קרית ספר/נזירות/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png נזירות TriangleArrow-Left.png י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חשק שלמה
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אין תגלחת אחת עולה לנזירות ולצרעת שאם השלים בטהרה ימי נזירות וקודם הבאת קרבנותיו נצטרע ובא לו לגלח תגלחת צרעתו ביום שנשלמו ימי צרעתו וכבר נשלמו ימי נזירותו קודם אין תגלחת זו עולה לו לכאן ולכאן שתגלחת נזיר הוא להעביר שער מכל וכל שאין צריך עוד לגדל שער לשום מצוה אבל תגלחת א' של מצורע היא לגדל שער ולגלחו שנית לפני יום הבאת קרבנות והואיל וחלוקות זו מזו לא יפטרו זו את זו ותגלחת ב' של מצורע שגם היא להעביר כתגלחת נזיר אינה עולה ג"כ לתגלחת נזירות שתגלחת מצורע לפני זריקת דמים קודם הבאת קרבנות כדכתיב וביום השביעי יגלח וגו' וביום השמיני יביא וגו' ותגלחת נזיר לאחר זריקת דמים כדכתיב וגלח הנזיר פתח אהל מועד וגו' ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים וכיון שאין יכול להביא קרבנות נזיר ולגלח עד שיטהר מצרעתו אין תגלחות אלו עולות אלא לצרעתו קודם ויגלח לנזירותו אחר גידול שער. וכן אין תגלחת זו עולה לטומאת נזיר אם נטמא במת דנזיר טמא מגלח לאחר ביאת מים ומצורע לפני ביאת מים כדכתיב וביום השביעי יגלח את כל בשרו והדר כתיב ורחץ את בשרו במים וטהר הרי מצורע לפני ביאת מים וכתיב בנזיר טמא וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השמיני יגלחנו וביום טהרתו משמע לאחר טהרתו הרי נזיר טמא גלוחו לאחר ביאת מים ולהכי אין עולה תגלחת אחת לשניהם ותגלחת ראשונה של מצורע נמי אינה עולה לטומאתו אף על פי ששתיהן לגדל שער משום האי טעמא שמגלח לפני ביאת מים ונזיר טמא לאחר ביאת מים כדאמר ותגלחת טומאה וטהרה דנזיר פשיטא שאין גילוח אחד עולה לשתיהן וכן ב' תגלחות דמצורע דבהדיא כתיב בתורה וא"כ עלה בידינו שנזיר מצורע וטמא בודאי צריך ד' תגלחות אחת לימי צרעתו ואחת לימי ספרו שלישית לטומאתו רביעית לתגלחת טהרת נזיר ואין תגלחת צרעת וטומאה דוחין את הנזירות אלא בצרעת וטומאה ודאי לא בספק משום הקפת הראש שלא במקום מצוה אלא בקטן או אשה דאינם בהקפת הראש לפיכך אם נזר שנה אחד והיה בכל השנה הזאת ספק מצורע ונולד לו ספק טומאה בסופו הרי זה אינו שותה ביין עד ד' שנים ומגלח ד' תגלחות אחד בסוף כל שנה כדאמר ראשונה לספק ימי צרעתו שנייה לספק ימי ספרו של מצורע שלישית לספק טומאתו רביעית תגלחת טהרה. וכן אם נדר י' שנים והי' בכולן ספק מצורע ובסופן ספק טמא אינו שותה ביין עד מ' שנה כדאמר ואוכל בקדשים אחר תגלחת ב' דהא נפק מספקא דאוריתא ושערו בכל תגלחת ספק אסור בהנאה מספק ששער נזיר שנצטרע בודאי מותר בהנאה כשער זקנו ושער גופו דמגלח במצורע ולא בנזיר והכא משום דהוי ספק אסור שער ראשו בכל תגלחת דהויא ספקא דאוריתא. ומשפטי הבאת קרבנות ספק מצורע וטמא בנזירות הוא אם היה עני או אם כתב נכסיו לאחרים מביא חטאת העוף ועולת בהמה בג' תגלחות ראשונות וברביעית קרבן נזיר חטאת ראשונה ושלישית לספק טומאה כדמפרש ושניה לספק צרעתו ובראשונה מביא ציפורים ובשלישית קרבן טומאה ועל שלש בהמות עולה שמביא בג' תגלחות הוא מתנה עליהם ואשם ועולה אינם מעכבים כדאמר לעיל. וחטאת העוף הבאה על הספק אינה נאכלת דכתיב והזב את זובו לזכר ולנקבה מקיש נקבה לזכר מה זכר מביא קרבן בהמה על ודאי אם אכל חלב בשוגג וה"ה לודאי זיבה אף נקבה מביאה על ודאי לידה חטאת העוף מה זכר מביא אשם תלוי על הספק אף נקבה מביאה קרבן על הספק לידה ממין שמביא על הודאי דהיינו עוף כזכר שמביא על הספק ממין שמביא על הודאי ומשום דבחטאת העוף איכא איסור נבלה נוסף על חולין בעזרה אמרינן דאינה נאכלת אע"ג דאשם תלוי נאכל ואפשר דהאי דאינה נאכלת היינו חומרא דרבנן דכיון דדרשא גמורה היא כאשם תלוי הויא דנאכלת דמליקת העוף כשחיטת חולין.

י[עריכה]

נזיר שנצטרע ודאי ונטמא בספק אחר שיטהר מצרעתו ויגלח תגלחת חלוטו ותגלחת ימי ספרו שהוא יום ז' לתגלחת חלוטו כדכתיב בקרא והביא קרבן צרעתו אוכל בקדשים ויגלח תגלחת טומאה ומתחיל למנות נזירות כולו שהרי נפלו הימים הראשונים בספק ומביא קרבן טהרה ושותה ביין נמצא נזירותו שבעה וששים יום בסתם נזירות שהוא שלשים יום. נטמא ודאי והיה מצורע בספק וטהר מספק אין תגלחת ספק נגעו דוחה נזירות אלא אחר שימנה נזירות שלימה מגלח תגלחת ראשונה ושניה של מצורע ואוכל בקדשים ומגלח תגלחת טומאה ומונה נזירות כולה נמצא נזירותו בסתם נזירות ע"ד יום. וכן אם היה טמא ומצורע בודאי לאחר שיטהר מגלח ומזה ומגלח ומביא קרבן ואוכל בקדשים וסופר שבעה ומגלח וסופר נזירות שלימה ומביא קרבן טהרה נמצא שכלה זמן נזירותו לסוף מ"ד יום ואין שבעה ימי טומאה עולין בשבעה ימי ספירה דהללו ימי טומאה והללו ימי ספירה.

יד[עריכה]

האומר הריני נזיר אם אעשה כך או אם לא אעשה וכיוצא בזה הוי נזירות רשעים אבל הנודר לה' דרך קדושה הרי זה נאה ומשובח נזר אלהיו על ראשו קדוש הוא ושקלו הכתוב כנביא דכתיב ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים. ויש בהלכות אלו דברים מדרבנן סמוכים אלאו דלא תסור וגדרים סמוכים אעשה דושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.