מגדל עוז/מלכים/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png מלכים TriangleArrow-Left.png ט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
חידושים ומקורים מנחת חינוך
חמדת ישראל
יצחק ירנן
כבוד מלכים
מהר"צ חיות
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

על ששה דברים כו' עד נמצאו הכל שבע מצות. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ"ו) :

כן היה הדבר בכל העולם עד אברהם וכו' עד ונשלמה על ידו: כתב הראב"ד ז"ל כן ראוי לומר וכו': ואני אומר מדרשות חלוקות הם לכמה עניינים יש אומר מימי קדם היו מפרישין ותולין הדבר באברהם דכתיב ויתן לו מעשר מכל פירוש שאברהם נתן למלכי צדק וזהו דהסכמת הראב"ד ז"ל. וי"א כי יצחק התחיל להפרישו מדכתיב וימצא בשנה ההיא מאה שערים כתרגומו כי שיערו לתרומה ומעשרות וכן כתב רש"י ז"ל בפירוש התורה והרמב"ן ז"ל וזה הוא דעת ר"מ ז"ל וכן נ"ל דאילו באברהם ממה נתן לו מעשר באותה שעה והרי לא לקח כלום דכתיב הרימותי ידי כו' אם מחוט ועד שרוך נעל כו':

ב[עריכה]

בן נח שעבד ע"ז וכו' עד מכל מקום נהרג. פ' ד' מיתות (דף נ"ו) :

וכן אם הרג רודף כו' עד מה שאין כן בישראל: כתב הראב"ד ז"ל קשיא ליה אבנר ע"כ: ואני אומר הוא ז"ל כתב זה מפני שאמרו בסנהדרין סוף פרק נגמר הדין גבי שלמה דאייתוה ליואב דייניה אמר ליה מאי טעמא קטלתיה לאבנר אמר ליה גואל הדם דעשאל הואי א"ל עשאל רודף הוה א"ל היה לו להצילו באחד מאיבריו א"ל לא יכילנא ליה א"ל השתא בדופן חמישית איכוון ליה מקום שמרה וכבד תלויין בה באחד מאיבריו לא יכיל ליה אמר ליה ליזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא כו' עד ויטהו יואב אל השער אמר ר' יוחנן שדנו בדין סנהדרין א"ל מאי טעמא קטלתיה לעשאל כו' כדלעיל דמשמע מינה דאפילו בישראל נמי אם יכול להציל באחד מאיבריו והורג נהרג עליו כבן נח. לכאורה נראית קושיא גדולה וכי מעיינת בה שפיר ליתא כלל וכבר תירצו רבותינו בעלי התוספות ז"ל ואמרו שלא נהרג יואב לא בעבור הריגת אבנר ולא בעבור הריגת עמשא דהא ישראל הוה והיה צריך להתרות בו ואפילו לרבי יוסי דאמר חבר לא בעי התראה יואב לא היה חבר בדבר זה שהרי היה חושב לעמשא מורד במלכות כדאיתא בההיא שמעתא והוה ליה בשוגג אלא ודאי לא נתחייב יואב אלא משום איהו גופיה דהוה מורד במלכות כדמוכח בההיא שמעתא מדכתיב והשמועה באה עד יואב כי נטה אחרי אדוניה עכ"ל והוא נכון וישר ומקובל ודברי ר"מ ז"ל בלא קושיא כלל:

ג[עריכה]

בן נח שעבד ע"ז וכו' עד מכל מקום נהרג. פ' ד' מיתות (דף נ"ו) :

וכן אם הרג רודף כו' עד מה שאין כן בישראל: כתב הראב"ד ז"ל קשיא ליה אבנר ע"כ: ואני אומר הוא ז"ל כתב זה מפני שאמרו בסנהדרין סוף פרק נגמר הדין גבי שלמה דאייתוה ליואב דייניה אמר ליה מאי טעמא קטלתיה לאבנר אמר ליה גואל הדם דעשאל הואי א"ל עשאל רודף הוה א"ל היה לו להצילו באחד מאיבריו א"ל לא יכילנא ליה א"ל השתא בדופן חמישית איכוון ליה מקום שמרה וכבד תלויין בה באחד מאיבריו לא יכיל ליה אמר ליה ליזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא כו' עד ויטהו יואב אל השער אמר ר' יוחנן שדנו בדין סנהדרין א"ל מאי טעמא קטלתיה לעשאל כו' כדלעיל דמשמע מינה דאפילו בישראל נמי אם יכול להציל באחד מאיבריו והורג נהרג עליו כבן נח. לכאורה נראית קושיא גדולה וכי מעיינת בה שפיר ליתא כלל וכבר תירצו רבותינו בעלי התוספות ז"ל ואמרו שלא נהרג יואב לא בעבור הריגת אבנר ולא בעבור הריגת עמשא דהא ישראל הוה והיה צריך להתרות בו ואפילו לרבי יוסי דאמר חבר לא בעי התראה יואב לא היה חבר בדבר זה שהרי היה חושב לעמשא מורד במלכות כדאיתא בההיא שמעתא והוה ליה בשוגג אלא ודאי לא נתחייב יואב אלא משום איהו גופיה דהוה מורד במלכות כדמוכח בההיא שמעתא מדכתיב והשמועה באה עד יואב כי נטה אחרי אדוניה עכ"ל והוא נכון וישר ומקובל ודברי ר"מ ז"ל בלא קושיא כלל:

ד[עריכה]

בן נח שעבד ע"ז וכו' עד מכל מקום נהרג. פ' ד' מיתות (דף נ"ו) :

וכן אם הרג רודף כו' עד מה שאין כן בישראל: כתב הראב"ד ז"ל קשיא ליה אבנר ע"כ: ואני אומר הוא ז"ל כתב זה מפני שאמרו בסנהדרין סוף פרק נגמר הדין גבי שלמה דאייתוה ליואב דייניה אמר ליה מאי טעמא קטלתיה לאבנר אמר ליה גואל הדם דעשאל הואי א"ל עשאל רודף הוה א"ל היה לו להצילו באחד מאיבריו א"ל לא יכילנא ליה א"ל השתא בדופן חמישית איכוון ליה מקום שמרה וכבד תלויין בה באחד מאיבריו לא יכיל ליה אמר ליה ליזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא כו' עד ויטהו יואב אל השער אמר ר' יוחנן שדנו בדין סנהדרין א"ל מאי טעמא קטלתיה לעשאל כו' כדלעיל דמשמע מינה דאפילו בישראל נמי אם יכול להציל באחד מאיבריו והורג נהרג עליו כבן נח. לכאורה נראית קושיא גדולה וכי מעיינת בה שפיר ליתא כלל וכבר תירצו רבותינו בעלי התוספות ז"ל ואמרו שלא נהרג יואב לא בעבור הריגת אבנר ולא בעבור הריגת עמשא דהא ישראל הוה והיה צריך להתרות בו ואפילו לרבי יוסי דאמר חבר לא בעי התראה יואב לא היה חבר בדבר זה שהרי היה חושב לעמשא מורד במלכות כדאיתא בההיא שמעתא והוה ליה בשוגג אלא ודאי לא נתחייב יואב אלא משום איהו גופיה דהוה מורד במלכות כדמוכח בההיא שמעתא מדכתיב והשמועה באה עד יואב כי נטה אחרי אדוניה עכ"ל והוא נכון וישר ומקובל ודברי ר"מ ז"ל בלא קושיא כלל:

ה[עריכה]

שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ"ח):

ו[עריכה]

שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ"ח):

ז[עריכה]

שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ"ח):

ח[עריכה]

שש עריות אסורות כו' עד בשוק. בסנהדרין פ' ד' מיתות (דף נ"ח):

ט[עריכה]

בן נח חייב על הגזל עד מה שאין כן בישראל. פרק ארבע מיתות (דף נ"ז) :

וכן חייב על פחות משוה פרוטה כו' עד אלא לישראל בלבד. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ"ז) ובכתובות פרק נערה שנתפתתה ובהרבה מקומות:

י[עריכה]

בן נח חייב על הגזל עד מה שאין כן בישראל. פרק ארבע מיתות (דף נ"ז) :

וכן חייב על פחות משוה פרוטה כו' עד אלא לישראל בלבד. בסנהדרין פרק ארבע מיתות (דף נ"ז) ובכתובות פרק נערה שנתפתתה ובהרבה מקומות:

יא[עריכה]

אחד האבר או הבשר הפורש מן הבהמה או מן החיה בן נח נהרג עליו: כתב הראב"ד ז"ל ומן העוף עכ"ל: ואני אומר גם ר"מ עצמו ז"ל כן כתב ריש פרק ה' דהלכות מאכלות אסורות כי איסור אבר מן החי נוהג בבהמה בחיה ובעוף אבל צריך להתבונן בדבריו מ"ש שם הוא לישראל ובני נח לאיסור ומ"ש כאן הוא ליהרג עליו בן נח כמו שפירש בסמוך מדעתו ויש לו סמך לסברתו כי בשר עוף הוא מדרבנן בחולין ריש פרק כל הבשר ובנדרים פרק הנודר מן הירק וזה פשוט:

אבל העוף יראה לי שאין בן נח נהרג על אבר מן החי ממנו: כתב הראב"ד ז"ל נראה לי שזה ט"ס וראוי להיות אבל השרץ עכ"ל: ואני אומר תמה אני על השרץ הזה מי הביאו לכלל בשר וכל עצמן לא נחלקו ר' עקיבא וחביריו ריש פרק כל הבשר ופרק הנודר מן הירק אלא בבשר דגים וחגבים אבל שרצים לא שמענו ואי משום דאמרינן פרק ארבע מיתות באך בשר דלמשרי שרצים הוא דאתא דחייה בעלמא הוא דקא דחי ליה:

יב[עריכה]

השוחט את הבהמה כו' עד משום אבר מן החי. בשחיטת חולין פ"ב:

יג[עריכה]

השוחט את הבהמה כו' עד משום אבר מן החי. בשחיטת חולין פ"ב:

יד[עריכה]

וכיצד הן מצווין על הדינין עד סוף הפרק. בסנהדרין פ' ד' מיתות ופרק בן סורר ומורה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.