קובץ על יד החזקה/שבת/ט

קובץ על יד החזקה ‏ שבת ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

דבר שהיה מבושל כ"צ. עי' כ"מ קושית הרמ"ך ועי' בש"ע או"ח סימן רנ"ב ושי"ח ובמג"א שם ועי' מה שכתבתי בזה בש"י שבת דף ז' ע"א ד"ה מפני:

ה

שכח והדביק פת בתנור וכו'. והטור או"ח סימן רנ"ד כתב אם נתנו בשבת אפי' במזיד והוא היפך דעת המגיד ועי' מג"א שם בפי' דברי הה"מ. ובאמת קשה לפי שיטת הה"מ על ר"א בריה דרבא דמתני' בהדיא בפת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי איסור סקילה ואמאי לא נקט בשוכח דהוי רבותא יותר ומשמע כדברי הטור ומאי דקשיא ליה להב"ח על הטור דמ"ש אפי' במזיד דמשמע מכ"ש בשוגג כדי שלא יבוא לידי חיוב חטאת ובגמ' קאמר דבשוגג כד אהדר ואדכר קודם אפי' ליכא חיוב חטאת כדתנן דאינו חייב חטאת אלא היכא שלא נודע לו שגגתו עד שנגמרה העבירה ע"ש. ויש ליישב קושיא זו דהא משכחת לה בשוגג ששגג בכרת והזיד בלאו א"כ חייב חטאת וז"ש הטור אפי' במזיד וכ"ש שוגג בכה"ג דמיחייב חטאת והא דלא מוקי בגמ' כן עי' בס' ז"י שם בסוגיא:

ח

וכן החותך יבלת בין ביד בין בכלי פטור. הה"מ הניח דברי רבינו בצ"ע דהרי נראה בביאור בעירובין שהיבלת הלחה בכלי חייב, ולענ"ד נ' ליישב דברי רבינו דהרי חזינן דבמסכת פסחים איתא ג"כ הך סוגיא דעירובין ולא מקשה שם הגמ' הך קושיא עי' רש"י שם, ונראה דגרסינן בירושלמי עירובין ר"ש בן יקום אמר כאן בלחה כאן ביבשה ריב"ח אמר כאן ביד כאן בכלי אתיא דרשב"י כבר קפרא ודריב"ח כר"י דתני כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר ב"ק אמר אפי' א"צ לדם וא"צ לאפר אמר ר' יוחנן והוא שיהיה צריך לדם ולאפר ראב"ח בשם ר"י כאן וכאן בלחה אנן קיימין והוא שיהיה צריך לדם ופי' הק"ע כאן וכאן בעירובין ובפסחים איירי ביבלת לחה והא דאוסר בפסחים איירי בצריך לדם ואיכא איסורא דאורייתא והכא בשא"צ לדם ושרי ע"כ. נקטינן מהך ירושלמי דלמ"ד דבעינן צריך לדם א"כ משכחת דגם בכלי בלחה פטור ואין כאן איסור תורה משום דמקלקל הוא אלא למ"ד דחובל ומבעיר מקלקל חייב אע"פ שא"צ לדם א"כ לכ"ע הוי איסור תורה. וי"ל דהסוגיא דעירובין רצה לשנויי גם אליבא דמ"ד מקלקל בחבורה חייב משא"כ סוגיא דפסחים אזלא אליבא דהלכתא דקיי"ל כל המקלקלים פטורים אפי' חובל ומבעיר ובעינן צריך לדם מש"ה לא אסיק הך קושיא דעירובין וא"כ רבינו לטעמיה אזיל דפסק לעיל בפ"א הל' י"ז דכל המקלקלין פטורים אפי' חובל ומבעיר מש"ה כתב רבינו פה דאפי' בכלי פטור בלחה דמיירי בא"צ לדם ופטור משום דהוה מקלקל, ועי' א"ר סימן ש"מ אות ד' מה שהביא בשם הה"מ תי' ע"ז ותמה עליו ובספרי הר"מ שבידינו לא נזכר זה התי' וע"ש מה שפירש דברי רבינו ודוחק:

ט

צפורן וכו'. ואם לא פרשו רובן אפי' מצערות אותו אסור לנטלן בידו ואם נטלן בכלי חייב. ע"כ. על דבר המוהל שיש לו למול בשבת בעיר שאין בה מוהל אחר ותיקן צפרניו ערב שבת כראוי ובשבת נסדקה הצפורן כמו שאירע כמה פעמים אי שרי לתקן צפרניו כראוי או לא ואי שרי ע"י עכו"ם עכ"פ עי' בזה בס' יד דוד בפ' המצניע דרצה להתיר ע"י נכרי להלכה ולא למעשה ודבר זה עי' באחרונים ש"ך וט"ז יו"ד בסימן קצ"ח באשה ששכחה ליטול צפרניה בע"ש אסר שם הט"ז ליטלם ע"י נכרי והש"ך בנקה"כ חלק שם עליו ועי' מ"ש לעיל רפ"ז שיטת הריב"ש דבגוזז אליבא דכ"ע אפי' אצל"ג חייב א"כ צ"ע לדינא:

יד

העושה עין הצבע. גרסינן בירושלמי שבת דף כ"ט ע"ב מה צביעה היתה במשכן שהיו משרבטין בבהמה בעורות אילים מאדמים ופי' הק"ע שהיה מכין את הבהמה בשרביט כי היכא דליתי אדום העור כשיפשיטו אותו אמר ר"י הדא אמרה העושה חבורה ונצרר בה דם חייב וז"ל הרב המבי"ט בק"ס פ"ט מהלכות שבת וקשה לי העושה עין הצבע ה"ז תולדת צובע ואמאי לא עיילוה בהדי ל"ט מלאכות דהא במשכן דהיו מבשלין סממנין צבע תכלת וארגמן ושני לצבוע דהיינו עין הצבע ואע"ג דהיא מעין הצובע הא אמרן דזורה ובורר ומרקד חדא היא ומשום דהוי במשכן מנינהו כ"ש הא דכל חד מלאכה בפ"ע וניחא לי קצת במ"ד בירושלמי מה צביעה היתה במשכן שהיו משרבטין דהכא עין הצבע והצביעה בהדי הדדי קאתו ע"כ ועי' שם בש"י:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.