קרית ספר/עבודה זרה/יא

קרית ספר ‏ עבודה זרה יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אזהרה מד הזהירנו מלכת בדרכי הגוים ומלהדמות להם לא במלבוש ולא בשער ולא בכיוצא בהן דכתיב ולא תלכו בחוקות הגוים ונאמר ובחוקותיהם לא תלכו ולשון ספרי בנימוסו' שלהם ובדברי החקוקים להם כגון טרטיראות וקרקיסאות שהם מיני מושבם שהם מתקבצים שם לעבודת הצלמים ונא' השמר לך פן תנקש אחריהם הכל בענין אחד הוא מזהיר שלא ידמה להן אלא יהיה מובדל וידוע במלבושו ובמעשיו כמו שהוא מובדל בדעותיו וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים לא ילבש במלבוש המיוחד להן ולא יגדל ציצת ראשו כציצת ראשם ולא יגלח הצדדין ויניח השער באמצע ולא יגלח מכנגד פניו מאוזן אל אוזן כדרך שעושין הן וכל אלו קבלה ביד החכמים שכן היה מנהגם והם נכללים בפסוק ובחוקותיהם לא תלכו וכן כל שאר הדברים שמנו בתוספתא כולם מדאוריתא וכו' נכללות בפסוקי' כפי קבלת רז"ל שהיו חוקי עובדי ע"ז וכל העושה אחד מאלו או כיוצא בהן מחוקי ע"ז שמנו חכמים ז"ל הוא לוקה. ישראל שהיה קרוב למלכות והיה לו גנאי שלא ידמה להן הרי זה מותר ללבוש בלבושיהן ולגלח כנגד פניו כמו שהם עושים ואף על גב דהוי איסורא דאוריתא התירו משום סכנת ישראל דזימנין דמבטלי שמדא וכמו שמוזכר בגמרא והוי בכלל וחי בהם וגו' דלא הוי אביזרא דע"ז. גוי שהיה מסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו קרוב לג' אצבעות לכל רוח שומט את ידו ואיפשר דהוי מדאוריתא משום לאו דלפני עור לא תתן מכשול שילך זה להתנאות לפני ע"ז ושיעור ג' אצבעות מדרבנן:

ד

אזהרה מה שלא לנחש כגוים שנאמר לא תנחשו ומפרש פרק ד' מיתות כגון אלו שאומרים נפלה פתי מפי ואני מדאג היום מהיזק נפלה מקלי מידי איני הולך למקום פלוני שאין חפצי נעשים הואיל ועבר שועל מימיני איני יוצא מפתח ביתי שמא יפגעני אדם רמאי וכן אלו ששומעים צפצופי העופות ואומרים יהיה כך או לא יהיה כך טוב לעשות דבר פלוני או רע לעשות וכן אלו שאומרים שחוט תרנגול זה שקרא ערבית או תרנגולת שקראה כמו תרנגול המשים סימנים לעצמו אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלו' ואם לא יארע לא אעשה וכן כל כיוצא כדברים אלו הכל אסור והעושה מעשה כדברים האלו לוקה. וכל זה וכיוצא בו נכלל בלא תנחשו שהם מנחשים ומנסים מה שיהיה לפי מחשבתם אם טוב ואם רע וסומכים עליו. אבל כשאינו סומך על אותו ענין לעשות דבר או לימנע מעשותו אלא שחושבו לסימן טוב הוא מותר וכמו שאמר פרק גיד הנשה בית תינוק ואשה אע"פ שאין נחש יש סימן אם הצליח ג' פעמים אחר שבנה בית או שנולד לו תינוק או נשא אשה או לא הצליח כמו שנאמר יוסף איננו ושמעון איננו וגו' או השואל לתינוק אי זה פסוק אתה לומד אם אמר לו פסוק מן הברכות ישמח ויאמר זה סימן טוב כל אלו וכיוצא בהן מותר הואיל ולא כיון מעשיו ולא נמנע מלעשות אלא עשה זה סימן לעצמו לדבר שכבר היה הרי זה מותר:

ו

אזהרה מו שלא לקסום שנאמר לא ימצא בך וגו' קוסם קסמים וזהו העושה מעשים כדי שישום ותפנה מחשבתו מכל הדברים עד שיאמר דברים שעתידין להיות או שיאמר ראוי לעשות כך הזהרו מכך. יש מן הקוסמים ממשמשים בחול ובאבנים ויש מן שגוהר בארץ וצועק ויש מי שמסתכל במראה של ברזל או בעששי' ויש מי שנושא מקלו בידו ונשען עליו ומכה בו עד שתפנה מחשבתו ומדבר הוא שהנביא אומר עמי בעצי ישאל ומקלו יגיד לו כל זה הוא בכלל קוסם קסמים שהוא כמו קסם על שפתי מלך שהם חושבים וגוזרים במחשבתם על מה שיהיה ואמרו בספרי קוסם קסמים אחד מרובה ואחד מועט והקוסם שעשה מעשה אחד מכל אלו לוקה:

ח

אזהרה מז שלא לעונן שנאמר לא תעוננו ומפ' ר' עקיבא פ"ד מיתות זה המחשב עתים ושעות ואומרים היום יפה לצאת והם שנותנים עתים כמו האצטגנינים יום פלו' טוב או יום פלו' רע. ואסור לעונן אע"פ שלא עשה מעשה אלא שהודיע אותם הכזבים שהסכלים חושבים שהם אמת וכל העושה מפני האצטגנינים איזה מעשה וכיון מלאכתו או הליכתו באותה העת שקבעו הרי זה לוקה שנאמר לא תעוננו והוא מגזרת עונה שמכוונים מלאכתם באי זו עונה מן העונות הידועות אצלם וכן האוחז את העינים ומדמה בפני הרואים שעשה מעשה תמהון והוא לא עשה הרי זה בכלל מעונן ולוקה ומה שאמרו פטור הוא ממיתת מכשף מפני שלא עשה המעשה שהראה שעשה וחייב מלקות אף על גב דלא עשה אותו מעשה תמהון שהראה אפילו הכי דמה לבני אדם במעשים אחרים שעשה שיחשבו וידמו שעשה מעשה תמהון והוא לא עשה ולהכי חייב מלקות ונראה כי מה שנכלל זה בכלל מעונן הוא משום דדרשי לא תעוננו מלשון עין:

