צרור המור/שמות/לה

צרור המור ‏ שמות לה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויקהל משה. לפי שהפסיק למעלה בעשיית העגל. ובכפרת ישראל. ובעליית משה להר פעמים. ולפי שהשי"ת אמר לישראל כי לא אעלה בקרבך לא היו צריכין למשכן. אבל עכשיו שחזרו לקדמותן. חזר עתה להקהיל את ישראל אנשים ונשים מחדש. להזהיר להם על מעשה המשכן. כאלו היום נולדו והיו עם נולד. ורמז גם כן באומרו את כל עדת בני ישראל. להורות כי בראשונה לפי שנצטוה הדבר לכולם והיה בהם ערב רב לא עלתה המלאכה לפועל. לפי שהם לא ראוים למשכן ולשכינה. אבל עכשיו ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. הכשרים בלי עירוב ובלי פסולת:

והתחיל במצות שבת לפי שהשבת היא מעין עוה"ב. והמשכן רמוזים בו כל שלשה עולמות כמו שכתבתי בפרשת תרומה. כי עולם העליון הוא כנגד לפני ולפנים ששם התורה והכרובים. וכן גלגל ערבות שהשי"ת רוכב עליו. וכנגד עולם הגלגלים היא המנורה והשלחן כנגד המאורות. וכן כתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. וכנגד עולם השפל הוא עולם ההויה וההפסד. הוא מזבח העולה ששם נשחטים העולות ונאכלים כל הקרבנות. וכן יש באדם שלשה מקומות. הראש והמוח שהוא כנגד עולם העליון. והלב באמצע כנגד עולם האמצעי. ומהטרפש ולמטה הוא דוגמת עולם השפל. לפי שהאדם הוא עולם קטן. וכן בהר סיני היו שלשה מקומות. ראש ההר שהוא מקום השכינה כנגד עולם העליון. ואמצע ההר הוא מקום שהיה עולה שם משה דכתיב ויעל אל ההר ולא אל ראש ההר. הוא כנגד עולם האמצעי. ותחתית ההר כנגד עולם השפל. ואלו הג' מקומות רמוזים במשכן כמו שכתבתי. ולפי שהשבת הוא מעין עוה"ב הוא עולם העליון. התחיל ממנו ואמר ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי וגו':

ג

ואמר לא תבערו אש וגו'. להוציא המקדש שהכהנים היו מדליקין בו אש. דכתיב וביום השבת שני כבשים. קחו מאתכם תרומה לה' ולא אמרו תנו. להורות כי אע"פ שהיו מתנדבים כסף וזהב לבלי חק. מידו הכל ומידו נתנו לו. ואין אנו נותנין אלא מקבלים. ולכן אמר קחו. וכבר הארכתי בזה באומרו ויקחו לי תרומה. והזכיר להם כל כלי המשכן והארון והכפורת. ולא הזכיר הכרובים. אולי לפי שהיתה פ' זו בהקהל. ואולי נשארו שם אנשי מערב רב ויחשבו מחשבות שהיו כמו אלהי זהב ח"ו. ולא הזכירם בפירוש כי הם נכללים בכלל הכפורת:

כ

ויצאו כל עדת בני ישראל. שמחים וטובי לב על שנתבשרו בכפרת עון העגל בנדבת המשכן. וכמו שנתאבלו בשומעם כי לא אעלה בקרבך. כך שמחו בצוואת המשכן להשרות שכינתו ביניהם. ובפרט אנשים שפרקו נזמי הזהב להתנדב לעבודת העגל. איך זכו שישאלו מהם נדבה למשכן. ולכן ויצאו כל עדת בני ישראל בשמחה ובנפש חפצה. ואולי רמז ויצאו. שיצאו מרוח כילות וקיבוץ לרוח נדיבה. ויצאו כל עדת בני ישראל זה אחד מן המקומות שהמעט מחזיק את המרובה. ולפי שהנשים התנדבו גם כן. אמר ויבואו האנשים על הנשים. להורות על זריזותם שהיו נחפזים להביא אלו על אלו. ולפי שהנשים התנדבו ולא חסו על כלי תכשיטם. אמר הביאו חח ונזם וטבעת וכומז לפי שהם כלי נשים. וכל איש שהם הזכרים אשר הניף תנופת זהב לה'. וכן הוצרכו הנשים ג"כ כמו שאמר טוו את העזים. והנשיאים הביאו את אבני השוהם כי כאיש גבורתו:

ובמדרש הנעלם אמרו כי אבני השוהם ואבני המלואים ירדו עם המן מן השמים. וזהו והנשיאים הביאו את אבני השוהם. כד"א נשיאים ורוח וגשם אין. וכן מוזכר במסכת יומא. ולפי שלמלאכה הגדולה הזאת צריכה אומנין גדולים. ואולי יאמרו ישראל שא"א להמצא. לזה אמר להם ראו קרא ה' בשם בצלאל. כלומר אין לכם לטרוח כל כך כי כבר קרא ה' בשם בצלאל. ולפי שזה א"א להעשות על יד אדם. אמר וימלא אותו רוח אלהים. כי רוח אלהין קדישין ביה וברוח הקדש יעשה כל מלאכה. ורז"ל אמרו אין ממנין פרנס על הצבור אלא מדעתם שנאמר ראו קרא ה' בשם. כלומר ראו אם אתם מסכימים בו. כי כן ראוי לכל פרנס שיהיה מדעת כולם. בענין שיהיו דבריו נשמעים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.