קצות החושן/חושן משפט/קל
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
צריך הלו' ליתן לו. ע' סמ"ע שכת' דאפי' טען הלו' שפרע אח"כ והש"ך כת' דאם פרע הלוה אח"כ למלו' אינו צריך לפרוע לערב דהי' להודיע את הלו' שפרע עבורו. ובתומים ראיתי שהכריע כדברי הסמ"ע. ולענ"ד נרא' דאם נכנס ערב מאליו דאז לא שוי' שליח לפרוע אלא הא דצריך לחזור ולפרוע היינו משום דהוא נהנה דפרע חובו ואע"ג דפורע חוב של חבירו פטור הכא בערב חייב וכמ"ש בסי' קכ"ח סק"ב ע"ש א"כ אם לא הודיע ללו' שפרע עבורו והנך הלו' ופרע לו למנו' דעכשיו לאו נהנה הוא אינו צריך לפרוע לו אבל באומר ערביני משלם או באומר ערביני דעוש' לו נמי שליח לפרוע דנעשה כאומר ערביני משלם וא"כ כיון דעביד שליחותו צריך הוא לפרוע לו וכדברי הסמ"ע:
ב[עריכה]
שנכנס בערבות מאיליו עמ"ש בזה בסי' קכ"ח סק"ב:
ג[עריכה]
וה"ה אם כת' הלו' לערב כ' בתומים ז"ל ומשמע שם בתוס' דף קע"ד ד"ה ואם כת' לו וכו' כשכותב הלו' לערב כן בתוך השטר הוי ערב כקבלן ויכול המלו' לתובעו תחל' עכ"ל. והוא תמוה וכי בשביל שכת' הלו' כן לערב יוכל המלו' לתובעו תחלה הא הערב אומר למלו' מה איכפת לך בכתיב' שכתב לי הלו' הא (לך) לא משתעבדנא רק בתורת ערב ולא בתורת קבלן ודברי תוס' שם בהא דקשי' להו לפי פירושם דהלו' כת' לערב וקשה לר"י מתוספתא דקתני ואם כת' בו בע"ח ולשון בו משמע המלו' ויש לפרש קצת לפי' ר"י כי הלו' מ"ע כת' לו כך אבל הבע"ח ציו' לכתוב לו כדי שיהי' הערב קבלן גמור עכ"ל והיינו דהמלו' רצה שיהי' ערב קבלן גמור ושישתעבד לו בפי' בתורת קבלן אלא שהערב לא יכנוס עצמו לקבלן אם לא שיכתוב הלו' לו כך לכן ציוה לו המלו' שיכתוב לו כך אבל אם אין הערב משתעבד בתורת קבלן רק בתורת ערב אז ודאי אין לו רק דין ערב אע"ג דהלו' כת' לו התקבלתי וזה פשוט:
ד[עריכה]
שהרי פשע במה שהניח השטר. ע' ש"ך שכתב דאע"ג דהבעה"ת כ' והבי' הב"י לעיל דאף שהזכיר לו השטר כל שלא א"ל בפי' שיקח השטר פטור שאני ערב דרצונו לתבוע להלו' לא הי' לו ליתן בלא שטר ע"ש מיהו אם הי' מלוה ע"פ ופרע הערב בלא סהדי ותובע את הלו' שיפרע לו מה שפרע בעדו לא הוי פושע מה שפרע בלא סהדי כי דוק' בשטר שייך למימר הי' לך ליקח את השטר אבל לא במלו' ע"פ. וכ"כ הר"ן בפ' כל הנשבעין גבי מתני' דחנוני על פנקסו וז"ל ושמעי' ממתני' דהאומר לחבירו תן מנה לפ' שאני חייב לו דלא מחייב למיתבי' ניהלי' באפי סהדי דהא הכא דחנוני נתן לפועלים שלא בפני עדים דהא אמרי' דשניהם נשבעין ונוטלין מבעה"ב ואפי' חנוני נשבע ונוטל ולא דיינין לי' בפושע מפני שנתן בלא עדים וכן דעת הרב אלפסי בפ' הכותב ומוכח לה מהא עכ"ל הרי מבואר דהיכ' דליכ' שטרא אפי' תובע אותו לפרוע לו מה שנתן בעדים נמי לא הוי פשיע' מה שנתן בלא עדים וכדמוכח מהאי דחנוני על פנקסו דהתם חנוני חוזר ותובע מבעה"ב וכ"כ בשיטת מקובצת פ"ק דמציעא ז"ל שמעינן מיניה שהאומר לחבירו פרע לי מנה זה לפ' בע"ח דלא מחייב למיתן לי' בסהדי ולא מצי לומר פושע את ואע"ג דאמרי' בכתובות דבין א"ל שקול שטרא כו' דה"ל למיפרע בסהדי התם הוא משום דאי' שטרא אבל מלוה ע"פ לא ולפי"ז אם הערב אומר שכבר פרע למלו' והמלו' טוען שלא נפרע עדיין ותובע את הלו' א"כ שניהם נשבעין ונוטלין כיון דאומר לערב ערביני לשלם או ערביני סתם דה"ל כאומר שלם דה"ל דין חנוני על פנקסו דשניהן נשבעין ונוטלין ולא הוי פשיע' במה שנתן לו בלא סהדי אע"ג דהוא תובע את בעה"ב אלא ע"כ במלו' ע"פ דלאו אורחא למיפרע בסהדי לאו פשיע' הוא מיהו לפי שיטת בעה"מ ותשובת הר"ר יוסף בן פל"ט דין חנוני על פנקסו לאו מתקנתא הוא אלא מדינא ואע"ג דה"ל איני יודע אם נתחייבתי נגד החנוני היינו משום דחזק' שליח עושה שליחותו והובא בש"ך סי' צ"א וצ"ט ע"ש א"כ לא שייך הכא הך חזק' דשליח עושה שליחותו דבשלמא גבי חנוני דנעשה לו שליח ליתן אמרי' ודאי עשה שליחתו ונתן אבל ערב אע"ג דא"ל ערבני דנעשה כאומר לו שלם מ"מ אינו שליח ממש ואינו אלא כנותן לו רשות לפרוע וכן אפי' אומר ערביני ושלם נמי לאו לשליחות איכוון שיפרע דוקא עבורו אלא נותן לו רשות לפרוע חובו שלא מדעתו אבל חזק' דשליח לא שייך בי' ודו"ק אבל לפמ"ש הפוסקים דדינא דחנוני לאו מדין הוא אלא מצד התקנה א"כ ה"נ שייך הך תקנתא כיון שנתן הערב ברשותו ושניהן נשבעין ונוטלין ועמ"ש בסי' צ"א סק"ה מיהו אפי' לדעת הפוסקים דדינא דחנוני הוא מצד הדין אבל עכ"פ מודי' דאפי' היכא דלא שייך הדין וליכא חזקה דשכיח עושה שליחותו אפ"ה נשבע ונוטל מצד התקנ' דמוצי' הוצא' וכמ"ש בש"ע סי' צ"א כל היכא דהאי ידע והאי לא ידע משתבע האי דידע אלא היכא דהוא חשוד ואינו יכול לישבע אינו נוטל אפי' לשיטת הפוסקים דחנוני חשוד נוטל הכא אינו נוטל כיון דלא שייך ביה חזק' שליח עושה שליחותו וכמ"ש:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |