קרית ספר/כלי המקדש/א

קרית ספר ‏ כלי המקדש א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קז לעשות שמן המשחה שיהיה מוכן לדברים שצריכים משיחה בו דכתיב ועשית אותו שמן משחת קדש.

ב

וככה עשהו משה רבינו במדבר לקח מן המור והקנמון והקדה מכל אחד משלשתן חמש מאות שקל בשקל הקדש בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמון בושם דכתיב מחציתו חמשים ומאתים ולהכי נקט מחציתו שלא יהו שוקלין אותו הכל ביחד לחצאין וגזירת הכתוב הוא לרבות בו שתי הכרעות וקדה חמש מאות ומקנה הבשם חמשים ומאתים דמחציתו דקרא לא קאי אלא אקנמון בושם ומדמייתי לקנמון בושם בתרי זימני שמע מיניה הכרע אית ביה ולא היה שוקל אהכרעות לבד אלא מניחן כמות שהן והקב"ה יודע מה משקלן ומאי בד בבד דמשמע שלא היה בהם הכרע שלא יניח משקל במשקל וישקול שישקול כל בושם ובושם כנגד הברזל ולא ישקול במנין דמר דרור ויחזור וישקול קדה כנגד מר דרור. וכולהו שקלים בשקל הקדש ושוחק כל אחד ואחד לבדו דכיון שחלקם הכתוב במשקלם משמע שלא יערבם עד שישרה אותם במים זכים שלא יבלעו השמן כשיציפו אותו עליהם וכשהציף אותו עליהם קלט את הריח וקפחו שקנח השמן מעל העיקרין ונתנו בצלוחית וכשהציף אותו היה השמן י"ב לוגין כדכתיב שמן זית הין ובשל הכל על האש עד שאבדו המים כדכתיב רוקח מרקחת ונשאר השמן והניחו בכלי לדורות כדכתיב יהיה זה לי לדורותיכם אלמא כולהו שנים עשר לוגין קיימי לעתיד לבא:

ד

אזהרת רא שלא לעשות כמוהו כמעשה זה וכמשקל זה ואם עשהו חייב כרת דכתיב ובמתכונתו לא תעשו כמוהו וכתיב איש אשר ירקח כמוהו וגו' ונכרת מעמיו בשוגג מביא חטאת קבועה דכולהו כריתות ילפי' מעבודה זרה דכתי' בה וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות וגו' דבעבודה זרה מישתעי דשקולה כנגד כל המצות ומה היא אית בה כרת וחייבין עליה חטאת אף כל שחייבין עליה כרת חייבין עליה חטאת. והוא שיעשה אותו להמשח בו אבל אם עשהו להתלמד או ליתנו לאחרים פטור דכתיב אשר ירקח כמוהו והרי רקח אבל ללמד או למוסרו בצבור פטור דכתיב במתכונתו ויליף מבמתכונתו דקטרת דכתיב ביה לא תעשו לכם לכם הוא דאסור לא לצבור וללמד לא הוי כמוהו כיון דאינו למשיחה ופטור נמי:

ה

אזהרת רב שלא לסוך ממנו והסך ממנו כזית חייב כרת דכתיב על בשר אדם לא ייסך וכתיב ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו ובשוגג חייב חטאת קבועה כדילפינן ואין חייבין אלא על סיכת שמן שעשה משה דכתיב ממנו מאותו של משה שנאמר בו שמן משחת קדש יהיה זה לי ומעולם לא נעשה שמן אחר חוץ ממה שעשה משה. אחד הסך עצמו ואחד הסך לאחרים דכתיב ואשר יתן ממנו דמשמע למי שיתן. הסך כלים ובהמה וגוים או שסך מתים פטור דכתיב על בשר אדם לא ייסך אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם אלא כבהמה דכתיב בשר חמורים בשרם ומת נמי לא מיקרי אדם.

