ביאור הגר"א/יורה דעה/שצט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שצט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) הקובר כו'. עבא"ח סי' תקמ"ח ומש"ש:

(ב) אפי' לא נהג כו'. טור. דהא עולה לו למנין ז' כמש"ל סי' ת"ב ס"ז ובא"ח שם:

(ג) אלא נוהג ברגל כו'. דהוי כמו קברו ברגל וכמ"ש בא"ח שם וכמש"ש בגמרא הקובר את מתו ב' ימים קודם הרגל כו' לת"ק:

(ליקוט) אלא נוהג ברגל כו'. כמ"ש בכתובות ד' א' ודלא כהרמב"ם פ"י שכתב דאינו נוהג כלל ברגל ונראה שגרס שם שבת במקום מועד וכמ"ש במ"ק כ"ד א' הכי אר"י כו' אבל ממקומו הוא מוכרע דהא חופה מדמינן לרגל ועתוס' שם ד"ה מסייע כו' וכ"ה בתוספתא (פ"ב) אין אבל רשאי להתאבל בתוך המועד אבל נוהג בצנעה בתוך ביתו וכן בא"ר (פ"ז) אבל במועד כאלו שאינו אבל ונוהג בצנעה ובירושלמי על מתני' שבת עולה כו' רגלים מפסיקים כו' ואמר שם הטעם א"ר סימון בשם ר"י שהוא מותר בתשמיש המטה ר"ל ברגל משא"כ בשבת כו' ופריך והלא אמרו אין אבל ברגל אלא שהוא נוהג בצנעא מהו בצנעא שהוא אסור בתשמיש המטה כו' אלא אר"א אפשר לשבעה בלא רגל ואי אפשר לשבעה בלא שבת ועבתה"א (ובמלחמות סוף מ"ק. ועבריטב"א דמ"ק כ"ג ב') (ע"כ):

(ד) ולא מתורת כו'. עבה"ג ודלא כרש"י שם ד"ה דהא נהגא כו' דאם כדברי רש"י מצות ז' נמי תעלה שהרי נוהג דברים שבצנעה ורבים מתעסקים בו אלא ע"כ צ"ל דנהגא כו' כל מצות ל' קאמר דאינו אסור דברים שבפרהסיא אלא דוקא דברים שבתוך ז' וכ"כ מהרי"ו וע"ל ר"ס ת' בהג"ה מש"ש ובש"ך שם ס"ק ב' (ובתה"א ובמלחמות כתב וטעמא דמילתא מפני שהן מצות לא תעשה ומדין הרגל נמי נוהג בהן במקצתן הלכך כשנוהג בכולן באבלותו אין אבלותו מתפרסמת עליו. משמע דוקא דבר שהוא בשב ואל תעשה דלא כמהרי"ו):

(ליקוט) ולא מתורת כו'. ותדע שהרי אף מקצת שבעה נוהגת בו שאינו מכבס כסותו והרבים מתעסקים עמו אלא כיון דלא נהיג כדינו אינו עולה. ע"ש (בתה"א וכ"כ במלחמות סוף מ"ק) (ע"כ):

(ה) אפילו קברו בחג הסוכות כו'. דאפילו קודם לרגל אינו מבטל ש"ע כמש"ל סי"א וכ"ש זה שלא נהג כלל קודם וכנ"ל ס"א וע"ל סי' ת"ב ס"ח ועברא"ש סי' ע"ה והר"ז הלוי כו' והרמב"ן כו' וא"ת א"כ בחג נמי כו' ובתוס' כ"ד ב' ד"ה דר"א כו' ובסמוך פי' בענין זה כו':

(ו) (ליקוט) מלאכתו נעשית כו'. תוס' שם ד"ה שלשה כו':

(ז) בבתיהם. דלא כתוס' שם (י"ט ב') ד"ה ומלאכתו כו' (ע"כ):

(ח) (ליקוט) אבל מדאין לו פנים כו'. ירושלמי פ"ג הקובר את מתו ג' ימים בתוך הרגל מונה ז' לאחר הרגל ג' ימים הראשונים הרבים מתעסקין עמו ד' ימים האחרונים אין הרבים מתעסקים עמו מהו להראות לו פנים ר' יעקב ב"ר אידי בשם ר' חנינא והלא אמרו אין אבל בשבת מפני מה אמרו להראות לו פנים לא מפני הכבוד וה"נ מפני הכבוד. ב"י (ע"כ):

(ט) ובע"ש כו'. נראה דחשיב כמו מועד דקרא חשבו בתוך המועדים וכן מדמי בגמרא פ"ד דפסחים (נ"ה ב') ובפ"ב דמ"ק:

(י) (ליקוט) הא דרגל כו'. תוס' כ"ב ב' ד"ה עד כו' (ע"כ):

(יא) (ליקוט) ויש מתירין כו'. עתוס' י"ט ב' ד"ה שאסור. והרי"ט כו' וע"ש כ"ג א' ד"ה ואמר. וריב"א כו' ומיהו כו' (ע"כ):

(יב) הקובר כו'. כן תי' ר"ש מש"ש כ"ד ב' יום א' לפני ר"ה כו' ועתוס' שם ד"ה דר"א כו' ויותר היה י"ל לענין כו' ורא"ש סי' ע"ה ע"ש:

(יג) (ליקוט) במקומות כו'. עתוס' דמ"ק כ"ד ב' סד"ה דר"א כו' (ע"כ):

(יד) אבל אם מת בי"ט שני של ר"ה כו'. כמ"ש בפ"א די"ט (ה' ו'):

(טו) (ליקוט) בד"א בז' כו'. דלא כהרמב"ם שכתב דאשתו אינה אלא מד"ס והא שמטמא לה דעשאוה כמת מצוה דביבמות פ"ט ב' לא אמרו כן אלא באשתו קטנה. תה"א והמחלוקת של גאונים ותוס' ע"ש באריכות שיישב כל הקושיות של תוס' ע"ש (ע"כ):

(טז) ואפילו כו'. וכנ"ל סימן ש"מ סל"א וכמש"ש דלא אמרינן י"ט שני כחול אלא לענין צרכיו של מת דוקא:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון