קרית ספר/נזירות/ט

קרית ספר ‏ נזירות ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מותר נזירים לנזירים. הפריש מעות סתומים שלא פי' אלו לחטאת ואלו לעולה ואלו לשלמים הרי אלו יפלו לנדבה ויקחו בהם עולות ואף ע"פ שדמי חטאת מעורבין בהם הל"מ היא בנזיר כך דהואיל וסתומין הם אף על פי שמעורבין יפלו לנדבה. ואם דמי עולה ושלמים לבד מעורבין יחד לא נאמר בהם יפלו לנדבה אלא יביא לחצאין עולה ושלמים. מעות מפורשין והותירו המותר למה שנתפרש ומותר החטאת יוליכו לים המלח ומותר השלמים יביאו שלמים ונאכלין ליום ולילה כחומר שלמי נזיר דילפינן מתודה כדאמר לעיל ואין טעונין לחם דאין כאן כפי נזיר. ואם מת אם היו סתומים יפלו לנדבה דהלכתא גמירי לה הכי כדאמרינן מפורשין למה שנתפרשו אלא שדמי חטאת יוליכו לים המלח והלכתא היא דחמש חטאות מתות וחד מינייהו שמתו בעליה ואם אמר אלו לחובותי הוו כמפורשין.

ה

בהמה בעלת מום ולשון של כסף או זהב או כלי הוו כמעות סתומים אפי' פי' לעולתי וחטאתי ולשלמי אלו לחטאתי והשאר לנזירותי דמי חטאת לים המלח כיון שמת והשאר חציו עולה וחציו שלמים כדאמר. וכן באשה שהפר לה בעלה. אמר אלו לעולתי והשאר לנזירותי דמי עולה יביאו עולה והשאר יפלו לנדבה דהוו כסתומין דגמירי הלכתא דיפלו לנדבה.

ח

הפריש קרבנות בטעות יצאו וירעו בעדר דהקדש טעות אינו הקדש כמו שיתבאר. אשה שהפר לה בעלה נזירותה שנדרה והפרישה קרבנות אם היו שלו יצאו לעדר דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו כדילפינן בדוכתיה בס"ד ואם שלה החטאת תמות והשאר כדאמר ואם הפרישה מעות שלה הוי כדין סתומים ומפורשין כדאמר לעיל הפר לה בעלה נזירותה אחר שנטמאת מביאה קרבן טומאה דהא צריכה כפרה דבעל מיגז גאיז. הפריש קרבנו על נזירת בנו ומחה בנו או קרוביו החטאת תמות והשאר כדאמר לעיל והפריש מעות סתומים ומפורשין כדאמר לעיל.

יג

הפריש קרבנות לנזירות שנזר לכשיהא לו בן והפילה אשתו הוו ספק ואסורין בגיזה ועבודה דהוי ספיקא דאוריתא דכל קדשים אסיר בגיזה ועבודה כדילפינן בדוכתי.

יד

שני נזירים שאין ידוע מי מהם הוא שנטמא מביאים קרבן טומאה וקרבן טהרה במלאת ימי נזירותם על תנאי מי שהוא טמא ומי שהוא טהור וסופרים ימי נזירות אחרת ומביאין קרבן טהרה על תנאי מי שנטמא נמצא שלא הפסידו בקרבנותיהם כלום. מת אחד מהם מביא חטאת העוף ועולת בהמה על תנאי דעולה ואשם טומאה לא מעכבי כדאמר לעיל וסופר ימי נזירות אחרת ומביא קרבן טהרה על תנאי העולה דאין חוששין אם הביא קרבנותיו לחצאין ואין אחד מהם מגלח תגלחת טומאה על הספק מפני הקפת הראש דהקפת כל הראש שמה הקפה כדילפינן בדוכתיה ואם היו נשים או קטנים מגלחים דאינם בהקפה כדאמר נמי התם וספק טומאה דאמרן כגון שאמר אחד ראיתי מבחוץ אחד מכם שנטמא ברשות היחיד ואיני יודע מי הוא דכל ספק טומאה ברשות היחיד טמא כסוטה דליכא אלא תרי בועל ונבעלת וכתיב ונסתרה והיא נטמאה ומיירי כששתקו הם או נסתפקו דעד אחד נאמן כל זמן שאין מכחישין אותו דהא הודע אליו חטאתו כתיב או הודע אליו מכל מקום אבל אמר אחד מהם לא נטמאתי אפילו ב' עדים מעידים עליו אינו מביא שמה שאמר לא נטמאתי אינו מכחישם שר"ל שנשאל על נזירותו ואדם נאמן על ידי עצמו וכן בעדות נזירות ואם נהג נזירות ע"פ עד אחד ושתה יין ונטמא לוקה כיון שנהג הנזירות כבר קבלו עליו מדעתו.

יח

ספק טומאה ברשות הרבים טהור כיון שאפשר שלא נטמא אבל אי אפשר אפילו ברשות הרבים טמא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.