שיטה מקובצת/ברכות/לז/א
שיטה מקובצת 
ברכות לז א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל שהוא מחמשת המינים מברכין עליו בורא מיני מזונות. פרישנא לה דלאפוקי אורז ודוחן דאפילו בעיניה לא מברכין עליה בורא מיני מזונות:
ואתותב רב ושמואל מהא למימרא דאורז ודוחן ודאי מברכין עלייהו בורא מיני מזונות מדתנן הכוסס את החטה כו' אין הפרוסות קיימות בתחלה מברך בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש. פירוש בשנתבשלו כל כך שעברה צורת הפת מהן והכי מוכח לקמן בסמוך ואפילו הכי בשהפרוסות קיימות מברך שלוש ברכות לבסוף וברישא המוציא דכל שהפרוסות קיימות חשיב לחם גמור. והכא מוכח מאי דכתיבנא לעיל דלא תני בחמשת המינים לעולם מעין שלוש אלא כי איכא מעיקרא בורא מיני מזונות ובכוסס את החטה דבורא פרי האדמה לא תני בה בסוף מעין שלוש. וטעמא משום דלא קיימי אלא למזון וכשהטעינן תורה ברכה לאחריהם דוקא בשאכלן למזון דמסתמא למזון הזכירן ולאפוקי כוסס חטה אבל מכל מקום כיון דאינשי זימנין דאכלי ליה הכי מברך בורא פרי האדמה ואין ברכה לאחריו אלא בשאר דברים דאינן משבעת המינים:
דחקלאי פירושו עם שבשדות. דמפשי ביה קמחא בורא מיני מזונות. אבל אין מרבין בו קמח כמו בתבשיל חביץ קדרה דאם כן היינו חביץ קדרה דאמרינן לעיל. ולא אתא לאשמעינן הכא אלא דאפילו לא מפשי בה קמחא מברך עליה בורא מיני מזונות ולא אמרינן דובשא עיקר ואף על פי שהרבה נותנים בו והכי אסיקנא:
הכוסס את האורז וכו' טחנו ואפאו ולאחר שנאפה בשלו בקדרה בזמן שהפרוסות קיימות בתחלה מברך בורא מיני מזונות ובסוף ברכה אחת מעין שלוש. ומסקנא דליתא להא דכל שאינו משבעת המינים אין ברכה לאחריו מעין שלוש אלא הכי תניא בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף ולא כלום. מכל מקום הא אמרינן בפירוש דבאורז איכא בתחלתו בורא מיני מזונות ותיובתא דרב ושמואל. ודוקא בהא איתותבי אבל אידך דכל שיש בו מחמשת המינים איתא ואף על פי שהוא מועט ושאר התערובות עיקר לעולם מברכין בורא מיני מזונות. מה שאין כן במיני פירות אפילו הן משבעת המינין. דבתערובות דידהו הולכין אחר העיקר ואם שאר התערובות עיקר מברכין עליו וליכא אחריו מעין שלוש. ומיהו דוקא בתערובות הוא דאמרינן דכל שיש בו מחמשת המינים מברכין עליו ואפילו היו שאר התערובות עיקר דלעולם חמשת המינים עיקר. אבל כשאינם בתערובות פעמים שהיא טפילה ואפילו פת ואין מברכין עליו כלל כדאיתא לקמן בהביאו לו מליח ופת אי נמי בפירות גינוסר. וטעמא דמילתא דכשהוא בתערובת אפילו מועט מכל מקום לעיקר תבשיל הוא שם ואף על פי שמרבה בשאר מינים והוו עיקר לגביה מכל מקום כיון דהוא מעיקר התבשיל הוא חשיב אבל כשהוא בעין ובא עם המליח או עם פירות גינוסר אינו עיקר כלל ולא בא אלא להכשיר את פיו. ולא עוד אלא אפילו בתערובות כל זמן שאינו מעיקר התבשיל כלל שאינו בא לכוונת אכילתו כלל לא חשיב וכדאמרינן לקמן בתבשילא דלפתא דיהבי ביה קמחא דאף על גב דמפשי ביה קמחא לא מברכינן אלא שהכל משום דקמחא בההוא תבשילא לא אתי לכונת אכילתו כלל אלא לדבוקי בעלמא:
וקפץ ר' עקיבא ובירך ברכה אחת מעין שלש. וא"ת עוד ולרבן גמליאל דאמר דבכולהו שבעת המינים מברכין בסוף שלוש ברכות אם כן כשמזמנים ומברכים ברכת המזון על הכוס ושותים ואחר ששתו צריכין לברך שלוש ברכות על היין ששתו ומזמנים עליו וחוזרים ומברכים על כוס אחר וכן לעולם ואם כן אין לדבר סוף. יש לומר שיכולין ליזהר שלא ישתו מכוס של ברכה כדי רביעית כל אחד ואחד מאותן שלושה בני אדם דכי היכי דבאכילה איכא שיעור לאחריו כדי אכילה הוא הדין לשתיה דבעינן כדי שתיה והיינו רביעית. ונראה דהוא הדין לרבנן דליכא אחריו מעין שלוש אלא ברביעית שזהו שיעורו בכל מקום לענין איסורין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |