פתחי תשובה/יורה דעה/שצט
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) דברים שבצניעא. עי' בשו"ת דת אש סי' ז' שכתב דהך דבר שבצנעא אינו אלא תשמיש דוקא משא"כ בת"ת דאינו אסור לאבל אלא משום שמחה דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב וברגל לא נאסר לאבל ששמחת הרגל הוא דאורייתא ואבילות הוא דרבנן ולכן התיר לקרות לאבל תוך ז' שיעלה לתורה בשמיני עצרת ועוד כי מנהג קדמונים שקורים כל בני הקהלה לס"ת בש"ע ואם יהיה זה בב"ה ולא יעלה לתורה הוי פרסום עיין שם:
(ב) שבצנעא. עי' בתשו' שער אפרים סי' נ"ב דאסור לישא כפיו ע"ש וכ"כ המג"א בסי' קכ"ט ס"ק ס"ו:
(ג) ולאחר הרגל. עבה"ט של מהרי"ט ז"ל בשם המג"א דמניח תפילין ביום ראשון ועי' בתשו' שבות יעקב (ח"ב סי' כ"ה) שחולק על המג"א וס"ל שאין מניח תפילין ביום ראשון וגם ביום השני עד אחר נץ החמה כמו בשאר ימות השנה כו' ע"ש ועי' בשערי תשובה באורח חיים שם שכתב דביום השני קודם נץ החמה נראה להתיר ע"ש:
(ד) מתחיל למנות שבעה. עי' בשו"ת שיבת ציון סי' נ"ט דמי שקבר מתו ברגל ונוהג שבעה אחר הרגל מחוייבים גם הקרובים להתאבל עמו ולשנות בגדיהם בשבת ראשונה שאחר הרגל דלא כמורה א' שרצה לומר דבכה"ג אין חייבים ע"ש:
(ה) מיו"ט שני האחרון. עבה"ט ועי' בתשו' ב"ח החדשות סי' ט' שהאריך להחזיק דעה זו דיום שני של ר"ה עולה לו וכן יו"ט שני ש"ג שחל בשבת אע"ג דאפילו בא"י לא היה יכול לנהוג אבילות באותו יום אעפ"כ עולה לו ומשלים עליו ששה ע"ש וכן פסק בתשובת רדב"ז ח"א סימן ס"א דיום שני של ר"ה עולה ע"ש וכ"כ בסוף ס' משאת בנימין אכן בתשו' פרח מטה אהרן ח"א סי' צ"ח לא פסק כן ומחלק דהיכא דהוי יום שני יום מיתה וקבורה עולה אבל אם מת ביום הראשון דאין ביום ב' אבילות דאורייתא אז אינו עולה ומפרש כן דברי רדב"ז הנ"ל שכתב דעולה היינו היכא דהוי יום מיתה וקבורה והסכים עמו הרב מהר"ר מיכאל הכהן ז"ל ע"ש:
(ו) וכן אם חל. עי' באר היטב של הרב מהרי"ט ז"ל שכתב בשם שבו"י סי' צ' דמ"מ אסור בלבישת לבנים ובגדי שבת וחזרת מקומו ודלא כבה"י שמקיל בזה ע"ש ועי' בס' בית לחם יהודה שכתב כדעת הבה"י ולא כהשבו"י ועיין בתשו' תשואת חן סי' ל"ג שהעלה ג"כ הכי אך לא מטעמיה ע"ש ועי' בשערי תשובה באורח חיים שם שכתב ג"כ דהמורה להקל אינו שגגת הוראה כי יש לו על מה לסמוך כי גם הב"ח בתשובת החדשות סי' י"ב מתיר בזה ואפשר דאי חזי השבו"י דברי הב"ח היה מבטל דעתו והיה מורה הלכה כבית הלל ומ"מ לענין לבישת בגדי שבת נראה להחמיר אם הם חדשים ועדיין גיהוצין ניכר הרבה ואם אין לו אחרים אפשר שיש להקל גם בזה עכ"ד ע"ש:
(ז) וכן נוהגין. עבה"ט בשם תה"ד ועי' בס' אליהו רבה באורח חיים סימן תקמ"ח ס"ק י"ב שתמה על האחרונים שהביאו דעת התה"ד ובד"מ כתב להדיא על דבריו דלדידן דנוהגין איסור רחיצה כל ל' דינו כדין תספורת ואין להתירו רק כשחל ח' שלו בשבת וכן נוהגין ע"ש שהעלה הלכה למעשה להחמיר כדעת הרמ"א בד"מ ועי' בתשובת תשואת חן סי' ל"ב שהאריך בזה והעלה ג"כ להחמיר בזה ע"ש. ועי' בתשו' נו"ב חי"ד ר"ס רצ"ו ועי' בתשו' אא"ז פנים מאירות ח"ב סי' מ' אם השמש מכריז לילך נגד האבל קודם ברכו:
(ח) לפני החג. עי' בתשו' נו"ב חא"ח סי' י"ד שכתב דלפמ"ש הרא"ש הטעם דאין ש"ע מבטל גזירת ל' לגמרי אף דכבר נהג גזירת ל' בחוה"מ דהיינו גיהוץ ותספורת זה אינו אסור מחמת אבילות דבלא"ה אסור משום הרגל לפ"ז יתחדש לנו דין חדש דלר"ת דס"ל דמי שגלח בערב הרגל מותר לגלח בחוה"מ א"כ מי שגילח ערב החג ואח"כ מת לו מת שעה אחת לפני החג שלזה איסור תספורת בחוה"מ הוא רק מטעם שלשים א"כ שמ"ע יבטל גזירת ל' לגמרי והניח בצ"ע משום דבגמרא לא חילקו בכך ועיין בתשובה הקודמת שם:
(ט) הרי כ"ב. עבה"ט ועי' בתשובת נחלת שבעה סימן י"ח:
(י) שאין שום אבילות דאורייתא. [עיין בתשובת משכנות יעקב (סימן ע"ב) מ"ש בזה]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |