חבירו ואסיקנא פרק מרובה כדי שאלת שלום תלמיד לרב ועוד תנן פ"ק דמכות סוף אותה משנה ומה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה אף ג' נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה ומנין אפילו הן מאה ת"ל עדים ובנזיקין פרק מרובה גמ' מתני' דגנב על פי שנים וטבח על פי שנים כו' שקלינן וטרינן בשמעתין דעד זומם דכוותה בגניבה וטביחה עד דאמרינן לימא כתנאי שנים אומרים שגנב כו' עד אמר רבי יוסי בד"א בשתי עדיות אבל בעדות אחת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ושיילינן מאי בשתי עדיות ומאי בעדות אחת אילימא בשתי עדיות בשתי עדיות ממש כגון בשתי כתי עדים בעדות אחת בכת אחת בזה אחר זה ומי אמר רבי יוסי בעדות אחת בכת אחת בזה אחר זה כי מסהדי אגניבה והדרי ומסהדי אטביחה כי מתזמי אטביחה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואיתזמו להו אגניבה מהיכא תיתי הא אלא לאו בשתי עדיות ועדות אחת כעין שתי עדויות ומאי נינהו בכת אחת בזה אחר זה אבל בעדות אחת עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וסברוה דכולי עלמא תכ"ד כדיבור דמי כו' וקיימא לן כי האי סוגיא דפשיט ואזיל וכרבי יוסי דסוגיין כוותיה ועוד דרבי יוסי נמוקו עמו וכי דייקת בה שפיר אתיא כולה כמ"ש ר"מ ז"ל אות באות ועל הדרך ההוא ראוי לפסוק בכ"מ ונמצאת אומר בבא ראשונה כת"ק דמכות ובבא שנייה דעד יוזמו כולן כרבי שמעון ומה שחילק בין העידו זה בתכ"ד של חבירו כלשון גמ' מכות ומ"ש ואם היה הפסק ביניהם בסוף סוגיין דמכות ומסקנא דפרק מרובה שהעתקתי ובזה כל דבריו מבוארים ומבוררים ומה שהקשה ראב"ד ז"ל מפני מה עדותן בטלה כבר אתה רואה דמוכח לה במתניתין דמכות מדכתיב עדים והכי נמי אתיא דרבי יוסי פרק מרובה ומה שאמר מן הזוממין והנענשין אינו בספר הישר ומיהו מ"ש בענין מלשון אחרים הוא כלשון המשנה דמכות באו אחרים והזימום כו' וכן לשון נענשין שהיה ראוי להם להענש זהו אם היינו פוסקים כרבי עקיבא דמסכת מכות דאמר לא בא השלישי להקל עליו אלא להחמיר עליו לעשות דינו כיוצא באלו וכן היה לנו לומר אפי' במאה אבל אנו פוסקין כרבי שמעון דאמר במתניתין דמכות שאין נהרגין ואין משלמין ממון עד שיוזמו כולן ועוד תניא פ"ק דמכות אין משלמין בממון עד שיוזמו כולן ומ"מ בטלה עדות כולן הואיל ובטלה מקצתן כסוגיין דפרק מרובה וזה פשוט וברור ולא היה לי צורך להאריך כל כך אלא מפני שתלאו הראב"ד ז"ל באיני יודע והדבר ידוע שהכל היה לפניו כשולחן ערוך וקוצר לשונו גרם לי לשון ארוך:

ד

העיד האחד ונחקרה עדותו וכו' עד כמו שביארנו: כתב הראב"ד ז"ל זה הטעם לא ידעתי מהו וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בסנהדרין פרק אחד דיני ממונות בכמה מקומות וגדולה מכולן מפורשת במברך את השם שהיו מכניסין העדים כו' ואחר כך מכניסין השני ואומר גם אני כמוהו ופרק ב' דכתובות וכמה דוכתי בעלמא דאסיקנא דקא מרמזי רמוזי וסוגיין דפרק מרובה כמו שכתבתי הכי אזלא ומ"ש הראב"ד ז"ל על טעם ר"מ שאינו יודע מהו משכחת לה פ"ק דמכות תלמוד ערוך גמרא מתני' דמעידנו באיש פלוני שהוא חייב לחבירו כו' דשקלינן וטרינן עד איכא דמתני לה אהא כו' ואסיקנא מכלל דרבי יהודה סבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מנא ליה ומהדרינן אמר עולא גמרינן ממוציא שם רע מה מוציא שם רע לאו שאין בו מעשה ולוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו ופרכינן מה למוציא שם רע שכן לוקין ומשלמין אלא אמר ריש לקיש גמרינן מעדים זוממין ופרכינן מה לעדים זוממין שכן אין צריכין התראה מוציא שם רע יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שהן לאו שאין בו מעשה ולוקין עליו כו' אלמא טעמא דהתראה ושגגה ומעשה חד הוא כלשון ר"מ ז"ל ואע"ג דלפום הלכתא אין לוקין על לאו שאין בו מעשה בכל התורה שאני עדים זוממין דחדוש הוא כדאיתא להדיא פרק מרובה בשמעתין דעד זומם שהבאתי והביאור פי"ח ומה שהקשה הראב"ד ז"ל ממגדף הא אסיקנא פרק שבועות תנין ובתמורה ובכמה דוכתי כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליון חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חבירו בשם ומגדף אתי מקל וחומר שפשט פיו כלפי מעלה ואם על חבירו חייב על רבו לא כ"ש וגם זה פשוט בעיני:

ה

כשם שהשנים מזימין כו' עד כת נכנסת וכת יוצאת. פ"ק דמכות (דף ה' ו'):

ו

כשם שהשנים מזימין כו' עד כת נכנסת וכת יוצאת. פ"ק דמכות (דף ה' ו'):

ז

עדים שהעידו על איש טרפה כו' עד שלא הזימו אלא טרפה. במס' סנהדרין פ' אלו הן הנשרפין:

ח

עדים שהעידו וכו' עד ואין משלמין את הכופר. ריש מסכת מכות:

העידו עליו שנמכר בעבד כו' עד מפי קבלה הם. פ"ק דמכות:

ט

כך קבלו חכמים עד והרשיעו הצדיק להלקותו. פ"ק דסנהדרין ופ"ק דמכות:

אבל אם העידו עליו שאכל כו' עד כאשר זמם לעשות לאחיו. פ' קמא דמכות:

י

שנים שהעידו על ראובן שנאף כו' עד סוף הפרק. סוף פרק הנחנקין (דף צ'):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.