ז

אין מושחין ממנו לדורות אלא כהן גדול ומשוח מלחמה ומלכי בית דוד דכתיב שמן משחת קדש יהיה זה לי למשוח בו משיח קדשי אשר אבחר בו לדורותיכם ולא יותן על זר שאיננו לי ולכן ימשחו ממנו המלכים והכהנים הגדולים בפירוש כתיב בתורה ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אותם וכו' אפילו כהן בן כהן מושחין אותו דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו נימא קרא והכהן שתחתיו מבניו מאי המשיח הא קמשמע לן דאפילו מבניו ההוא דמשח הוי כהן גדול ואי לא משח לא הוי כהן גדול ובבית שני שלא היה שמן המשחה היה כהן גדול מתרבה בלבישת בגדים בלבד דכתיב בהו לקדשו לכהנו לי.

ט

כיצד מושחין את הכהן צק את השמן על ראשו כדכתיב ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וסך ממנו על גבי עיניו כמין כי' יונית דכתיב בתריה וימשח אותו לקדשו והמלכים של בית דוד מושחין אותן כמין נזר דמשיחה לחוד הוא דאיתרבי בהו ממשחת קדש יהיה זה לי כדאמ' ולא בעי יציקה וכמין נזר רמז למלכות לא ימשח במקומות אחרות ולא ירבה בשמן.

י

הנותן משמן המשחה על גבי מלך או כהן גדול שכבר נמשחו פטור דכתיב ואשר יתן ממנו על זר ואין אלו זרים אצלו אבל סך ממנו אפילו לאלו חייב דכתיב על בשר אדם לא ייסך כל אדם במשמע דלא כתיב זר. (זר) וכהן גדול שנטל שמן המשחה מראשו וסך במעיו חייב כרת כדאמר דכתיב אדם והוא שיסוך ממנו בכזית דהוי שיעור לכל איסורי תורה בכלל שיעורין הלכה למשה מסיני דכתיב הכא נתינה וכתיב התם נתינה ונתן לכהן את הקדש מה נתינה דהתם כזית דכתיב ביה אכילה ואיש כי יאכל קדש וכל אכילה כזית אף נתינה דהכא הויא כזית.

יא

אין מושחין מלך בן מלך שהמלכות ירושה למלך לעולם כדכתיב הוא ובניו בקרב ישראל ואם היתה שם מחלוקת מושחין אותו כדי לסלק המחלוקת כמו שמשחו את שלמה וכיון דמשיחה לצורך הוא ליכא חיובא ומה שמשח אלישע ליהוא בשמן אפרסמון היה לא בשמן המשחה והוא מסורת ביד החכמים דדוקא למלכי בית דוד דכתיב משחת קדש יהיה זה לי לאותם שהם שלי שהם מלכי בית דוד.

יב

כל כלי המקדש שעשה משה לא נתקדשו אלא במשיחתן בשמן המשחה דכתיב וימשחם ויקדש אותם במשיחה הוא שקדשם ודבר זה אינו נוהג לדורות אלא הכלים שעשו אחר כך כיון שנשתמשו בהם במקדש במלאכתם נתקדשו דכתיב אשר ישרתו בם בקדש בשירות הם מתקדשים.

יג

כל כלי שרת של כסף ושל זהב היו כדכתיב בקרא ומותר לעשותן מכל שאר מיני מתכות כדילפינן לעיל פרק א' מהלכות בית הבחירה וכלן מתקדשין במלאכתם כדילפינן מאשר ישרתו בם. ואם נשברו מתיך אותן ועושין אותן כלי אחר דאין קדושתן מסתלקת מהן לעולם כיון שנתקדשו בקדושת הגוף. תיקון הכלי [לא היה בכלי מקדש] דאין עניות במקום עשירות ואיפשר דהוי דאוריתא.

טז

שתי מדות של יבש ושבע של לח היו במקדש ובמלאכות של מקדש נתקדשו כדילפינן מאשר ישרתו בם וכולם קדש וכלי שרת אלא שמדות הלח נמשחו מבפנים ומבחוץ ומדות היבש לא נמשחו אלא מבפנים דכתיב וימשחם ויקדש אותם ואכלי מזבח קאי דלחים הם ואותם מיעוטא למדת יבש בחוץ לפיכך בירוצי [מדות] הלח קדש ובירוצי מדות היבש חול דלא נתקדשו מבחוץ כדאמר':

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.