שרשי הים/עבודה זרה/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ עבודה זרה יא

ח

שורש מעונן

איזהו מעונן כו' יום פ' טוב ויום פ' רע כו'. וכתב רש"י ז"ל בחומש פרשת קדושים על פסוק לא תעוננו ולא כו' לשון עונות ושעות שאומר יום פלוני יפה להתחיל מלאכה שעה פ' קשה לצאת כו' והכי איתא בת"כ ובסנהדרין דף ס"ה ולכאורה קשה ממ"ש אין מתחילין בב"ד וכמ"ש בזוהר פרשת תצא דרע"א ע"ב ובפרשת עקב דרע"ג ע"א ואם הוא מנהג העולם הוא תימה על מה סמכו יע"ש וי"ל עמ"ש מוהראנ"ח בפרשת כי תצא דרוש א' דצ"ב ע"ד שתמה עמ"ש בתענית דכ"ט האי ישראל דאית ליה דינא בהדי גוי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה ולמצי נפשיה באדר דבריא מזליה ממ"ש כאן גבי קרא דלא תעוננו והשיב וז"ל ואמנם תשו' ענין זה לע"ד הוא שאומר יום פ' טוב לצאת הוא מייחס ההצלחה ההיא אל המזל ואל היום בעצמו וזה ודאי אסור אמנם מ"ש מגלגלין זכות ליום זכאי אין הגורם והרושם ליום ההוא אבל ירצה לומר כי ביום טובה גם ה' יתן ומידת רחמים נוהג בו וביום רעה להפך יע"ש וזה גם כן יתכן לומר כיון דביום ב' לא נאמר בו כי טוב וביום ד' נתלו בו המאורות סימנא מילתא היא שלא להתחיל בהם מלאכה כיון שבהם ליכא מידת רחמים כל כך כשאר הימים וביום טובה היה בטוב ועיין בתשו' הרשב"א סי' תי"ג שעמד על חקירה כזו מדר"ע אר"ע ויישבה יע"ש.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.