ערך/תרומה
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי תרומה
שיעורה[עריכה]
מדאורייתא שיעורה בכלשהו, ו"אפילו חיטה אחת פוטרת את הכרי" (קידושין נח:, שבת יז:). אך חכמים נתנו בה שיעור: "עין יפה אחד מארבעים, הבינונית אחד מחמישים, והרעה אחד משישים" (תרומות פ"ד מ"ג). אע"פ כן, אין תורמים את התרומה במדידה מדוייקת אלא באומד. הר"ש משאנץ כתב שטעם דין זה הוא כדי שיתרום בעין יפה (תרומות פ"א מ"ז)[1].
בזמן הזה שא"א לאוכלה בטהרה פסקו הרמב"ם והשו"ע לחזור לדין המקורי ולהפריש כלשהו.
דין התורם פחות מהשיעור[עריכה]
הגר"א בתחילת מסכת פאה (פ"א מ"א) הוכיח מהירושלמי שהתורם פחות מהשיעור שקבעו חכמים - אין תרומתו תרומה ולא תיקן את הטבל. המשנה למלך (פרק א' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) כתב כך גם בדעת הרמב"ם ש"כל דבר שיש לו שיעור מדרבנן, ונתן פחות מכשיעור - לא עשה ולא כלום!". המל"מ מוסיף שאפילו אם אחר כך ישלים לכשיעור - אין התוספת מצטרפת למה שהפריש בתחילה.
מדברי הרמב"ם עצמו משמע שהשיעור שקבעו חכמים הוא רק לכתחילה, והתורם פחות מכשיעור תרומתו תרומה, שכן כתב (פרק ג' מהלכות תרומות הלכה א'): "אפילו חטה אחת פוטרת הכרי, ולכתחלה לא יפריש אלא כשיעור שנתנו חכמים".
יש המדייקים מדברי התוספות בקידושין (דף כז.) שהתורם פחות מכשיעור אמנם תיקן את התבואה מלהיות טבל דאורייתא, אך נשארה טבל מדרבנן.
טומאה[עריכה]
כהן שנטמא אסור באכילת תרומה עד שיטבול ויעריב שמשו (נגעים פי"ד מ"ג), (יבמות עד:), דהיינו שיגיע זמן צאת הכוכבים (ברכות ב.).
המקור: דכתיב (ויקרא כב ז) 'ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים'. וקדשים המוזכרים בפסוק זה היינו תרומה (יבמות עד:) ומדלא כתיב 'ויטהר' אלא 'וטהר' מוכח שהכתוב מדבר על שעת צאת הכוכבים[2]
אשת כהן חללה ושפחת כהן באכילת תרומה[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (יבמות סו).
פסול ערלות באכילת תרומה[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (יבמות ע).
איסור תרומה לזר[עריכה]
אם הוא איסור חדש, או מדין טבל[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (נדרים יג).
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הערך "גמר מלאכה", באתר המכלול
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |