יצחק ירנן/גירושין/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ גירושין ח

ז

כתוב אצלי בחידושי גיטין דף פ"ב גמ' בעי אביי וכו'. הרי את מותרת וכו' עד תיקו עיין להר"מ פ"ח דגרושין שפסק כאת"ל זולת בהרי את מותרת לשמעון או אף לשמעון הוי ספק גרושין מטעם דהאת"ל דלשמעון אינו מפורש אף דהבעיא היא מוכרחות באת"ל וכמ"ש מרן בב"י חלק אה"ע סי' קכ"ב יעו"ש שכתב דכל דהאת"ל אינו מפורש לא הוי פשיטותא ומכאן תשובה מוצאת למה שהקשה הב"ח שם על הך כללא דכייל לן מרן ז"ל דמנא ליה הא אלא דאף דהאת"ל אינו מפורש הויא פשיטות וכ"כ הרב זרע אברהם חיו"ד סי' י"ז דהא מדבריו כאן מורה בפירוש כדברי מרן גם מכאן תברא למ"ש הלח"מ פ"ב מגירושין שחילק עם מרן בהך כללא דאף כשאין האת"ל מפורש פוסק כאת"ל כשהם ב' בעיינים אבל בבעין אחד לא כיון שאינו מפורש ומדבריו כאן הוי תברתיה דהא אף שהם ב' בעיינים כתב ספק מגורשת גם הוא סותר עצמו למ"ש הוא גופיה פ"ג דקריאת שמע ה"ג דאף בבעיין אחד אם אינו מפורש האת"ל פוסק כאת"ל יעו"ש ודוק.
וכתב הרא"ש בסוגיין ר"ח פסק בכולהו לחומרא והרמב"ם וכו' אבל לראובן אינה מגורשת וכן לשמעון דהא לא אפשיטא עכ"ל וכתב עליו הרב תפארת שמואל וז"ל לא דקדק היטב כי הרמב"ם ס"ל לראובן אינה מגורשת גמורה דשייר שמעון והוא כאת"ל וכשאמר לשמעון הוי ספק מגורשת דלא אפשיטא עכ"ל.
ולענ"ד איהו צריך למחול על כבודו דלא דייק היטב דכתב כן משום שהבין דמ"ש דהא לא אפשיטא קאי גם לראובן ואינו כן דתחילה כתב אבל לראובן אינה מגורשת מדין ודאי וכן לשמעון ולא מדין ודאי אלא דהאי לא אפשיטא ושאני שמעון מראובן.

ח

כתוב אצלי בחידושי גיטין דף פ"ב גמ' בעי אביי וכו'. הרי את מותרת וכו' עד תיקו עיין להר"מ פ"ח דגרושין שפסק כאת"ל זולת בהרי את מותרת לשמעון או אף לשמעון הוי ספק גרושין מטעם דהאת"ל דלשמעון אינו מפורש אף דהבעיא היא מוכרחות באת"ל וכמ"ש מרן בב"י חלק אה"ע סי' קכ"ב יעו"ש שכתב דכל דהאת"ל אינו מפורש לא הוי פשיטותא ומכאן תשובה מוצאת למה שהקשה הב"ח שם על הך כללא דכייל לן מרן ז"ל דמנא ליה הא אלא דאף דהאת"ל אינו מפורש הויא פשיטות וכ"כ הרב זרע אברהם חיו"ד סי' י"ז דהא מדבריו כאן מורה בפירוש כדברי מרן גם מכאן תברא למ"ש הלח"מ פ"ב מגירושין שחילק עם מרן בהך כללא דאף כשאין האת"ל מפורש פוסק כאת"ל כשהם ב' בעיינים אבל בבעין אחד לא כיון שאינו מפורש ומדבריו כאן הוי תברתיה דהא אף שהם ב' בעיינים כתב ספק מגורשת גם הוא סותר עצמו למ"ש הוא גופיה פ"ג דקריאת שמע ה"ג דאף בבעיין אחד אם אינו מפורש האת"ל פוסק כאת"ל יעו"ש ודוק.
וכתב הרא"ש בסוגיין ר"ח פסק בכולהו לחומרא והרמב"ם וכו' אבל לראובן אינה מגורשת וכן לשמעון דהא לא אפשיטא עכ"ל וכתב עליו הרב תפארת שמואל וז"ל לא דקדק היטב כי הרמב"ם ס"ל לראובן אינה מגורשת גמורה דשייר שמעון והוא כאת"ל וכשאמר לשמעון הוי ספק מגורשת דלא אפשיטא עכ"ל.
ולענ"ד איהו צריך למחול על כבודו דלא דייק היטב דכתב כן משום שהבין דמ"ש דהא לא אפשיטא קאי גם לראובן ואינו כן דתחילה כתב אבל לראובן אינה מגורשת מדין ודאי וכן לשמעון ולא מדין ודאי אלא דהאי לא אפשיטא ושאני שמעון מראובן.

יא

כתוב אצלי בחידושי גיטין דף פ"ג גמ' על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות וכתב הרשב"א בחידושיו וז"ל וקשה לי דהא מכרו האב וכו' מותרת לילך דמה שנאסר לה לא הותר לה דאם מכר האב או שמת אע"פ שהיא מותרת ליכנס בו אין זה בית אביה שנאסר בו ואנן כל שלא הותרה במה שנאסרה לא קרינן ביה כריתות וכו'. ואינו מחוור וכו' עכ"ל ואני תמיה אמאי לא אתי מר מסוגיין דתני על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי אין זה כריתות כל ימי חיי פלוני הרי זה כריתות ואותביה עליה בש"ס מאי שנא חיי פלוני דלמא מיית וכו' חיי דידיה נמי דלמא מיית וכו' כנראה דאי ליכא קושיא המאי שנא ליכא קושיא והא קשה טובא דבאמר על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני אמאי הוי כריתות סוף סוף לא מתקיים התנאי דלו יהי שאחר זמן שותה יין מ"מ אינה שותה בחיי פלוני ונמצא דלעולם התנאי קיים ודוק.
עוד כתב הרשב"א וז"ל ומסתברא דלישנא לאו דוקא וכו' והיינו נמי דבתוספתא לא קתני על מנת וכו' עכ"ל ותהי עלה הרב משל"מ פ"ח דגרושין הי"א וז"ל ודע דמ"ש וכן נראה מהתוספתא פי' מדתניא על מנת שלא תעלי באילן זה ועל מנת שלא תעלי בכותל וכו' ה"ז גט ולא תני על מנת שלא תכנסי לבית זה וכו' ש"מ דאפילו נפל ה"ז גט וכו' ומיהו אין מכאן הכרח דלא נקט נפילת הבית דלא שכיח כמ"ש פ' המגרש והתימה שכתב כמו שאנו עתידין לכתוב פרק המגרש ושם כתב להיפך עכ"ל ומורי הרב יהודה אשכנזי ז"ל תירץ יפה דמ"ש הרשב"א וזה נראה יותר מהתוספתא לא קאי למה שתירץ ב' לקושייתו אלא לעיקר השיטה דפי' בש"ס דלא כהתוס' והיינו כמ"ש בפרק המגרש דהכריח שיטתיה מהתוספתא.
ולענ"ד נראה להבין בדברי הרשב"א וכמו שהבין הרב דוזה נראה יותר קאי לתירוץ הב' שתירץ למאי דקשיא ליה לשיטתו והוא זה דבין לתירוץ הראשון דלא שכיח בין לתירוץ בשני מדוקדק כן מהתוספתא מדלא נקט בית אלא דהתירוץ השני מדוייק יותר מדלא נקט בית משמע דבבית דריסת הרגל לא כן לתירוץ ראשון דלא שכיח אין לדייק כ"כ מדלא נקט בית דעדיין אפשר למינקט בלישניה בית ובפירוש העושה תנאי שהוא דוקא בבנין זה וא"כ עדיין קשה דליתני בית הן אמת די"ל דתני דומיא דשארה שהם בסתם נמצא דליכא הוכחה כ"כ ברם לפירוש הב' ניחא דלא תני בית דבשום צד א"א למתני דדריסת רגל אסר עליה וזה שכתב וזה נראה יותר כלומר דתרתי משמע מינה כמו שאנו עתידין לפרש שם התוספתא כפי' הב' ובזה הרווחנו דלא תקשי קושיה עצומה דהוה קשה מיניה וביה שם בהמגרש דאילו הוא ז"ל הכריח מהתוספתא דלא תני בית משום דנפילה לא שכיח וכיון דלא שכיח לא הוי כריתות והוא כתב דכל ימי חיי פלוני הוי כריתות אע"פ שהוא ילד והיא זקנה וכן על מנת שלא תשתי יין מכאן ועד נ' שנה וכו' וזה לא שכיח שתחיה היא יותר כ"כ שנה אלא דבמ"ש ניחא דהוא לא ניחא ליה תירוץ דלא שכיח וכמ"ש שם מהמביא תנין וכיון שכן אף דלא שכיח כיון דהוי דבר דאפשר הוי כריתות ודוק.
עוד כתב המשל"מ שם בתחילת הלשון על דברי התוס' דפרק המביא דף כ"א דכתבו תימה הא אם מת אביה או מכרו וכו' יעו"ש דקשיא ליה דתינח שתירצו לחלוקת מת אך קשה לחלוקת מכר ומכח קושיא זאת הוליד דס"ל כסברת הריב"ש יעו"ש ואחר נשיקת ידיו ורגליו אינו הכרח דכוונתם י"ל כמ"ש הרב עצמות יוסף דבתירוצם דבית אביך ר"ל המשפחה א"כ גם מכירה לא קשיא אלא עניינו שלא ילך למשפחתה יעו"ש וכ"כ הרב ברוך אנג'יל בחידושיו לגיטין גם מה שהכריח מהר"ן שכ"כ אין בדבריו שום הכרח שיסבור זה דהוא לא כתב אלא שדבר שאפשר שיבא זמן שא"א לעבור על תנאו דהיינו מת או מכר שבאותו זמן א"א לעבור על תנאו הוי כריתות ואין בדבריו שום הוכחה גם מ"ש ובזה ניחא אינו הכרח דיש לתרץ בזה בב' פנים כמ"ש הרשב"א או דלא שכיח או דאף קרקע עצמו אסר יעו"ש.
עוד עיין להמשל"מ שהביא דברי הר"ן והרשב"א ומאי דקשיא ליה להר"ן והדברים צ"ע והקשה עליו כמהר"ם אשכנזי ז"ל הנ"ל מסוגיית יומא דף י"ג דקאמר דלרבנן למיתה דחד ודשנים הכל אחד אי חיישינן לחד כן לטובא ואי לא חיישינן לטובא ה"ה לחד וא"כ שפיר קא דחי הר"ן כיון דחיישי התוס' למיתה דחדא כן חיישינן למיתת כל הזרע ואנכי הדיוט לא זכיתי להבין מאי קשיא ליה על הר"ן דהר"ן הביא שיטת הרשב"א בשם י"א ולא האריך לבאר הכל מה שצריך לבאר לשיטה זאת ואח"כ הסכים לשיטת הרמב"ם וכיון דלא ס"ל כשיטת הרשב"א משורשה מאי קשיא ליה עליה.

יב

כתוב אצלי בחידושי גטין דף פ"ב ע"ב תוס' ד"ה שר' אליעזר וכו'. הא לאחר חוששין וכו' עכ"ל הקושיא היא בנויה ע"פ מ"ש התוס' לקמן דף פ"ג ד"ה ועמדה וכו' שהוקשה להם והלא אין נשואין חלין שאסורה עליו משום אשת איש והו"ל זנות ותירצו דאחר מיתת המגרש קאמר וכו' והרמב"ן ז"ל הוקשה לו קושית התוס' הנזכר שאין נשואין חלין והו"ל זנות ואינו פוסל הגט דנשואין קאמר תירץ הרב המגיד פ"ח מהל' גירושין הי"ב משמו וז"ל וי"ל דכל שנשאת לו דרך נשואין בטל הגט דכן אתני עלה ועוד דממ"נ אם תאמר עברה על התנאי אין כאן נשואין אם תאמר לא עברה א"כ הגט אינו בטל ומגורשת היא אף לזה וא"א לבטל נשואיו יותר משל אחרים עכ"ל כך הוא הלשון בנוסחאות שבספרים חדשים אמנם בס' מגדל עוז אינו הואם תאמר קמא אלא אם תאמר לא עברה והכל עולה לסיגנון אחד דואם תאמר קמא נשאר בע"פ דהקושיא היא דלא עברה וע"ז משיב דאי לא עברה אין כח בידינו לגרשה מזה ונשאר עם זה נשואה והיינו היפך התנאי ואם תאמר עברה אין כאן קושיא אלא שבספרים חדשים כתבוהו יותר מבואר וט"ס יש בתוספת הזה אם תאמר עברה על התנאי יש כאן נשואין ופשוט.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.