מהר"ם פדווא/עבודה זרה/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מהר"ם פדווא עבודה זרה יא

א

לא יבנה מקומות בהשגת הראב"ד ועיין כ"מ ומ"ע. א"ה מצאתי בספר מנין המצות של הרב דז"ל ולשון ספרי ובחקותיהם לא תלכו בנימוסים שלהם ובדברים החקוקים להם כו'. ואלו הם מינים ממושבם שהיו מתקבצים בהם לעבודת כוכבים ע"כ. ותמהני איך נעלם הדבר הזה מעיני שני החכמים הללו:

י

איזהו חובר . א"ה דע שאחיזת העינים יחלק לשני מינים, והאחד הוא בכלל לא תעוננו והשני הוא בכלל כשוף. המין הא' הוא מעשה התולים אשר יעשו לעיני העם באמצעות איזה מרמה ותחבולה. וכתב רבינו בספר מנין המצות שלו ז"ל ולשון חכמים מעונן אלו אוחזי עינים והוא מין גדול מן התחבולה מחובר אליו קלות התנועה ביד עד שידמה לאנשים שיעשה עניינים אין אמתת בהם, כמו שנראה אותם יעשו תמיד יקחו חבל וישימו אותה בכנף בגדיהם ויוציאו נחש וישליך טבעת לאויר ואח"כ יוציאהו מפי אדם אחד מן העומדים לפניו ומה שידמה לזה עכ"ל רבינו שם. וכן הביא הרב רבי שמעון בספר זוהר הרקיע בשם רב האי גאון ז"ל. ולמין הזה כיון רבינו כאן, ולזה אמר ומדמה בפני הרואים שעשה מעשה תמהון. והמין הב' הוא שמראה כאילו עשה מעשה ולא עשה כלום, כאילו תאמר עד"מ שכאן לפנינו שדה מלאה קשואים ומראה לנו על ידי כשוף כאילו נלקטו ולפי האמת לא זזו ממקומם, ואין לוקין על לאו זה כאשר כתב רבינו בסמוך. ויהיה אם כן פטור הנזכר במתניתין ס"פ ד' מיתות פטור אפילו ממלקות לדברי הכל, כי מן המין השני ידבר כמשמע שם במשנה, וכן משמע פרק ארבע מיתות דאתמר שם אמר אביי הלכות כשפים כהלכות שבת יש מהן בסקילה ויש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחילה העושה מעשה בסקילה האוחז את העינים פטור אבל אסור וכו' ואם היה האוחז את העינים הנזכר במתניתין חייב מלקות איך יאמר עליו פטור אבל אסור. ואמנם דברי רבינו בפירוש המשנה צריכים עיון. עיקרי הלכות אלו בפרק אלו הן הלוקין דף כ':

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.