ציוני מהר"ן/מלכים/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ציוני מהר"ןTriangleArrow-Left.png מלכים TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
חידושים ומקורים מנחת חינוך
חמדת ישראל
יצחק ירנן
כבוד מלכים
מהר"צ חיות
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

על ששה דברים נצטוה אדם הראשון כו'. בכ"מ ציין לזה בסנהדרין פ' ד' מיתות אבל שם איתא דבשבע מצות נצטוו ב"נ. ונראה דרבינו סמך על המדרשים מדרש בראשית פי"ז ופכ"ד ומה אדם הראשון שנתתי לו שש מצות ולא קיים ועי' מדרש פ' משפטים ופ' ואתחנן בכל אלו תמצא דשש מצות נצטוה אדה"ר ועי' ר"ן בחי' לסנהדרין שהתעורר ג"כ במדרשים אלו דמשם הוציא רבינו דרק בשש מצות נצטוה אדה"ר ומרן הכ"מ לא הביא אף אחד מאלו, ועי' ילקוט סוף משלי על פסוק רבות בנות עשו חיל ר"י בר סימון אמר אדה"ר נצטוה על שש מצות נח נצטוה על אבמה"ח אברהם על המילה יצחק נימול לשמונה יעקב על גה"נ כו':

ומ"ש רבינו דבימי עמרם נצטוו ישראל במצות יתירות. כתב הכ"מ צ"ע היכא מייתי לה ונראה דרבינו הוציא כן מן מה שאמרו בסוטה דף י"ב ע"א וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי ואמרו חכז"ל ויקח ויחזיר מיבעיא ליה אר"י מלמד שעשה בה מעשה ליקוחים והנה רבינו ז"ל כתב בפ"א מהל' אישות קודם מ"ת היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה הכניסה לתוך ביתו כו' כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים כו' שנאמר כי יקח ולקוחין אלו מ"ע של תורה הם ע"ש וא"כ כיון שמעשה הלקוחין הם מ"ע של תורה וקודם מ"ת לא היו צריכין לזה א"כ למה עשה עמרם מעשה ליקוחין מוכח שנצטוה ע"ז. הגרצ"ח במאמר מצות ב"נ:

ועמ"ש רבינו בא אברהם כו' והוא התפלל שחרית ויצחק הפריש מעשר. כתב הראב"ד כן היה ראוי לומר והוא התפלל שחרית והפריש מעשר ע"כ. ועי' בכ"מ מה שהשיב עליו. איברא דדברי הראב"ד נובעין מפסיקתא רבתי בפסקא עשר תעשר אברהם הפריש מעשר ראשון ויתן לו מעשר מכל ובפסיקתא זוטרתי בראשית א' א' ובחר באברהם אבינו בדור עשירי לנח אשר התחיל במעשרות דכתיב ויתן לו מעשר מכל ועוד שם בפרשת לך פיסקא כ' ויתן לו מעשר מכל כו' אברהם התחיל במעשרות כו' לפיכך זכו בניו לתרומת מעשר, וע"ש בהערות, מכ"ז מבואר כהראב"ד ולא כהכ"מ:

ומ"ש רבינו ויעקב הוסיף גיד הנשה. תמה הלח"מ מהמשנה דחולין דף ק' אמרו לו בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו ואיך כתב רבינו דיעקב הוסיף גה"נ וסיים בצ"ע, אבל לא ראה מש"כ רבינו בפיה"מ שם על הא דבסיני נאמר ולפירושו ל"ק כלל קו' הלח"מ וז"ל שם ושים לבך על עיקר הגדול הנכלל במשנה הזאת והוא מה שאמר מסיני נאסר לפי שאתה הראית לדעת שכל מה שאנו מרחיקים או עושים היום אין אנו עושין אלא במצות הקב"ה ע"י משה רע"ה לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו כגון זה שאין אנו אוכלין אבמה"ח אינו מפני שהקב"ה אסרו לנח אלא לפי שמשה אסר עלינו אבמה"ח במה שצוה בסיני שיתקיים איסור אבמה"ח כו' וכן גה"נ אין אנו הולכים אחר איסור יעקב אבינו אלא מצות משה רע"ה הלא תראה מה שאמרו תרי"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני וכל אלו מכלל המצות ע"כ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.