י

אזהרה מח שלא לחבור חבר שנאמר לא ימצא בך וגו' וחובר חבר וזהו מי שמדבר בדברים שאינם לשון עם ואין להם ענין ומעלה על דעתו בסכלותו שאותם הדברים מועילים עד שהם אומרים שמי שאומר כך וכך על הנחש אינו מזיק והאומר כך וכך על האש אינו ניזוק וכיוצא בדברים האלו הכל אסור. והחובר עצמו שאחז אי זה דבר בידו או שעשה מעשה עם דבורו אפי' הראה באצבעו הרי זה לוקה שנאמר לא ימצא וגו' וחובר חבר והוא מלשון חיבור שהוא מחבר דברים שאין להם ענין או על ידי דיבורו לדעתו מחבר נחשים ועקרבים או שאר חיות למקום אחד ואם לא הניד לא אצבע ולא ראש ולא היה בידו כלום אינו לוקה שלא עשה מעשה. מי שנשכו נחש או עקרב מותר ללחוש לו על הנשיכה ואפילו בשבת כדי לישב דעתו הואיל ומסוכן הוא התירו לו כדי שלא תטרף דעתו עליו. הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה וכן הקורא על התינוק שלא יבעת וכיוצא בזה לא די להם שהם בכלל מנחשים וחברים אלא שהם כופרים שהם עושים דברי תורה רפואת הגוף ואינה אלא רפואת נפשות שנאמר ויהיו חיים לנפשך אבל הבריא שקרא פסוק ומזמור כדי שתגין עליו זכות קריאתן וינצל מצרות ומנזקין הרי זה מותר:

יג

אזהרה מט שלא לדרוש אל המתים שנאמר לא ימצא בך וכו' ודורש אל המתים וזהו המרעיב עצמו והולך ולן בבית הקברות כדי שיבא לו מת בחלום ויודיענו מה שהוא צריך לישאל ויש אחרים לובשים מלבושים ידועים ואומרים דברים ומקטירים קטרת ידועה להם וישנים לבדם כדי שיבא להם המת ויודיעם ויספר עמהם. כללו של דבר כל העושה אי זה מעשה כדי שיבא המת ויודיע הרי זה לוקה מזה הלאו וכתב הר"מ מקוצי ז"ל כי בעל אוב עובר על זה הלאו גם כן:

יד

אזהרה נ שלא לשאול באוב שנאמר לא ימצא בך וגו' ושואל אוב ובעל אוב עצמו בסקילה ונשאל בהן באזהרה ואם כיון מעשיו ועשה כפי מאמרם לוקה שהרי יש בו מעשה:

אזהרה נא שלא לשאול בידעוני שנאמר לא ימצא וגו' ושואל אוב או ידעוני עצמו בסקילה והנשאל בו באזהרה ואם כיון מעשיו לעשות כפי מאמרו לוקה שהרי עשה מעשה:

טו

אזהרה נב שלא לכשף שנאמר לא ימצא בך וגו' ומכשף והוא חייב סקילה והוא שעשה מעשה כשפים שנאמר מכשפה לא תחיה דבר הכתוב בהוה והוא הדין למכשף ודורש רבי עקיבא פרק ארבעה מיתות שהוא בסקילה משום דנאמר כאן לא תחיה ונאמר להלן אם בהמה אם איש לא יחיה מה להלן בסקילה דכתיב כי סקל יסקל אף כאן בסקילה ובן עזאי דורש סמוכים דכתיב בתריה כל שוכב עם בהמה מות יומת סמכו ענין לו מה שוכב עם בהמה בסקילה בגזירה שוה דתהרגו דהכא מכי הרג תהרגנו דמסית אף מכשף בסקילה ור' יהודה דריש אוב וידעוני בכלל מכשף היו ולמה יצאו לומר לך מה אוב וידעוני בסקילה אף מכשפה בסקילה. והאוחז עינים במעשה הכשפים והוא שיראה שעשה מעשה והוא לא עשה אינו לוקה אלא מרדות ומה שאמר למעלה שלוקה שהוא בכלל לא תעוננו זהו שאחז עינים במעשה של תמהון שהראה שעשה אותו והוא לא עשה אבל הכא אינו מעשה תמהון אלא שהראה שעשה איזה מעשה שיהיה והוא לא עשאו אין כאן שום מעשה תמהון אלא אחיזת עינים ומשום הכי לא לקי מפני שלאו זה של מכשף בכלל לא ימצא בך הוא ולאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו. והר"מ מקוצי ז"ל כתב שצריך להתישב אם לוקין על כל אזהרות מקרא זה כיון שנכללו עם אזהרת מכשף והוי מכשף לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ואין לוקין עליו אבל הרב ז"ל כתב שלוקין על כל האזהרות הכתובות בזו המקרא דכל חד היא באנפיה נפשה אע"ג דאפקינהו רחמנא בלאו אחד ולא מיקרו לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אלא מה שהוא בכלל מכשף כמו אוחז עינים דהכא ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בדברים אלו ולא להעלות על לבם שיש בהם מעלת שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל וגו' ומפני זה אמרה תורה תמים תהיה עם ה' אלהיך:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.