פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/קט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרי מגדים - משבצות זהבTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

חד. עט"ז הנה מאחרי רבים האמור בסנהדרין ילפינן לכל האיסורין ג"כ דאזלינן בתר רובא ומ"ש דהחמירו שלא לאכול בב"א הוא דעת הרשב"א ומדרבנן הוא ומ"ה מודה הרשב"א דמותר לאכול בב"א וכ"מ בארוך ק"ז ב' והוא פשוט ותדע דבלח במינו כ"ע מודי דמ"ה ברובא סגי ומדרבנן בעינן ס' אף שאוכל ושותה האיסור והיתר ביחד דיש בילה. ודע דיבש ביבש חד בתרי בטיל לא בעינן סמוכין ומוקפין אלא כל שיש ג"ח וא' מהן טריפה אזלינן בתר רובא ואפילו א' בבית ושנים בעליה ועמ"ש בש"ך אות י"ב ובסימן ק"י בש"ך אות י"ד ושם בפר"ח אות י"ג דאפי' ג' חנויות ונמצא טריפה וא"י באיזה מהן מ"ה ברובא בטיל כיון שאין איסור החנויות ניכר ואף מדרבנן כל שאין בהם חהר"ל ושם יבואר בעזה"י.

שאלה חתיכת איסור של ראובן שנתערב בב' של שמעון מהו ואי יש לחלק בין איסור אכילה או הנאה ואי ניתוסף אח"כ איסור כה"ג אי חוזר וניער:

תשובה אשיב בקצרה הנה יבש ביבש במינו חד בב' בטיל אפילו של ב' בני אדם והכי מבואר בביצה ל"ח ב' והכין הוא וודאי עס"י ק"י. וראיתי למהרש"א ז"ל שם שכתב כל איסורין לית להו בעלים דמפקרי להו צריך עיון אטו אסורי אכילה ומותר בהנאה אמאי לית להו בעלים וי"ל בדוחק דה"ק דפליגתא דר"י ורבנן איכא לאוקמי באיסורי הנאה דוודאי מפקרי להו משא"כ נבילה בשחוטה אף די"ל דמיירי שהנבילה מאיסורי הנאה כמו ת"ע מ"מ דומיא דשחוטה שיש לה בעלים ה"ה נבילה ביש לה בעלים יע"ש ומיהו אי נתערב יבש ביבש מאיסורי הנאה (דבטל שפיר ואף איסור כרת בטל חד בתרי ומבואר במ"כ ח"ב פ"א ודוכתי טובא) יש לעיין אי מחייב ליה שמעון לשלומי דמי בעד חתיכה ההוא דוודאי הגוזל איסורי הנאה לאו מידי חסריה (עיין ב"ק צ"ח וח"מ שס"ג) ואפקורי מפקיר ליה ויראה דאם התערובת בבית שמעון י"ל זכתה לו חצירו כה"ג ומיהו באיסורי אכילה דשם בעלים עליה וודאי מחייב ליה לשלומי דמי חתיכה מעליא. ואם כה"ג נתוסף איסור עד שאין רוב נגדו מבואר בסימן צ"ט ואף למה שצידד הש"ך שם בה"מ ביבש ונודע מות ושאני תרומה דצריך להרים אל תטעה לומר דבאדם אחר צריך ג"כ להרים דאוסר בה"מ (עב"י) זה שבוש בשלמא תרומה אותה שצריך להרים שם תרומה עליה משא"כ כאן ומצי נמי לסלוקי בזוזי והוא פשוט:

ב[עריכה]

כשנתערב. עט"ז עיין בצ"ח שם כתב הט"ז דאפילו אינו מינו מותר כרשב"א (עיין נה"כ) ותי' דשם נרגש בא"מ רוב מהיתר משא"כ בא"מ טעמא לא בטיל והוה כהוכר האיסור ומן התורה אסור כשבישלם יחד. ומיהו ביבש אוכל מ"ה ואי טעים טעמא דאיסורא וודאי פולט ומדרבנן אסור. ואם נתערב הרבה מינים וא"י איזהו מהן עמ"ש בש"ך אות ח' דמ"מ כשיבשלם איכא איסור תורה:

אם נבלע כזית חלב או דם בחתיכה ונתערבו עם ב' חתיכות היתר אם יש ס' בין הכל נגד הזית דם וחלב תו מיתבטל החתיכה ברוב ואפילו בב"ח הדין כן אם אר"ל אבל אי ליכא ס' נגד החלב תו גזרינן אם יבשלם יתן טעם ואף דם שבישלו דרבנן עיין סימן ס"ט בש"ך אות נ"ז דם הואיל ועיקרו דאורייתא לא מקילין ביה ועמ"ש בש"ך כאן אות ט'. ועמ"ש בפתיחה באורך:

ג[עריכה]

ואין. עט"ז ועמ"ש בסימן ס"ט דל"ד לחתיכה חי' שוודאי אסור לבטלה תחלה בס' ולבשלה בלי מליחה אף להמחבר שם דאותה חתיכה נמי מותרת דמ"מ יש לחלק בכמה גוונים ועוד דהתם מה שראוי לאכול חי היינו דאין בו עדיין שוגג איסור כ"ז שלא פי' וכן בצלי הדם יוצא משא"כ כאן דהיתר נעשה האיסור מש"ה שרי להרבות ולבשלן:

ד[עריכה]

וי"א. עט"ז וזה דעת הרא"ש דיבש ביבש מותר לאוכלן כולן כא' דלא כהרשב"א בסעיף א' וא"כ היתר גמור הוא ומיהו בלא נודע התערובת עד אח"כ בבישול בעינן ס' מדרבנן בלח והרב פסק בה"מ כהרא"ש ועמ"ש בש"ך אות י"ג:

שאלה יבש ביבש ברובא במינו ונודע התערובת ונתבשל כך בה"מ ואחר כך הוכר האיסור בקדירה מהו:

תשובה דבר זה מתורת רבינו המובהק ז"ל בשו"ת ח"צ סימן כ"א נוכל ללמוד דבר זה. וזה לשונו שם במה שרצה חכם א' לומר בא"א שניסת במשאל"ס והולידה ובא בעלה שאין הוולד ממזר מ"ה וכתב הח"צ דוודאי הוה ממזר ומה שהביא ראיה מיבש שבטל והכירו אח"כ באיסור התערובת שמקודם מותר זה לא ידעתי מנין לך ובעיני פשוט לאיסור ואף לפ"ד ל"ד דהתם שכבר נתערב ואינו ניכר ובהיתר נתערב כו' עכ"ל הנה וודאי אם הוכר האיסור ושהה אח"כ בקדירה וודאי דצריך ס' שהרי עתה פולט מאיסור בלח כ"פ שהוסר האיסור מקודם או נצטנן ואח"כ הוכר מ"מ הואיל ונתבטל הפליטה מקודם תו אין לאסור והח"צ אוסר ומ"מ בה"מ כה"ג צ"ע לדינא:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.