פני יהושע/ברכות/לז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

בן יהוידע

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


פני יהושע ברכות לז א


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בגמרא ואורז ודוחן לא מברכינן כו' עד כמעשה קדירה ולא כמעשה קדירה כו' ולאחריו בורא נפשות כו'. ולכאורה יש לתמוה דאכתי אמאי נקט מעשה קדירה לענין סוף הברכה טפי משאר מילי דבכולהו מברכין ברכה שלאחריו בורא נפשות ונראה דהשתא סבר דעיקר רבותא דברייתא דבפת אורז ודוחן מברך תחילה וסוף כמעשה קדירה לא אתי לאשמעי' אלא לאפוקי דלא נימא מברכין עלייהו המוציא וברכת המזון כמו בשאר פירות ולפ"ז מצינו למימר דהאי כמעשה קדרה דקאמר אמעשה קדירה דאורז ודוחן גופייהו קאי ואפ"ה פריך שפיר בסמוך ואורז לאו מעשה קדירה והתניא אלו הן מעשה קדירה כו' משום דמשמע דהאי אלו מעשה קדירה אאידך ברייתא דלעיל קאי דקתני הביאו לפניו מעשה קדירה מברך במ"מ כו' כן נ"ל וק"ל:

שם בגמרא הא מני רבי יוחנן בן נורי היא. פי' כי היכי דאשכחן דלר' יוחנן בן נורי מקרי לחם לענין חמץ ומצה ומש"ה מיקרי נמי לחם לענין ברכת המוציא דהא דמי לגמרי לכוסמין ולשיבולת שועל ולשיפון ממילא נמי דיש לברך במעשה קדירה דידהו במ"מ למאי דפרישית לעיל דאורז ודאי מיזן זיין ואיכא נמי חשיבותא דאיקרי לחם והוי תרתי למעליותא כדפרישית משא"כ לרבנן אע"ג דמיזן זיין אפ"ה כיון דלא חשיבי לא מברכינן בורא מ"מ וק"ל:

שם בתוס' ד"ה הכוסס חטה צריך לברך כו' ומיהו אומר ר"י שמא כיילי ליה בהדי מין דגן ולא עשאו פת צריך לברך כו'. ולע"ד יש לתמוה טובא דהאיך אפשר לומר בכוסס החטה דהוה בכלל כל שהוא מין דגן ולא עשאו פת ובזה קאמרי רבנן דמברך ברכה מעין שלש ולר"ג מברך שלש ברכות והא ודאי ליתא דהא לקמן סוף פרקין בפלוגתא דר"ג ורבנן מסיק הש"ס להדיא דלר"ג הא דכתיב ארץ והפסיק הענין היינו למעוטי הכוסס את החטה דלא מברך ג' ברכות וא"כ ע"כ דהא דקאמר ר"ג הכא דכל שהוא מין דגן ולא עשאו פת מברך עליו ג' ברכות היינו משום דכוסס חטה אינו בכלל מין דגן ולא עשאו פת וא"כ ה"ה לרבנן דהא עלייהו קאי וצ"ע ודו"ק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.