מראי מקומות/יורה דעה/שצט

מראי מקומות יורה דעה שצט

אם הרגל מפסיק האבילות אף אם לא נהג עדיין ג' ימי אבילות

הב"י בסעיף א, הביא בזה מחלוקת תנאים והביא מהש"ס דפסקי' כחכמים דאפי' נהג שעה אחת הרגל מפסיק אבילותו, וכ"כ הטוש"ע, ויש להעיר דכ"כ רב האי בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שכג, אמנם מאידך שם בסי' שא, מבואר בתשובת גאון דבעי' ג' ימי אבילות, וצ"ע למה פסק כך.

אם קברו את המת סמוך לרגל וחל עליו אבילות אבל לא הוצרך לכפות המטה כיון שהיה ממנחה ולמעלה, אפ"ה חשיב שהתחיל האבילות לפני הרגל ובטלה ממנו האבילות

כ"כ המנהיג בהל' אבל סי' קנה ד"ה כל המלין.

הקובר מתו ברגל האם נוהג דברים שבצנעא ברגל

הטור והב"י בסעיף ב, הביאו בזה מחלוקת, והשו"ע כתב דנוהג, ויש להעיר דרב האי בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שכג, כתב דלא חיילא עליה אבילות אלא אחר הרגל, ע"כ, ומבואר דס"ל דאינו נוהג כלל, וכן משמע שם בסי' שכב, ומאידך המנהיג בהל' אירוסין ונישואין סי' קיג, כתב דנוהג דברים שבצנעא ואסור בתשמיש.

הקובר מתו ברגל במה מותר להתעסק עם האבל

הב"י בסעיף ב בד"ה ומ"ש מתעסקין, דקדק מדברי התוס' דשרי לבקרו, ויש להעיר דהאשכול בהל' סוכה ד"ה כך (קעג:), הביא מרב האי דהעם וקרוביו מתעסקים עמו ויושבים עמו ליישב את דעתו, וכ"כ בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שכב, וכן הביא להלכה המנהיג בהל' אתרוג סי' לב, מרב האי.

אם יום טוב שני של גלויות עולה למנין אבילות

הטוש"ע בסעיף ח, ובסעיף יא, כתבו דעולה כיון דאנן בקיאים בקיבועא דירחא, וכן הביא הב"י מהרא"ש ורבינו ירוחם, ויש להעיר דמדברי בה"ג בהל' אבל בעמוד רמד, מבואר דס"ל דאינו עולה לו וחשיב כיו"ט, מדכתב דיום שמיני ויום תשיעי הם חשובים כרגל ואח"כ מונה עוד ט' ימים.

נפטר המת שעה לפני ר"ה האם יוה"כ מבטל גזירת ל'

הטור והב"י בסעיף ט-יא, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בסמוך לסוף הל' מו"ק ד"ה והיכא, ובד"ה ולא אמרי', כתב דאינו מבטל.

מי שמת לו מת וקברו ברגל אם מונה את יו"ט של גלויות למנין שבעה

הטור בסוף הסימן בסעיף יג-ב, כתב שמונה והביא כן מבה"ג וכל הגאונים והרמב"ן והרמב"ם, והב"י הביא דכ"כ הרי"ף והרא"ש, ויש להעיר דהגהות מימוני בהל' אבל י,ט אות ט, הביא דכ"כ סמ"ג בשם בה"ג וכ"כ רבינו מאיר מורו של הגהות מימוני, וכ"כ הרוקח וכן סבר ר"ב ברבי יהודה, וכן היו נוהגין במגנצ"א, ומאידך רבינו שמואל הכהן בשם אביו ורא"ה וכן רבי יהודה הכהן בספר הדינין פליגי עלייהו וס"ל דאינו עולה למנין שבעה, ע"כ דברי ההגהות.

לדעת הגאונים שאבילות יום א' דוחה יו"ט שני, זה רק בקרובים דאורייתא

כ"כ הטוש"ע בסעיף יג-ב, בשם הרמב"ן, ויש להעיר דכ"כ האשכול בסמוך לסוף הל' מו"ק ד"ה וכתב הרב, בשם הר"י ברצלוני.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף