דרישה/יורה דעה/קח

דרישה ‏ יורה דעה קח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כתב הרשב"א הסכמת רוב המורים להתיר מכל מקום לכתחילה אסור לצלותן בתנור צר ואם בא לבשלם בקדירה כל אחד לעצמו אפי' בתנור צר ופי הקדירה מגולה מותר כתב ב"י בסימן צ"ז וז"ל וכתב הרשב"א שלמד כן מדמותיב בפ' כיצד צולין לרב מדתניא אין צולין ב' פסחים כאחד מפני התערובות ודייק עליה דמפני תערובת גופים קאמר אבל מפני תערובת טעמים שרי ומשני רבי ירמיה הב"ע כגון שצלאו בשתי קדרות בשתי קדרות ס"ד אלא כעין שתי קדרות ע"כ ופירש"י כעין שתי קדרות שפוד מכאן ושפוד מכאן ותל גדול של גחלים או אפר באמצע וק"ל למה למד למתבשלים דוקא דמשמע אבל בניצולין אפילו בשתי קדרות לא והא ההיא דפסחים בצלי היא ומדבעי ר' ירמיה לאוקמא בשתי קדרות אלא דאתמהינן עליה בשתי קדרות ס"ד כלומר וכי פסח נצלה בקדרה משמע דאי לאו הכי הוה ניחא לן משום דכל שהוא נצלה בשתי קדרות אין הריח מתפשט להתערב עם מה שבקדרה אחרת וכן למאי דאסיקנא כעין ב' קדרות בצלי אסיקנא הכי ולא במבושל דוקא עכ"ל ב"י. ול"נ דל"ק מידי דהא דמשני רבי ירמיה שצלאו בשתי קדרות שר"ל כעין שתי קדרות אין ר"ל שצלאו בשפוד בענין שלא מפטם כעין צליה דקדרה דסתם קדרה בכל מקום ר"ל תבשיל אלא ה"ק שצלאו באופן שאינו מפטם כעין שתי קדרות של תבשיל שאין מפטמים זו לזו אפילו בסמוכות דומה לזה מיירי שצלאם שאין מפטמות והיינו שיש ביניהם תל גדול כמ"ש בשם רש"י אבל צליה ע"י קדרות סמוכות זו לזו אסור והמקשה שהבין דברי רבי ירמיה כפשוטו למה לא הקשה עליו דהא אף בזה האופן מפטמי אפשר לומר דעדיפא מיניה פריך או אפשר לומר דהמקשה סובר דסתם צליה דקדירה א"א אם לא ע"י מים והיינו בישול והיא היא:

ב

ודוקא בתנורים שלהם שהם מכוסים כו' צ"ע דלעיל סימן צ"ו כתב הטור חילוק אחר דהיינו אם התנור גדול מחזיק י"ב עשרונים ולפי מ"ש לעיל בשם הארוך דחילק בזו בין בשר בחלב לשאר איסורים אפשר ליישב ולומר דלעיל בסימן צ"ו לענין בשר בחלב נראה לרבינו סברת הסמ"ק דמחלק בין תנור קטן לתנור גדול וכאן לענין שאר איסורין כתב סברת הרא"ש והתוספות דמחלק בין פתוח והוא גדול לתנור מכוסה ולא סגי בתנור גדול לחוד עד שיהא פתוח גם כן ד"מ. והיותר נראה דמש"ר ופיהן פתוחין ר"ל או פיהן פתוחין ובזה נתיישב גם כן הדיוקין דמתחיל ואמר דוקא בתנורים שלהם שהן מכוסין (ותנורים שלהן קטנים היה וכמש"ר לעיל בסימן צ"ו ז"ל דוקא בתנור קטן כמו בשלהן) הרי דבעי לאסור תרתי קטן וסתום וסיים וכתב אבל בתנורים גדולים ופיהן פתוחין אין לחוש דלא הותר אא"כ הוה תרתי להיתר אבל אם נפרש דאו פיהן סתום קאמר א"ש וק"ל והא דלא כתב לעיל גם כן דין דפיהן סתום או פתוח משום דסמך אמ"ש כאן במקומו בדין ריחא מילתא.

ג

אבל אם הפת צוננת אפילו החבית פתוחה כו' מותר בפ"ב דע"א פליגי ר"מ אוסר ורבי יהודה מתיר ור' יוסי מתיר בשל חטים ואוסר בשל שעורין מפני שהשעורים שואבות ומוקי התם לפלוגתייהו בפת חמה וחבית מגופה בפת צוננת וחבית פתוחה וקיי"ל כרבי יוסי דמתיר בשל חטים ואוסר בשל שעורין ולפ"ז קשה למה סתם רבינו דבריו ולא כתב חילוק זה שבין פת חטים לפת שעורין ואפשר לומר שרצונו לבארו במקומו בהל' יי"נ ששם יתבארו כל דיניו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.