מגדל עוז/נזירות/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ נזירות ט

א

המפריש מעות עד יפלו המותרות לנדבה. פ"ד דנזיר (דף כ"ד) ופרק ג' דמעילה (דף ו' כ"ה)  :

ב

המפריש מעות וכו' עד ואין טעונין לחם. פ"ד דנזיר (דף כ"ז) ופ"ג דמעילה (דף י"א) ובמסכת שמחות:

ג

המפריש מעות וכו' עד ואין טעונין לחם. פ"ד דנזיר (דף כ"ז) ופ"ג דמעילה (דף י"א) ובמסכת שמחות:

ד

כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ"ד דנזיר (שם ל"א)  :

ה

כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ"ד דנזיר (שם ל"א)  :

ו

כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ"ד דנזיר (שם ל"א)  :

ז

כיצד הם המעות הסתומים עד והשאר יפלו לנדבה. פ"ד דנזיר (שם ל"א)  :

ח

מי שדמה וכו' עד כמו שיתבאר במקומו. פ' ב"ש דנזיר:

ט

האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ"ד דנזיר (דף כ"ד)  :

י

האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ"ד דנזיר (דף כ"ד)  :

יא

האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ"ד דנזיר (דף כ"ד)  :

יב

האשה שנדרה והפרישה ונאכלין ליום אחד. פ"ד דנזיר (דף כ"ד)  :

יג

האומר הריני נזיר כו' עד בגיזה ועבודה. פרק ב' דנזיר (דף י"ג)  :

יד

שני נזירים שנטמא עד פאת ראשם מספק. פרק שני נזירים (דף נ"ז)  :

טו

שני נזירים שנטמא עד פאת ראשם מספק. פרק שני נזירים (דף נ"ז)  :

טז

וכיצד יולד להם ספק זה בטומאה כגון שהיו שני הנזירים וכו' עד כמו שיתבאר במקומו: כתב הראב"ד ז"ל בחיי ראשי איני יודע לקבל דבר זה וכו': ואני אומר דברי ר"מ ז"ל מפורשים ומוסכמים לרבותינו בעלי התוס' ז"ל בפירוש מבואר ר"פ שני נזירים דתנן שני נזירים שאמר להם אחד נטמא אחד מכם ואיני יודע איזה מכם מגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה אמר כו' ושיילינן בגמרא ואמאי כל ספק טומאה ברשות היחיד מהיכא ילפינן מסוטה מה סוטה איכא בועל ונבעלת אף כל ספק טומאה ברשות היחיד כגון דאיכא בי תרי אבל הכא שני נזירים והאי דקאי גבייהו הא תלתא הוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים וכל ספק טומאה ברשות הרבים ספקו טהור ופרקינן אמר רבה בר רב הונא באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם אמר רב אשי דיקא נמי דקתני איני יודע איזה מכם ש"מ ע"כ. הנה עיניך רואות דפשיטא ליה לתלמודא דכל ספק טומאה מסוטה גמרינן לה והכי נמי איתא בסוטה פרק כשם ובכולי תלמודא הכי אזלא כוליה סוגיין ולגבי סוטה כתיב ונסתרה למימר דבעינן מקום סתר הוא תדע דהא אסיקנא התם דאפי' אחד בסוף העולם אין משקין אותה וכן נמי מפלגינן בחצירות שיש להם שני פתחים דכשנכנסים בזה ויוצאין בזה ספיקו טהור כספק טומאה ברה"ר ומהאי טעמא מקשי להדיא אי קאי גבייהו בחצר דהוו להו תלתא והויא לה ספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור כדאמרינן בפ"ק דמגילה ובכולי תלמודא ימים שנים רבים שלשה אמאי קא מייתו קרבן טומאה וטהרה מספק וממילא דכי הוו שנים בחצר לבד והוא לא הוי גבייהו בחצר ניחא ליה דתהוי כספק טומאה ברה"י דספיקו טמא ולייתו ומסקנא דרבה בר רב הונא ודיוקא דרב אשי דדייק לסיועיה שכתב הראב"ד ז"ל היינו לארוחי ולבסומי לישנא דמתני' אבל דיני כדקיימו קיימי ור"מ ז"ל אחז דרך המחברים המקצרים וכוללים בדבריהם ענינים רבים כמו שביאר והזהיר כמו שאמרו ז"ל לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה בהל' תלמוד תורה וזה קל להבין. שוב מצאתי בירושלמי כמו שאכתוב בסמוך:

יז

בד"א כששתקו הנזירים וכו' עד הנזירות בעד אחד. בכריתות פרק אמרו לו (דף י"א) אמר רב ששת ובקדושין פרק האומר (דף ס"ה ס"ו) נמי משמע הכי ומינה פירשו דפרק שני נזירים בששתקו אבל במכחיש לא והסכימו כדברי ר"מ ז"ל ובהרבה מקומות בתלמוד נמי משמע הכי. שוב מצאתיו מפורש בירושלמי דגרסינן ולא סוף דבר בשאמר להן אחד ראיתי את אחד מכם שנטמא ואיני יודע אי זה מכם שניהם נוהגין בנזירות על פיו בשאינן מכחישין אותו אבל אם היו מכחישין אותו לא עד אחד אומר נטמאת והוא אומר לא נטמאת כו':

יח

מת שהוא מושכב עד סוף הפרק: כתב הראב"ד ז"ל אין זה דרך הגמרא כלל ורחוקין דבריו מדרך הגמרא הרבה עכ"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך פרק בתרא דנזיר (דף ס"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' דגרסינן ת"ר המוצא מת מוטל ברחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר ועושה פסח טהור בד"א בשאין לו מקום לעבור אבל יש לו מקום לעבור אף לתרומה טהור בד"א בשמצאו שלם אבל משובר ומפורק אפילו אין לו מקום לעבור טהור שאני אומר בין פרקיו עבר כו' עד בד"א במהלך ברגליו אבל טעון או רכוב אפילו בנזיר ועושה פסח טמא לפי שמהלך ברגליו אפשר לו שלא יגע ושלא יאהיל ושלא יסיט כו' ע"כ. וזו אינה צריכה לפנים שמפורש הוא כדברי רבינו משה ז"ל:

יט

מת שהוא מושכב עד סוף הפרק: כתב הראב"ד ז"ל אין זה דרך הגמרא כלל ורחוקין דבריו מדרך הגמרא הרבה עכ"ל: ואני אומר גם זה תלמוד ערוך פרק בתרא דנזיר (דף ס"ג) גמרא מתני' דנזיר שגילח כו' דגרסינן ת"ר המוצא מת מוטל ברחבה של דרך בתרומה טמא בנזיר ועושה פסח טהור בד"א בשאין לו מקום לעבור אבל יש לו מקום לעבור אף לתרומה טהור בד"א בשמצאו שלם אבל משובר ומפורק אפילו אין לו מקום לעבור טהור שאני אומר בין פרקיו עבר כו' עד בד"א במהלך ברגליו אבל טעון או רכוב אפילו בנזיר ועושה פסח טמא לפי שמהלך ברגליו אפשר לו שלא יגע ושלא יאהיל ושלא יסיט כו' ע"כ. וזו אינה צריכה לפנים שמפורש הוא כדברי רבינו משה ז"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.