פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/קח

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה קח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין. עט"ז לכתחלה אין לצלות בזמן שהיתר שמן דמפטם ול"ד לצלי הנוגע זה בזה דאין מפטם עיין סימן ק"ה בט"ז אות יו"ד לשיטתיה ע"כ הביא דברי מהרא"י דריח חמיר בזה דמפטם ומשמע מדבריו דלענין דם שהוא קלוש אין היתר מפטם וכב"ח וכששניהם כחושים אפילו שאר איסורין דעתו להתיר תחלה והשיג על הת"ח. ומ"ש בפת אין ריח כלל לכאורה היא היא כמ"ש הת"ח שם ד"ג דשניהם כחושים הם. אלא דהמ"י שם אות י"א אפילו אם הם בלולים בשמן דראי' ר"ת מלחמי תודה חמץ ומצה בתנור אחד אף שבלולים בשמן ויראה דווקא שמן דמ"מ מיקרי כחוש ולא מפטם אבל שומן מפטם ולפ"ז מצות המשוחים בשמן ונאפו עם חמץ יש לאסור היכא דריחא מלתא. ועיין ב"ח שלא התיר אלא דיעבד בשר עם הבשר הבלוע מדם ולא לכתחלה. ואיסור בלוע אין יוצא אף בריחא כנ"ל:

כתב כה"ג בהגהות הטור אות כ' אין לחוש אם אופין פש"ג עם פ"י חדא דריח פת בפת אין לחוש ועוד דאו"ה כלל ל"ט דין י"ז כתב כחל עם בשר נהוג עלמא היתר לכתחלה דבדרבנן לא גזרו. ויש לעיין טובא דהא דם שבישלו דרבנן ואפ"ה אי לאו דקליש היינו אוסרים אף דיעבד ובש"ד סי' ל"ו שאלת ר"ת פת בפת הביא ראיה דכמה פעמים אופין חלה עם ככרות אף דחלה בזה"ז דרבנן ובפסחים גבי כמון וע"ז גבי בת תיהא יש ראיה קצת דאף באיסור דרבנן ריחא מלתא דתרומת כמון דרבנן וצ"ע אם צלו בשר עוף עם פשטי"ד חלב בדיעבד בתנור צר וסתום או ד"ח. גם חלה עם דבר שמן יש לעיין. ואם נגע חלה בלחם יבש סגי בכ"נ אף לדידן ועיין א"ח תס"א ויבואר עוד בש"ך . וצ"ע ועס"י צ' ס"ב בהג"ה והוא מת"ה קפ"ב ואו"ה י"ח ושם מיירי לאחר שקרעוה יע"ש וצ"ע. שוב ראיתי שיש לחלק בין התנור סתום לגמרי לענין דיעבד אין לחלק בין דאורייתא לדרבנן ולענין פתוח דיש לחלק מ"מ מדלא חילק הר"ב כאן משמע דאין לחלק ביניהם ועס"י צ' ובת"ח כלל ל"ה ד"ד ובמ"י בסולת בלולה:

ב

ואם. עט"ז משמע דהרב מודה לזה דבגדול ופיו פתוח נמי מותר לכתחלה וכן כשאחד מכוסה שרי לכתחלה אף בתנור קטן וסתום מכל צד ומ"ש הר"ב ונוהגין להחמיר לכתחלה בתנור גדול היינו בסתום קצת וכמ"ש בש"ך אות ג' וה' דלא כאורח מישור:

ג

ובדיעבד להקל אפילו קטן וסתום. ט"ז. ומיהו בסתום לגמרי אין מתיר לקמן הר"ב אלא בהפסד מרובה ובפתוח מקום שעשן יוצא אפי' בלא הפסד כלל ושם אבאר:

ד

דזה. עט"ז ור"ל דאף בפת כל שיש פת אחר משום די"א ריחא מלתא משא"כ בנט"ל הקניה חשיב דיעבד ואפילו יש לו בריווח מותר לקנות דברים המבושלים בכליהם אם אין בהם בש"ע ובסימן קכ"ב ס"ו אין ראיה דאפשר באין לו ממי לקנות לכך הביא הא דת"ח:

ה

ואפילו. עט"ז הסכים להר"ב דאפילו דיעבד אסור דמדמה לה לפת חמה ור"ל דכיון ששואב הרבה אין לחלק בין פתוח נמי אסור ויש לעיין דבאו"ה כלל ל"ט ד"כ כתב איסור חריף יש לאסור אפילו בגדולים ופי התנור פתוח בצידו והעתיקו הש"ך אות ט' י"ל בצידו היינו קצת או מקום שעשן יוצא אבל פתוח לגמרי משמע דעת הש"ך אות ג' דהוה כעין קירה בפתוח לגמרי והוא גדול א"כ וודאי בכירה אין לאסור אף שנצלו איסור והיתר חריף ומ"מ סתימת הר"ב משמע אף פתוח לגמרי אסור ובת"ח שם ד"ב השמיט תיבת "בצידו" וכתב אפילו גדול ופתוח אסור ומיהו בכירה וכה"ג וודאי שרי ועמ"י אות ט' הניח בצ"ע באיסור חריף והפר"ח אות ח' התיר בפשיטות באיסור חריף דמכמון בעבודת כוכבים ס"ו ב' משמע לרבא אף דלא קלי איסורא שרי אף כמון דעביד לריח וחזק יע"ש. ומיהו בהיתר חריף התיר הפר"ח באות ט' בזה קיי"ל לאיסור דעיקר היתירו דפת חמה וחבית פתוחה מתיר שם באות ח"י אבל אנן קיי"ל שם לאסור אבל באיסור חריף וה"מ וצורך גדול צ"ע והמצדד בזה אין גוערין בו ומ"מ צ"ע  :

כתב המ"י שם אות ח' דמ"ש הר"ב שם בת"ח ד"ב איסור חריף שנצלה משמע הא נתבשל אף חריף שרי ועוד דבטל החריפות במים כמבואר סימן קי"ד. ועיין בל"י אות י"ז מעשה שהטמינו לצורך שבת בצלים עם חומץ ותנור גדול ואסרתי אף בהפ"מ וכבוד שבת דהוה חריף והוא פשוט עכ"ל ולדעתי אין זה פשוט כמו שאבאר. הנה אם האיסור או היתר ד"ח ויש שם מים רוב ודאי לא הוה חריף כמבואר סימן צ"ה וקי"ד ס"ח ואף בתחלת הבישול מבטל מיד החריפות כמו שאבאר שם. ומיהו בנדון דבל"י שהיו בצלים עם חומץ דכולו חריף איכא לעיונא ביה כמ"ש המ"י בתי' הא' דבישול קיל דהא אף צלי קדר חשיב בישול כיון שקדירה מפסקת וכמ"ש בש"ך אות י"ו. ואם האיסור ד"ח בקדירה יראה לצדד להקל בה"מ בד"ח וכן היתר ד"ח והטמין לצורך שעה או שתים בד"ח יש לצדד בזה כפי מ"ש המ"א בא"ח תמ"ז אות ד' דרמ"א גופא אפשר דמודה בהטמין לפי שעה ודוקא בהטמנה דשבת שכל הלילה סתום יע"ש. ואמנם בהטמנה דשבת כפי הנראה מהר"ב כאן דיש לומר דחמור הוא מצליה הואיל ונשתהה זמן רב בתנור מדהוצרך להתיר בה"מ בבישול כמו בצליה בסתום אלמא דסברא היה להחמיר בהטמנה דשבת יותר מצליה לפי שעה בזה איני אומר לא איסור ולא היתר בהיתר ד"ח וצ"ע ובש"ך אבאר עוד:

ו

אפילו. עט"ז היינו שבשאר איסורין בא"מ באיסור תורה י"ל להחמיר וכמ"ש בקי"א בריחא אפשר מקילין טפי הואיל ויש מקילין בריחא ומשמע אף באיסור חריף מקילין בה"מ כל שיש ס' אף באין נוגעות החתיכות זו לזו ובאין ה"מ אף בנוגעים כל ההיתר יחד אפ"ה אין מצטרפין ומשמע אפילו מין במינו דמ"ה ברובא בטיל אפילו הכי דוקא ה"מ בעינן ובקי"א אבאר:

אמנם כן יש לי מקום עיון במ"ש דבצליה אין מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב הא בק"ה ס"ז מבואר דבלוע שומן יוצא ושם ביררנו אף לקולא שכל החתיכות מצטרפות אם נוגעין זו בזו וא' באיסור יע"ש ועמ"י כלל ל"ז אות ה' אם כן באיסור שמן וכל היתר נוגעין זה בזה אפשר באין ה"מ מצטרפין ועיין נה"כ בק"ה מ"ש על הט"ז אות כ"ב יע"ש:

נסתפקתי בתנור גדול ופתוח והיתר חריף דאסור לדעת הר"ב אפילו בה"מ והכין הלכתא (דלא כפר"ח שהיקל גם מ"ש הפר"ח תחת טרפי"ד להקל חלילה להקל ואנו אין לנו אלא דברי הר"ב ז"ל) אם יש בתנור היתר חריף והיתר אינו חריף אי מצטרפין בה"מ לששים כיון דתנור גדול ופתוח ודאי ריחא לאו מלתא ולכתחלה שרי אלמא אין מתחלק כלל להיתר שאינו חריף ואם כן היתר חריף שואב אצלו כמו פת חמה וחבית פתוחה ובעינן ביה ששים וצ"ע עש"ך:

ז

אסור. עט"ז מ"ש בשם יש"ש היינו בכחוש דאלו שמן ודאי אוסר ומיהו אף לדידן באין ה"מ אין אנו בקיאין בין כחוש לשמן ומ"מ קשה אמאי חד בתרי בטל הא קיי"ל בלוע יוצא מכלי בלי רוטב וכולן נאסרין כ"ק מיהת עש"ך ק"ה אות כ"ג שוב ראיתי במ"א א"ח תנ"א אות ל"ו כ"כ ברדו מצה במרדה חמוצה שכולן אסורות כ"ק יע"ש:

ח

משום. עט"ז משמע אף מרדה איסור של ישראל אב"י שרי והפר"ח אות ט"ז אוסר במרדה של ישראל אב"י ואפשר הט"ז גם כן במרדה של עובד כוכבים התיר לישראל להשתמש בבית האופה וזה שהשיג על הלבוש ומהכא שמעינן דאף מרדה שאין אוסר כ"א כ"ק אפ"ה של ישראל אסור אב"י וכן כלי הנאסר כ"ק נמי אסור באב"י אף דיש ששים נגד הקליפה עס"י ס"ט וצ"ח והבן:

ט

אבל. עט"ז ובאמת אף מאן דמתיר בריחא לכתחילה עב"י ואפ"ה אוסר בטעימה דגזרינן אטו אכילה עיין ריב"ש רפ"ח ואי שרי לטעום איסור דרבנן ולפלוט עיין צ"צ סימן מ"ו משמע באיסור דרבנן שרי טעימה לפלוט אמנם בסימן צ"ח ביררנו דאסור ומ"מ טעימת בורית יש להתיר מטעם דאין ראוי כלל אפילו לאכילת כלב וכן הסכים הפ"ת כאן אות ה' דלא כפר"ח והמחמיר תע"ב:

י

מותר. עט"ז הא דהוצרך הרשב"א לטעם זה והא בת תיהא מותר לכתחלה התם יש לומר דאין עשוי להריח או משום איזה צורך או דהריח מזיק לו שנכנס בחוטמו כמ"ש התוס' בעבודת כוכבים ויתבאר בש"ך משא"כ כאן מש"ה הוצרך לזה. ומ"ש פלפלין להבדלה הנה"כ בשם הב"ח חולק והא"ז בא"ח רצ"ז הניח בצ"ע ומ"א שם אות א' כתב דלא גרע מפת חמה ויש לומר דעל פלפלין אין לברך כלל דמזיק לו הריח שהוא חזק לכן צ"ע בספק ברכות ומיהו בלא ברכה יריח אם אין לו אלא פלפלין וגם זה צ"ע:

ומדי דברי בענין הבדלה זכור אזכרנו מ"ש הט"ז בא"ח רצ"ח אות ו' דהמ"מ פכ"ט משבת כתב ישראל מעובד כוכבים אסור מטעם ע"ז ותמה האלי' רבא שם אות י"א דהמ"מ וב"י לא הזכירו כ"א עובד כוכבים מישראל דהוה במסבה כו' ולהצילו למאורן של ישראל מטעות כזה אומר שיש להליץ בעדו דהמעיין במ"מ שם הכ"ה שכתב הא דהשמיט הר"מ ז"ל נר ש"ג אסור משום שלא שבת דכבר ביאר שאין מדליקין מעובד כוכבים ואפילו עובד כוכבים מעובד כוכבים וישראל אינו מצוי ודינו מבואר ממה שיתבאר באור של חי' והוא קושי ההבנה ויראה לפרש דה"ק דהר"מ השמיט דין עובד כוכבים שלא שבת ולא במסבה אפ"ה אסור דהוה לא שבת מעבירה אף שאין מוזהר על שבת ולז"א דביאר שאין מברך על של עובד כוכבים בהכ"ה ומשם אין ראיה דמיירי במסבה (ונ"מ עובד כוכבים מישראל) ולזה כתב דבהכ"ו כתב עובד כוכבים מעובד כוכבים וע"כ באין מסבה דאי במסבה היאך שרי עובד כוכבים מישראל ואכתי למה השמיט לא שבת שייך בעובד כוכבים דהא עובד כוכבים מעובד כוכבים מיירי באפשר עובד כוכבים שהדליק מעובד כוכבים שיושב במסבה ומש"ה אסור אטו עובד כוכבים ראשון במסבה ולא הוה גזירה לגזירה משא"כ עובד כוכבים מעובד כוכבים ראשון שניהם שלא במסיבה אפ"ה אסור משום עמוד ראשון בהדליק הא' מבע"י וזה לא שמענו כלל אלא בישראל מעובד כוכבים כה"ג במסבה אסור וע"כ מיירי הר"מ שלא במסבה ואפ"ה עובד כוכבים מעובד כוכבים אסור וזה כט"ז משמו וכדאמרן. והדר כתב המ"מ דהשמיט הר"מ ז"ל דין ישראל שלא שבת אף דכ"ש הוא מעובד כוכבים י"ל עובד כוכבים מעובד כוכבים טעמא אחרינא אטו מסבה ולז"א דעיקר דינו נשמע מאור חי' בהכ"ז ש"מ הא דאיסורא אסור ומה שלא כתב בפירוש דאין מצוי כ"נ ליישב דעת הט"ז. ומכל מקום י"ל דהמ"מ סתמא אמר דמהכ"ה מוכח דאף סתם עובד כוכבים אוסר אטו מסבה ומיהו אין זה נכון ועמ"ש הט"ז שם באות ה':

עיין בא"ר שם אות י"ז תמה אמאי מחצה על מחצה מברך ספק להקל ונראה דוודאי איירי משחשיכה קצת וא"כ בעובד כוכבים גופא דיעבד בעמוד שני יצא דאין אלא גזירה עמ"א שם אות י"א וכיון שכן תו ליכא ברכה לבטלה ויראה שלזה נתכוין הא"ר שם. ולפ"ז בסי' רי"ז ס"ה בריח עבודת כוכבים מחצה על מחצה אין לברך דהוה ספיקא דאורייתא ואפילו להריח אסור:

מה שיש לפקפק שם פירש לפנינו ל"מ להר"ן דפירש לפנינו מ"ה פירש מרובא אין קושיא אפי' להרשב"א בארוך דמ"ה הוה מחצה על מחצה מ"מ אור פירש שלא בפנינו מיקרי ואין להאריך ועובד כוכבים במסבה וישראל להדליק ממנו י"ל דמאיס כמו בשמים הבלועים מיי"נ:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.